נמצא אחד מהם קרוב או פסול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תיקון הקלדה) |
(←הגדרה: ניסוח) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''כמה עדים שמעידים | '''כמה עדים שמעידים יחד וחלקם פסולים - נפסלים כולם''' {{מקור|הסוגיא במכות ה: ו.|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', שלושה עדים, ששניים מהם כשרים ואחד מהם קרובו של בעל הדין - | '''לדוגמא''', שלושה עדים, ששניים מהם כשרים ואחד מהם קרובו של בעל הדין - עדות שלשתם פסולה {{מקור|מכות ה: במשנה|כן}}. | ||
'''נקרא גם''' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה {{מקור|(מהמידות לחקר ההלכה ו-יב משמע שעדות שבטלה מקצתה ונמצא אחד מהם קא"פ הם אותו הדין, וכן משמע מלשון השדי חמד (ח"ד ע-מט עמוד 436) שהם שווים (שהרי פתח (בד"ה עדות) בעדות שבטלה מקצתה והמשיך (בד"ה ואי) בנמצא אחד מהם קא"פ). אמנם האחיעזר ח"ב כה-ז חקר האם עדות שבטלה מקצתה הוא מדין נמצא אחד מהן קא"פ או שהוא דין נפרד, והביא בית אפרים חו"מ נז שמחלק ביניהם וראב"ד וירושלמי שסוברים שעדות שבטלה מקצתה הוא מדין נמצא אחד מהם קא"פ)}}. | '''נקרא גם''' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה {{מקור|(מהמידות לחקר ההלכה ו-יב משמע שעדות שבטלה מקצתה ונמצא אחד מהם קא"פ הם אותו הדין, וכן משמע מלשון השדי חמד (ח"ד ע-מט עמוד 436) שהם שווים (שהרי פתח (בד"ה עדות) בעדות שבטלה מקצתה והמשיך (בד"ה ואי) בנמצא אחד מהם קא"פ). אמנם האחיעזר ח"ב כה-ז חקר האם עדות שבטלה מקצתה הוא מדין נמצא אחד מהן קא"פ או שהוא דין נפרד, והביא בית אפרים חו"מ נז שמחלק ביניהם וראב"ד וירושלמי שסוברים שעדות שבטלה מקצתה הוא מדין נמצא אחד מהם קא"פ)}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק {{מקור| | '''מקורו''' מהפסוק {{מקור|דברים יז-ו|כן}} "על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת" - אם מתקיימת העדות בשניים למה פירט לך הכתוב בשלושה, אלא להקיש שניים לשלושה: מה שניים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה, אף שלושה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. מניין אפילו מאה, תלמוד לומר עדים {{מקור|מכות ה: במשנה|כן}}. | ||
'''במהות הפסול''' חקרו האם נחשב כאילו אותו הפסול שיש בעדים הפסולים ישנו גם בכשרים (למשל, כאילו גם הם קרובים), או פסול בפני עצמו (אע"פ שאינם קרובים) {{מקור| | '''במהות הפסול''' חקרו האם נחשב כאילו אותו הפסול שיש בעדים הפסולים ישנו גם בכשרים (למשל, כאילו גם הם קרובים), או פסול בפני עצמו (אע"פ שאינם קרובים) {{מקור|המידות לחקר ההלכה ו-יב|כן}}.{{ש}} | ||
