פרשני:משנה:ברכות א א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

הקדמה[עריכה]

מהפסוק בפרשת שמע דברים ו ז "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", לומדים חכמים בגמרא ברכות ב א שיש מצוה לקרוא את קריאת שמע פעמים ביום, בבוקר ובערב (ראה להלן משנה ג'). משנתנו דנה בזמן בו ממנו ניתן לקרוא את קריאת שמע בערב ובזמן שעד אליו ניתן לקרוא. ‏^[1]

ביאור המשנה[עריכה]

תחילת זמן קריאת שמע של ערבית[עריכה]

שואלת המשנה: מאמתי קורין את שמע בערבית? כלומר, מאיזו שעה ניתן כבר לקרוא את קריאת שמע בערב? משיבה המשנה: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מהי תרומה? לפני שאדם אוכל פירות וירקות שקטף- עליו להפריש מהן תרומות ומעשרות (כפי שמפורט במסכתות הבאות בסדר זרעים). הדבר הראשון אותו יש להפריש מן הפירות הוא תרומה גדולה אותה נותנים לכהנים ועליהם לאוכלה בטהרה. כאשר כהן נטמא ורוצה להיטהר, עליו לטבול ולחכות שיעריב שמשו- כלומר שתשקע החמה, ורק לאחר מכן יוכל לאכול תרומה, בזמן שבין הטבילה לשקיעת החמה נקרא הכהן "טבול יום". ומשיבה המשנה שאת קריאת שמע של ערבית ניתן לקרוא מאותה שעה בה נטהר כהן שהיה טבול יום, ומותר לו לאכול תרומה, כלומר, משקיעת החמה.‏^[2].

סוף זמן קריאת שמע של ערבית[עריכה]

כעת עוברת המשנה לדון בזמן האחרון שעד אליו עדיין ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית ומביאה כמה דעות בהקשר לכך.

• הלילה מתחלק לשלושה משמרות, ור' אליעזר סובר שניתן לקרוא עד סוף האשמורה הראשונה, כלומר עד סוף השליש הראשון של הלילה.
• חכמים לעומת זאת סוברים שאת קריאת שמע של ערבית ניתן לקרוא עד זמן מאוחר יותר- והוא חצות הלילה, כלומר אמצע הלילה.
• רבן גמליאל אומר שניתן לקרוא אפילו עד סוף הלילה, הוא זמן עלות השחר "עד שיעלה עמוד השחר", כלומר, כאשר באופק המזרח מתחילים להיראות קווי אור על פני השמים.

בירור שיטת רבן גמליאל וחכמים[עריכה]

המשנה ממשיכה ומספרת שבניו של רבן גמליאל חזרו לילה אחד בשעה מאוחרת מחתונה, ועדיין לא קראו את קריאת שמע. הגמרא מסבירה שבניו של רבן גמליאל מתכוונים באמירתם "לא קרינו את שמע" לשאול את אביהם האם חכמים שאומרים שניתן לקרוא את שמע רק עד חצות- סוברים שבאמת ניתן לקרוא עד עלות השחר, ואינם חולקים (ובהמשך יתבאר מה אם כן כוונתם באומרם עד חצות) או שבאמת יש מחלוקת בניהם, ואם כן אינם יכולים עוד לקרוא קראית שמע, כיוון שכבר עבר חצות הלילה וחכמים הם רבים, והכלל הוא שכאשר רבים חולקים על יחיד, הלכה כרבים.

משיב רבן גמליאל לבניו, שבאמת אם עדיין לא עלה עמוד השחר, הם חייבים לקרוא, למרות שכבר חצות עבר, מכיון שחכמים לא חולקים עקרונית על רבן גמליאל שניתן לקרוא עד עלות השחר. ולא רק זאת, אלא כל פעם שאמרו חכמים שיש לעשות דבר מסויים עד חצות הלילה- אם בדיעבד לא נעשה עד חצות, ניתן לעשותו עד עמוד השחר. ומביא רבן גמליאל שתי דוגמאות לכך:

• הקטר חלבים ואברים- בבית המקדש היו מקריבים קורבנות רק במהלך היום, אך את החלבים והאברים של הקורבנות שהוקרבו במהלך היום, היו מקטירין בלילה, וחכמים אומרים שניתן להקטירם רק עד חצות.
• כל הנאכלים ליום אחד- חלק מהקורבנות שמוקרבים במקדש, נשרף כליל על המזבח, אך יש קורבנות שחלקים מהם נאכלים ע"י הכהנים או ע"י הבעלים, ולכל קורבן שכזה יש זמן שעד אליו יש לסיים את אכילתו, ואומרים חכמים שקורבנות שזמן אכילתם הוא יום אחד- ניתן לאוכלם עד חצות לילה של היום בו הוקרבו.

ואומר רבן גמליאל לבניו- שגם בשני מקרים אלו, אף על פי שאמרו חכמים שזמנם עד חצות הלילה, בדיעבד אם לא נעשו עד חצות, ניתן לעשותם עד עלות השחר.

אך אם כן- מדוע אמרו חכמים עד חצות? אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה, כלומר, שיזדרז האדם לקיים את המצוה ולא יחכה עד הרגע האחרון, שמא ישכח או יאנס ולא יסיימה בזמן. אך בדיעבד אם לא נעשה הדבר עד חצות- מותר לעשותו עד עלות השחר.

סיכום[עריכה]

זמן קריאת שמע של ערבית הוא משקיעת החמה. סוף הזמן לדעת ר' אליעזר הוא עד סוף השליש הראשון של הלילה, לדעת רבן גמליאל עד חצות הלילה ואילו לדעת חכמים לכתחילה יש לקרוא עד חצות, אך אם לא קרא עד חצות יכול לקרוא עד עלות השחר.

דרשות בינה ותשובה[עריכה]

להגיד בבוקר חסדך זה ק"ש של שחרית ואמונתך בלילות של ערבית