לילה: הבדלים בין גרסאות בדף

פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר (ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה).

לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים (ויקרא כג, לב): "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר (בראשית א, ה): "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".

מתוך דברי נחמיה בן חכליה (נחמיה ד, טו - טז) עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".

אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות", הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.