ונפק"מ לפסול של חשש משקר, כגון גזלן: אם נאמר ששאר העדים נעשים כגזלנים שחשודים לשקר, אם כן יהיו פסולים גם לעדות אשה (להעיד שמת בעלה). אך אם נאמר שאינם חשודים לשקר, אלא נעשים כשאר פסולים כמו אשה וקרוב, א"כ לעדות אשה הם עדיין כשרים (שהרי כל הפסולים כאשה וקרוב כשרים לעדות אשה, ורק מי שיש חשש שמשקר פסול לזה) {{מקור| | ונפק"מ לפסול של חשש משקר, כגון גזלן: אם נאמר ששאר העדים נעשים כגזלנים שחשודים לשקר, אם כן יהיו פסולים גם לעדות אשה (להעיד שמת בעלה). אך אם נאמר שאינם חשודים לשקר, אלא נעשים כשאר פסולים כמו אשה וקרוב, א"כ לעדות אשה הם עדיין כשרים (שהרי כל הפסולים כאשה וקרוב כשרים לעדות אשה, ורק מי שיש חשש שמשקר פסול לזה) {{מקור|שו"ת רעק"א מהדורא קמא קכד: כשרים לעדות אשה, שהרי למעשה אינם חשודים לשקר|כן}}. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''בגיטין וקידושין''' דן השדי חמד האם גם בהם אם נמצא אחד קרוב או פסול עדותן בטילה, או רק בדיני ממונות {{מקור| | '''בגיטין וקידושין''' דן השדי חמד האם גם בהם אם נמצא אחד קרוב או פסול עדותן בטילה, או רק בדיני ממונות {{מקור|ח"ד כללים ע אות נג עמוד 437|כן}}. והרעק"א {{מקור|בבלי:גיטין ג.|כן}} והקהילות יעקב {{מקור|גיטין ג|כן}} כתבו זאת גם לגבי גט (שדנו מדוע כשאחד העדים חתם שלא לשמה לא פוסל את שאר העדים). | ||
==פסולים שונים== | ==פסולים שונים== | ||
'''נוגע''' - הגבורת ארי הסתפק האם אומרים בו שפוסל את שאר העדים, והקובץ שיעורים כתב שלא פוסל {{מקור| | '''נוגע''' - הגבורת ארי הסתפק האם אומרים בו שפוסל את שאר העדים, והקובץ שיעורים כתב שלא פוסל {{מקור|בבא בתרא קעו, והביא גם את הגבורת ארי. וכן דן בזה שדי חמד ח"ד כללים ע אות נד עמוד 437|כן}}. | ||
'''פסול שאינו פסול הגוף''', שאינו פסול מצד עצמו (כחשש משקר) אלא רק בעדות זו, כגון עדות שלא בפני בעל דין - הרעק"א {{מקור| | '''פסול שאינו פסול הגוף''', שאינו פסול מצד עצמו (כחשש משקר) אלא רק בעדות זו, כגון עדות שלא בפני בעל דין - הרעק"א {{מקור|בבלי:גיטין ג.|כן}} והשדי חמד {{מקור|ח"ד ע-מט ד"ה ובעיקר|כן}} כתבו שאין אומרים בזה שפוסל את כולם. והקהילות יעקב כתב שכן פוסל {{מקור|(קהילות יעקב גיטין ג בתחילתו, והוכיח מתוס' סנהדרין מא: (ד"ה כמאן) שפוסלים באומר איני יודע בחקירות. והביא גם את הרעק"א)}}. | ||
'''פסול שאינו מטעם נאמנות''', כגון עד שחתם על גט שלא לשמה - אינו פוסל את שאר העדים {{מקור| | '''פסול שאינו מטעם נאמנות''', כגון עד שחתם על גט שלא לשמה - אינו פוסל את שאר העדים {{מקור|קהילות יעקב גיטין ג בתחילתו|כן}}. | ||
'''עד שאי אתה יכול להזימו''' - הדבר אברהם {{מקור| | '''עד שאי אתה יכול להזימו''' - הדבר אברהם {{מקור|ח"ג יב-ג ד"ה שבתי|כן}} תלה זאת במחלוקת ראשונים, שלתוס' פוסל את שאר העדים ולרש"י השאר כשרים. | ||
'''פסול דרבנן''' פוסל את כל העדות כפסול דאורייתא {{מקור| | '''פסול דרבנן''' פוסל את כל העדות כפסול דאורייתא {{מקור|תומים לו-יא|כן}}. | ||
