ישיבת עטרת נחמיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (תיקון טכני)
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ישיבת עטרת נחמיה''' (ידועה גם כ'''ישיבת נחלת יצחק''' או '''ישיבת אביב התורה''') היא [[ישיבה]] גבוהה הפועלת בעיר [[תל אביב]]. בראשות הישיבה עומדים [[הרב מיכה הלוי]] (רבה של [[פתח תקווה]]) והרב דניאל מילר. נשיא הישיבה הוא [[הרב חיים שטיינר]], המעביר בה שיעור שבועי.  
'''ישיבת עטרת נחמיה''' בראשות [[הרב מיכה הלוי]] (רבה של [[פתח תקווה]]), היא [[ישיבה]] גבוהה הפועלת בעיר [[תל אביב]]. נשיא הישיבה הוא [[הרב חיים שטיינר]], המעביר בה שיעור שבועי. הישיבה ידועה גם כ'''ישיבת נחלת יצחק''' או '''ישיבת אביב התורה'''


הישיבה הוקמה בשנת תש"ס בשכונת נחלת יצחק בצפון תל אביב, שהרב הלוי כיהן כרבה. בתחילה למדו בישיבה מספר מצומצם מאד של תלמידים בתנאים קשים. הישיבה נקראת על שם ר' נחמיה זלביץ' (שמה זה ניתן לה בתמוז תשס"ח).  
הישיבה הוקמה בשנת תש"ס בשכונת נחלת יצחק בצפון תל אביב, שהרב מיכה הלוי כיהן כרבה. הישיבה נקראת על שם ר' נחמיה זלביץ' (שמה זה ניתן לה בתמוז תשס"ח).  


כיום לומדים בישיבה למעלה מ-55 תלמידים ואברכים. בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי עיון, כחלק מתפיסתו של הרב הלוי.  
כיום לומדים בישיבה למעלה מ-50 תלמידים ואברכים. בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימוד גמרא בעיון כחלק מתפיסתו של הרב מיכה הלוי, ולימוד אמונה ותנ"ך לאור תורת הרב קוק זצ"ל .  


הישיבה מהווה מעין גרעין תורני בשכונה, ומהווה מוקד לתפילה ותורה לתושבי האיזור. כמו כן, פועלים מכוחה מוסדות חינוך שונים.  
הישיבה מהווה מעין גרעין תורני בשכונה, ומהווה מוקד לתפילה ותורה לתושבי האיזור. כמו כן, פועלים מכוחה מוסדות חינוך שונים, כגון: כולל רבנות לבני העדה האתיופית ביפו בראשות הרב יהודה סהלה (רב יהודי אתיופיה של ת"א-יפו), תלמוד תורה, רשת מעונות ועוד .  


בין הרבנים המלמדים בישיבה נמנים [[הרב מרדכי שטרנברג]], הרב צוריאל זון, הרב יהושוע גואלמן, הרב אלי פרידמן (ראש הישיבה התיכונית בנתניה), הרב יניב חן והרב יוסי ויזל.
בין הרבנים המלמדים בישיבה נמנים [[הרב מרדכי שטרנברג]] (מעביר שיעור שבועי בעיון), הרב צוריאל זון, הרב יהושע גואלמן, הרב אלי פרידמן, הרב שלמה באואר, הרב בועז בארי והרב יאיר דיאמנט.


הישיבה הוציאה כתב עת בשם '''עיטורי נחמיה''' ובו מאמרים מפרי עטם של רבני הישיבה ותלמידיה.  
הישיבה הוציאה כתב עת בשם '''עיטורי אביב''' ובו מאמרים מפרי עטם של רבני הישיבה ותלמידיה.


{{מיון רגיל:עטרת נחמיה}}
==[[ישיבת נחלת יצחק (כדורי)]]==
[[קטגוריה:ישיבות גבוהות]]
קיימת ישיבת נחלת יצחק נוספת ב[[ירושלים]] בשם זה היא ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" נוסדה ב[[שכונת רחובות]] הנקראת [[שכונת הבוכרים]] ברחוב דוד 19 על ידי גדול המקובלים בדורנו המקובל [[הרב יצחק כדורי]] זצוק"ל ובנו וממשיך דרכו הרב [[דוד מאיר כדורי]] זצ"ל. כיום הישיבה היא מרכז עולמי ללימודי תורת הנסתר והקבלה. בישיבה ישנם 5 כוללים ללימוד תורת הקבלה, וכן 2 כוללים ללימודי הפשט.

גרסה אחרונה מ־22:51, 13 באפריל 2023

ישיבת עטרת נחמיה בראשות הרב מיכה הלוי (רבה של פתח תקווה), היא ישיבה גבוהה הפועלת בעיר תל אביב. נשיא הישיבה הוא הרב חיים שטיינר, המעביר בה שיעור שבועי. הישיבה ידועה גם כישיבת נחלת יצחק או ישיבת אביב התורה

הישיבה הוקמה בשנת תש"ס בשכונת נחלת יצחק בצפון תל אביב, שהרב מיכה הלוי כיהן כרבה. הישיבה נקראת על שם ר' נחמיה זלביץ' (שמה זה ניתן לה בתמוז תשס"ח).

כיום לומדים בישיבה למעלה מ-50 תלמידים ואברכים. בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימוד גמרא בעיון כחלק מתפיסתו של הרב מיכה הלוי, ולימוד אמונה ותנ"ך לאור תורת הרב קוק זצ"ל .

הישיבה מהווה מעין גרעין תורני בשכונה, ומהווה מוקד לתפילה ותורה לתושבי האיזור. כמו כן, פועלים מכוחה מוסדות חינוך שונים, כגון: כולל רבנות לבני העדה האתיופית ביפו בראשות הרב יהודה סהלה (רב יהודי אתיופיה של ת"א-יפו), תלמוד תורה, רשת מעונות ועוד .

בין הרבנים המלמדים בישיבה נמנים הרב מרדכי שטרנברג (מעביר שיעור שבועי בעיון), הרב צוריאל זון, הרב יהושע גואלמן, הרב אלי פרידמן, הרב שלמה באואר, הרב בועז בארי והרב יאיר דיאמנט.

הישיבה הוציאה כתב עת בשם עיטורי אביב ובו מאמרים מפרי עטם של רבני הישיבה ותלמידיה.

ישיבת נחלת יצחק (כדורי)[עריכה]

קיימת ישיבת נחלת יצחק נוספת בירושלים בשם זה היא ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" נוסדה בשכונת רחובות הנקראת שכונת הבוכרים ברחוב דוד 19 על ידי גדול המקובלים בדורנו המקובל הרב יצחק כדורי זצוק"ל ובנו וממשיך דרכו הרב דוד מאיר כדורי זצ"ל. כיום הישיבה היא מרכז עולמי ללימודי תורת הנסתר והקבלה. בישיבה ישנם 5 כוללים ללימוד תורת הקבלה, וכן 2 כוללים ללימודי הפשט.