הרגשת יציאת הדם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סוגי ההרגשות == | == סוגי ההרגשות == | ||
=== פתיחת מקור === | === פתיחת מקור === | ||
=== זעזוע כל הגוף === | === זעזוע כל הגוף === | ||
=== זיבת דבר לח === | === זיבת דבר לח === | ||
=== עקיצת מי רגליים === | === עקיצת מי רגליים === | ||
חת"ס, שיעורי טהרה עמ' מח, | חת"ס, שיעורי טהרה עמ' מח, | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
== נשים שאינן מרגישות == | == נשים שאינן מרגישות == | ||
יש אומרים שאנו תולים שהרגישה ולא שמה לב או שאינה יודעת שזוהי ההרגשה המדוברת {{מקור|(שו"ת דברי יציב יו"ד סי' פז ס"ק ו סוף ד"ה ולגבי הרגשת; שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' יז ענף יב; שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קמב ד"ה הנה פשוט, וש"נ למקומות נוספים בדבריו; חוט השני, שיעורי הגר"נ קרליץ שליט"א, הל' נדה, סי' קפג ריש ס"ק ד, עמ' כט; שו"ת ויען יוסף יו"ד סי' ק ד"ה ויפה אמרת; תשובות והנהגות, להגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"א סי' תצב, ד"ה אמנם מאידך, עמ' שלג, וש"נ לספרו הלכה במשפחה פ"א דין ז ובהערות שם; שיעורי טהרה, הרב מרדכי גרוס שליט"א, ח"א עמ' יד ומז}}<ref>ומש"כ במק"א {{מקור| | יש אומרים שאנו תולים שהרגישה ולא שמה לב או שאינה יודעת שזוהי ההרגשה המדוברת {{מקור|(שו"ת דברי יציב יו"ד סי' פז ס"ק ו סוף ד"ה ולגבי הרגשת; שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' יז ענף יב; שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קמב ד"ה הנה פשוט, וש"נ למקומות נוספים בדבריו; חוט השני, שיעורי הגר"נ קרליץ שליט"א, הל' נדה, סי' קפג ריש ס"ק ד, עמ' כט; שו"ת ויען יוסף יו"ד סי' ק ד"ה ויפה אמרת; תשובות והנהגות, להגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"א סי' תצב, ד"ה אמנם מאידך, עמ' שלג, וש"נ לספרו הלכה במשפחה פ"א דין ז ובהערות שם; שיעורי טהרה, הרב מרדכי גרוס שליט"א, ח"א עמ' יד ומז}}<ref>ומש"כ במק"א {{מקור|שם עמ' ____|כן}} שרוב הנשים שבזמנינו אין מרגישות פתיחת מקור, ולכן אם אומרת שמרגישה על הרב לחקור אותה היטב שמסתמא טועה בדמיונה, וכמו כן, כתב שם שרוב הנשים בזמנינו אינן מרגישות זעזוע כל הגוף, ע"ש, ונראה שכוונתו שנשים בזמנינו אינן יודעות מהי פתיחת מקור ומהו זעזוע כל הגוף, ואשה הטוענת כן מדמה מדמיונה השגוי, אך אם יצא דם הווסת כרגיל - מסתבר שהייתה בעצבים שם הרגשה כזו. </ref>{{מקור|; ועוד)}}, ויש אומרים שכל שתמיד איננה מרגישה כלל מטמאת אף בלא הרגשה {{מקור|לבושי עז, סי' קפג ס"ק ה, עמ' ט-י, ושם בסיכום אות כט-ל, עמ' יד, וש"נ, בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א בקובץ תשובות ח"א סי' פד; ועוד|כן}}, ויש אומרים שאשה טמאה ואסורה מדאורייתא גם אם לא הרגישה את יציאת הדם עצמה, אלא שהיה לה צער וכאב בסמוך לווסת {{מקור|שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' כא שאלה א ס"ק ב וש"נ; ובשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' יז ריש אות יב הנ"ל: "וגם הרבה נשים מרגישות כחולות מזה", ומשמע שמחשיב זה להרגשה; ועוד|כן}}. | ||