'''בדיינים''', כגון שהיו חמישה דיינים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול, כתבו רוב המפרשים שגם בזה אומרים שדינם בטל כמו עדים {{מקור| | '''בדיינים''', כגון שהיו חמישה דיינים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול, כתבו רוב המפרשים שגם בזה אומרים שדינם בטל כמו עדים {{מקור|שו"ת הרשב"א, מהרש"ח שהובא במשנה למלך עדות טז-ה, כנסת הגדולה, ביאור הגר"א אה"ע קסט-יז|כן}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא תריג, והביא את שו"ת הרשב"א|כן}} שלומדים דיינים מעדים. אך יש אומרים שדינם כשר {{מקור|(משנה למלך שם בדעת רש"י. קצוה"ח לו-ז, והביא גם את המהרש"ח וכנסת הגדולה. והקהילות יעקב סנהדרין ב דן בזה באריכות, והביא (בד"ה ובעיקר) שיש אומרים שזו מחלוקת בירושלמי, ודחה את דעתם)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אם העד הכשר לא ידע שהעיד איתו פסול''', כגון שלא ידע שאחיו העיד - לתוס' {{מקור| | '''אם העד הכשר לא ידע שהעיד איתו פסול''', כגון שלא ידע שאחיו העיד - לתוס' {{מקור|מכות ו. ד"ה שמואל|כן}} גם בזה עדותן בטילה, ולרי"ף כשרה {{מקור|הובא ברא"ש מכות פ"א סימן יא. דן בדבריהם הנתיבות המשפט לו-ה|כן}}. | ||
'''שטר''' שאחד מעדיו פסול - בטל כולו, כדין עדות שבעל פה {{מקור| | '''שטר''' שאחד מעדיו פסול - בטל כולו, כדין עדות שבעל פה {{מקור|רמ"א חו"מ לו-א|כן}}. | ||
'''בכוונת העדות''' יש שלושה מקרים: | '''בכוונת העדות''' יש שלושה מקרים: | ||
@ גם הכשרים וגם הפסולים התכוונו להעיד - עדותן בטילה, שהרי זהו המקרה הפשוט שנמצא אחד מהן קרוב או פסול. | @ גם הכשרים וגם הפסולים התכוונו להעיד - עדותן בטילה, שהרי זהו המקרה הפשוט שנמצא אחד מהן קרוב או פסול. | ||
@ הכשרים התכוונו להעיד והפסולים לא התכוונו - עדותן כשרה {{מקור| | @ הכשרים התכוונו להעיד והפסולים לא התכוונו - עדותן כשרה {{מקור|שו"ע חו"מ לו-א|כן}}. | ||
@ לא הכשרים ולא הפסולים התכוונו להעיד - עדותן בטילה, שנעשים שקולים זה לזה {{מקור| | @ לא הכשרים ולא הפסולים התכוונו להעיד - עדותן בטילה, שנעשים שקולים זה לזה {{מקור|ש"ך חו"מ לו-ג, דן בדבריו הקצוה"ח לו-א|כן}}. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''אשה''' אינה פוסלת את שאר העדים {{מקור| | '''אשה''' אינה פוסלת את שאר העדים {{מקור|תומים לו-יא, דבר אברהם ח"ג יב בתחילתו|כן}} משום שהיא לא עד פסול אלא אינה עד כלל {{מקור|דבר אברהם שם|כן}}. והנחל יצחק {{מקור|לה-ו,ז|כן}} כתב שיש מקום לומר שכן תפסול את העדות. | ||
'''גוי''' אינו פוסל את שאר העדות {{מקור| | '''גוי''' אינו פוסל את שאר העדות {{מקור|נתיבות המשפט לו-י בתחילתו למד זאת מדברי התומים לו-יא שאשה אינה פוסלת|כן}}. | ||
'''קטן''' - הנתיבות המשפט {{מקור| | '''קטן''' - הנתיבות המשפט {{מקור|לו-י בתחילתו|כן}} כתב שאינו פוסל את שאר העדות, ולמד זאת מדברי התומים {{מקור|לו-יא|כן}} שאשה אינה פוסלת את העדות. אך הנחל יצחק {{מקור|לה-ו,ז|כן}} כתב שקטן אינו כאשה, שהרי יבוא לכלל עדות כשיגדל, ולכן כן פוסל את העדות {{מקור|הובא בשדי חמד ח"ד ע-מט ד"ה ואשה עמוד 436|כן}}. | ||
==ראיה והגדה== | ==ראיה והגדה== | ||
'''ישנם שני שלבים''' בעדות: ראיית העדות, והגדת העדים. ויש ביניהם חילוקים בדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול. בסעיף זה נדון בחילוקים אלה. | '''ישנם שני שלבים''' בעדות: ראיית העדות, והגדת העדים. ויש ביניהם חילוקים בדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול. בסעיף זה נדון בחילוקים אלה. | ||
'''לא נצטרפו בראיית העדות אלא רק בהגדה בבית דין''', לרמ"ה גם בזה פסולים, שהרי עיקר הפסוק דן בהגדה. ויש חולקים ומכשירים {{מקור| | '''לא נצטרפו בראיית העדות אלא רק בהגדה בבית דין''', לרמ"ה גם בזה פסולים, שהרי עיקר הפסוק דן בהגדה. ויש חולקים ומכשירים {{מקור|דן בזה הקצוה"ח לו-ד|כן}}. | ||
'''היה כשר בשעת הראייה ופסול בשעת ההגדה''', יש בזה שלוש שיטות {{מקור| | '''היה כשר בשעת הראייה ופסול בשעת ההגדה''', יש בזה שלוש שיטות {{מקור|קצוה"ח לו-ד|כן}}: | ||
@ לרמ"ה שסובר שפוסקים ע"פ שעת ההגדה<ref>כדלעיל בסמוך ד"ה לא נצטרפו.</ref> - פשוט שפסול. | @ לרמ"ה שסובר שפוסקים ע"פ שעת ההגדה<ref>כדלעיל בסמוך ד"ה לא נצטרפו.</ref> - פשוט שפסול. | ||
@ לחולקים על הרמ"ה - יש להסתפק {{מקור| | @ לחולקים על הרמ"ה - יש להסתפק {{מקור|קצוה"ח שם, ומוכיח מהתוס' שפסול|כן}}. | ||
@ לשיטת הרי"ף שאם העד הכשר לא ידע בפסולו של חבירו העדות כשרה<ref>הובאה לעיל בסעיף "פרטי הדין" ד"ה אם העד הכשר.</ref> - פשוט שכשר, שהרי בשעת הראייה לא ידע שהוא פסול (שהרי אז עוד היה כשר). | @ לשיטת הרי"ף שאם העד הכשר לא ידע בפסולו של חבירו העדות כשרה<ref>הובאה לעיל בסעיף "פרטי הדין" ד"ה אם העד הכשר.</ref> - פשוט שכשר, שהרי בשעת הראייה לא ידע שהוא פסול (שהרי אז עוד היה כשר). | ||
'''היה פסול בשעת הראייה וכשר בשעת ההגדה''' פשוט שפסול {{מקור| | '''היה פסול בשעת הראייה וכשר בשעת ההגדה''' פשוט שפסול {{מקור|קצוה"ח לו-ד|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[פסולי עדות]] | * [[פסולי עדות]] | ||
* [[עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:סדרי הדיון]] | [[קטגוריה:סדרי הדיון]] | ||
[[קטגוריה:עדויות]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:35, 25 באוגוסט 2023
|
|
הגדרה[עריכה]
כמה עדים שמעידים יחד וחלקם פסולים - נפסלים כולם (הסוגיא במכות ה: ו.).
לדוגמא, שלושה עדים, ששניים מהם כשרים ואחד מהם קרובו של בעל הדין - עדות שלשתם פסולה (מכות ה: במשנה).