מאנציקלופדיה הלכתית רפואית: יש מהפוסקים ששאלו את הנשים ביחס להרגשות, והתברר להם שהרבה נשים אינן מרגישות כלל את ההרגשות שתיארו חז"ל והפוסקים<ref>ראה שו"ת שב יעקב חיו"ד סי' לט-מ; תפארת צבי סי' קצ אות יד.</ref>. יש מהפוסקים שכתבו, שגם הנשים בימינו מרגישות, אלא שאינן יודעות ואינן מבינות כיצד לתאר את ההרגשה, ולדעת אותם פוסקים כל ההרגשות המתוארות בחז"ל מצויות בדרגה כזו או אחרת גם בנשים שבימינו, ובעיקר מצוי שירגישו דבר לח, ולדעתם גם זו הרגשה מן התורה<ref>ערוה"ש יו"ד קפג ס; שו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' קפד; שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' יז אות יב; שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' כא; שו"ת יביע אומר ח"ה חיו"ד סי' טו.</ref>, או שלפחות יש ספק הרגשה, ורק מחמת שנחלשו החושים בימינו אין הן מבחינות באותן הרגשות<ref>שו"ת תשורת ש"י סי' תנו; קנה בושם על שו"ע יו"ד סי' קצ בבירורי שיטות ס"ב.</ref>, או שאם ברור שהראיה באה מגופה, הרי היא טמאה גם בימינו, גם אם אין לה הרגשה כלל<ref>שו"ת קובץ תשובות סי' פד. וראה עוד בנידון - ש. לוי, אסיא, עג-עד, תשס"ד, עמ' 128 ואילך. וראה מאמרן של ט. גנזל וד. צימרמן, תחומין, כ, תש"ס, עמ' 363 ואילך, על ההתאמה בין הסימנים הללו של חז"ל, לבין סקרים אפידמיולוגיים מודרניים בנידון.</ref>. | מאנציקלופדיה הלכתית רפואית: יש מהפוסקים ששאלו את הנשים ביחס להרגשות, והתברר להם שהרבה נשים אינן מרגישות כלל את ההרגשות שתיארו חז"ל והפוסקים<ref>ראה שו"ת שב יעקב חיו"ד סי' לט-מ; תפארת צבי סי' קצ אות יד.</ref>. יש מהפוסקים שכתבו, שגם הנשים בימינו מרגישות, אלא שאינן יודעות ואינן מבינות כיצד לתאר את ההרגשה, ולדעת אותם פוסקים כל ההרגשות המתוארות בחז"ל מצויות בדרגה כזו או אחרת גם בנשים שבימינו, ובעיקר מצוי שירגישו דבר לח, ולדעתם גם זו הרגשה מן התורה<ref>ערוה"ש יו"ד קפג ס; שו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' קפד; שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' יז אות יב; שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' כא; שו"ת יביע אומר ח"ה חיו"ד סי' טו.</ref>, או שלפחות יש ספק הרגשה, ורק מחמת שנחלשו החושים בימינו אין הן מבחינות באותן הרגשות<ref>שו"ת תשורת ש"י סי' תנו; קנה בושם על שו"ע יו"ד סי' קצ בבירורי שיטות ס"ב.</ref>, או שאם ברור שהראיה באה מגופה, הרי היא טמאה גם בימינו, גם אם אין לה הרגשה כלל<ref>שו"ת קובץ תשובות סי' פד. וראה עוד בנידון - ש. לוי, אסיא, עג-עד, תשס"ד, עמ' 128 ואילך. וראה מאמרן של ט. גנזל וד. צימרמן, תחומין, כ, תש"ס, עמ' 363 ואילך, על ההתאמה בין הסימנים הללו של חז"ל, לבין סקרים אפידמיולוגיים מודרניים בנידון.</ref>. | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:טהרת המשפחה]] | [[קטגוריה:טהרת המשפחה]] | ||
[[קטגוריה:הלכתית רפואית]] | [[קטגוריה:הלכתית רפואית]] | ||
[[קטגוריה:רפואה והלכה]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:47, 22 במרץ 2023
|
|
רקע[עריכה]
סוגי ההרגשות[עריכה]
פתיחת מקור[עריכה]
זעזוע כל הגוף[עריכה]
זיבת דבר לח[עריכה]
עקיצת מי רגליים[עריכה]
חת"ס, שיעורי טהרה עמ' מח,
כאב הקודם לווסת[עריכה]
עי' שו"ת ציץ אליעזר; ומאידך, בשיעורי טהרה ח"א עמ' מח שדחה ד"ז בהוכחה משו"ת החת"ס. ור' להלן.