נקרא גם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (מהמידות לחקר ההלכה ו-יב משמע שעדות שבטלה מקצתה ונמצא אחד מהם קא"פ הם אותו הדין, וכן משמע מלשון השדי חמד (ח"ד ע-מט עמוד 436) שהם שווים (שהרי פתח (בד"ה עדות) בעדות שבטלה מקצתה והמשיך (בד"ה ואי) בנמצא אחד מהם קא"פ). אמנם האחיעזר ח"ב כה-ז חקר האם עדות שבטלה מקצתה הוא מדין נמצא אחד מהן קא"פ או שהוא דין נפרד, והביא בית אפרים חו"מ נז שמחלק ביניהם וראב"ד וירושלמי שסוברים שעדות שבטלה מקצתה הוא מדין נמצא אחד מהם קא"פ).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מהפסוק (דברים יז-ו) "על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת" - אם מתקיימת העדות בשניים למה פירט לך הכתוב בשלושה, אלא להקיש שניים לשלושה: מה שניים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה, אף שלושה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. מניין אפילו מאה, תלמוד לומר עדים (מכות ה: במשנה).
במהות הפסול חקרו האם נחשב כאילו אותו הפסול שיש בעדים הפסולים ישנו גם בכשרים (למשל, כאילו גם הם קרובים), או פסול בפני עצמו (אע"פ שאינם קרובים) (המידות לחקר ההלכה ו-יב).
ונפק"מ לפסול של חשש משקר, כגון גזלן: אם נאמר ששאר העדים נעשים כגזלנים שחשודים לשקר, אם כן יהיו פסולים גם לעדות אשה (להעיד שמת בעלה). אך אם נאמר שאינם חשודים לשקר, אלא נעשים כשאר פסולים כמו אשה וקרוב, א"כ לעדות אשה הם עדיין כשרים (שהרי כל הפסולים כאשה וקרוב כשרים לעדות אשה, ורק מי שיש חשש שמשקר פסול לזה) (שו"ת רעק"א מהדורא קמא קכד: כשרים לעדות אשה, שהרי למעשה אינם חשודים לשקר).
בדינים שונים[עריכה]
בגיטין וקידושין דן השדי חמד האם גם בהם אם נמצא אחד קרוב או פסול עדותן בטילה, או רק בדיני ממונות (ח"ד כללים ע אות נג עמוד 437). והרעק"א (גיטין ג.) והקהילות יעקב (גיטין ג) כתבו זאת גם לגבי גט (שדנו מדוע כשאחד העדים חתם שלא לשמה לא פוסל את שאר העדים).
פסולים שונים[עריכה]
נוגע - הגבורת ארי הסתפק האם אומרים בו שפוסל את שאר העדים, והקובץ שיעורים כתב שלא פוסל (בבא בתרא קעו, והביא גם את הגבורת ארי. וכן דן בזה שדי חמד ח"ד כללים ע אות נד עמוד 437).
פסול שאינו פסול הגוף, שאינו פסול מצד עצמו (כחשש משקר) אלא רק בעדות זו, כגון עדות שלא בפני בעל דין - הרעק"א (גיטין ג.) והשדי חמד (ח"ד ע-מט ד"ה ובעיקר) כתבו שאין אומרים בזה שפוסל את כולם. והקהילות יעקב כתב שכן פוסל (קהילות יעקב גיטין ג בתחילתו, והוכיח מתוס' סנהדרין מא: (ד"ה כמאן) שפוסלים באומר איני יודע בחקירות. והביא גם את הרעק"א).
פסול שאינו מטעם נאמנות, כגון עד שחתם על גט שלא לשמה - אינו פוסל את שאר העדים (קהילות יעקב גיטין ג בתחילתו).
עד שאי אתה יכול להזימו - הדבר אברהם (ח"ג יב-ג ד"ה שבתי) תלה זאת במחלוקת ראשונים, שלתוס' פוסל את שאר העדים ולרש"י השאר כשרים.