נשים שאינן מרגישות[עריכה]
יש אומרים שאנו תולים שהרגישה ולא שמה לב או שאינה יודעת שזוהי ההרגשה המדוברת (שו"ת דברי יציב יו"ד סי' פז ס"ק ו סוף ד"ה ולגבי הרגשת; שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' יז ענף יב; שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קמב ד"ה הנה פשוט, וש"נ למקומות נוספים בדבריו; חוט השני, שיעורי הגר"נ קרליץ שליט"א, הל' נדה, סי' קפג ריש ס"ק ד, עמ' כט; שו"ת ויען יוסף יו"ד סי' ק ד"ה ויפה אמרת; תשובות והנהגות, להגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"א סי' תצב, ד"ה אמנם מאידך, עמ' שלג, וש"נ לספרו הלכה במשפחה פ"א דין ז ובהערות שם; שיעורי טהרה, הרב מרדכי גרוס שליט"א, ח"א עמ' יד ומז[1]; ועוד), ויש אומרים שכל שתמיד איננה מרגישה כלל מטמאת אף בלא הרגשה (לבושי עז, סי' קפג ס"ק ה, עמ' ט-י, ושם בסיכום אות כט-ל, עמ' יד, וש"נ, בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א בקובץ תשובות ח"א סי' פד; ועוד), ויש אומרים שאשה טמאה ואסורה מדאורייתא גם אם לא הרגישה את יציאת הדם עצמה, אלא שהיה לה צער וכאב בסמוך לווסת (שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' כא שאלה א ס"ק ב וש"נ; ובשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' יז ריש אות יב הנ"ל: "וגם הרבה נשים מרגישות כחולות מזה", ומשמע שמחשיב זה להרגשה; ועוד).
מאנציקלופדיה הלכתית רפואית: יש מהפוסקים ששאלו את הנשים ביחס להרגשות, והתברר להם שהרבה נשים אינן מרגישות כלל את ההרגשות שתיארו חז"ל והפוסקים[2]. יש מהפוסקים שכתבו, שגם הנשים בימינו מרגישות, אלא שאינן יודעות ואינן מבינות כיצד לתאר את ההרגשה, ולדעת אותם פוסקים כל ההרגשות המתוארות בחז"ל מצויות בדרגה כזו או אחרת גם בנשים שבימינו, ובעיקר מצוי שירגישו דבר לח, ולדעתם גם זו הרגשה מן התורה[3], או שלפחות יש ספק הרגשה, ורק מחמת שנחלשו החושים בימינו אין הן מבחינות באותן הרגשות[4], או שאם ברור שהראיה באה מגופה, הרי היא טמאה גם בימינו, גם אם אין לה הרגשה כלל[5].
ראה גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב שלמה לוי, "הרגשה" בזמן הזה, מתוך אסיא
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ומש"כ במק"א (שם עמ' ____) שרוב הנשים שבזמנינו אין מרגישות פתיחת מקור, ולכן אם אומרת שמרגישה על הרב לחקור אותה היטב שמסתמא טועה בדמיונה, וכמו כן, כתב שם שרוב הנשים בזמנינו אינן מרגישות זעזוע כל הגוף, ע"ש, ונראה שכוונתו שנשים בזמנינו אינן יודעות מהי פתיחת מקור ומהו זעזוע כל הגוף, ואשה הטוענת כן מדמה מדמיונה השגוי, אך אם יצא דם הווסת כרגיל - מסתבר שהייתה בעצבים שם הרגשה כזו.
- ↑ ראה שו"ת שב יעקב חיו"ד סי' לט-מ; תפארת צבי סי' קצ אות יד.
- ↑ ערוה"ש יו"ד קפג ס; שו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' קפד; שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' יז אות יב; שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' כא; שו"ת יביע אומר ח"ה חיו"ד סי' טו.
- ↑ שו"ת תשורת ש"י סי' תנו; קנה בושם על שו"ע יו"ד סי' קצ בבירורי שיטות ס"ב.
- ↑ שו"ת קובץ תשובות סי' פד. וראה עוד בנידון - ש. לוי, אסיא, עג-עד, תשס"ד, עמ' 128 ואילך. וראה מאמרן של ט. גנזל וד. צימרמן, תחומין, כ, תש"ס, עמ' 363 ואילך, על ההתאמה בין הסימנים הללו של חז"ל, לבין סקרים אפידמיולוגיים מודרניים בנידון.