פסול דרבנן פוסל את כל העדות כפסול דאורייתא (תומים לו-יא).
בדיינים, כגון שהיו חמישה דיינים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול, כתבו רוב המפרשים שגם בזה אומרים שדינם בטל כמו עדים (שו"ת הרשב"א, מהרש"ח שהובא במשנה למלך עדות טז-ה, כנסת הגדולה, ביאור הגר"א אה"ע קסט-יז), וביאר הקובץ שיעורים (בבא בתרא תריג, והביא את שו"ת הרשב"א) שלומדים דיינים מעדים. אך יש אומרים שדינם כשר (משנה למלך שם בדעת רש"י. קצוה"ח לו-ז, והביא גם את המהרש"ח וכנסת הגדולה. והקהילות יעקב סנהדרין ב דן בזה באריכות, והביא (בד"ה ובעיקר) שיש אומרים שזו מחלוקת בירושלמי, ודחה את דעתם).
פרטי הדין[עריכה]
אם העד הכשר לא ידע שהעיד איתו פסול, כגון שלא ידע שאחיו העיד - לתוס' (מכות ו. ד"ה שמואל) גם בזה עדותן בטילה, ולרי"ף כשרה (הובא ברא"ש מכות פ"א סימן יא. דן בדבריהם הנתיבות המשפט לו-ה).
שטר שאחד מעדיו פסול - בטל כולו, כדין עדות שבעל פה (רמ"א חו"מ לו-א).
בכוונת העדות יש שלושה מקרים:
- גם הכשרים וגם הפסולים התכוונו להעיד - עדותן בטילה, שהרי זהו המקרה הפשוט שנמצא אחד מהן קרוב או פסול.
- הכשרים התכוונו להעיד והפסולים לא התכוונו - עדותן כשרה (שו"ע חו"מ לו-א).
- לא הכשרים ולא הפסולים התכוונו להעיד - עדותן בטילה, שנעשים שקולים זה לזה (ש"ך חו"מ לו-ג, דן בדבריו הקצוה"ח לו-א).
אנשים[עריכה]
אשה אינה פוסלת את שאר העדים (תומים לו-יא, דבר אברהם ח"ג יב בתחילתו) משום שהיא לא עד פסול אלא אינה עד כלל (דבר אברהם שם). והנחל יצחק (לה-ו,ז) כתב שיש מקום לומר שכן תפסול את העדות.
גוי אינו פוסל את שאר העדות (נתיבות המשפט לו-י בתחילתו למד זאת מדברי התומים לו-יא שאשה אינה פוסלת).
קטן - הנתיבות המשפט (לו-י בתחילתו) כתב שאינו פוסל את שאר העדות, ולמד זאת מדברי התומים (לו-יא) שאשה אינה פוסלת את העדות. אך הנחל יצחק (לה-ו,ז) כתב שקטן אינו כאשה, שהרי יבוא לכלל עדות כשיגדל, ולכן כן פוסל את העדות (הובא בשדי חמד ח"ד ע-מט ד"ה ואשה עמוד 436).
ראיה והגדה[עריכה]
ישנם שני שלבים בעדות: ראיית העדות, והגדת העדים. ויש ביניהם חילוקים בדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול. בסעיף זה נדון בחילוקים אלה.
לא נצטרפו בראיית העדות אלא רק בהגדה בבית דין, לרמ"ה גם בזה פסולים, שהרי עיקר הפסוק דן בהגדה. ויש חולקים ומכשירים (דן בזה הקצוה"ח לו-ד).
היה כשר בשעת הראייה ופסול בשעת ההגדה, יש בזה שלוש שיטות (קצוה"ח לו-ד):
- לרמ"ה שסובר שפוסקים ע"פ שעת ההגדה[1] - פשוט שפסול.
- לחולקים על הרמ"ה - יש להסתפק (קצוה"ח שם, ומוכיח מהתוס' שפסול).
- לשיטת הרי"ף שאם העד הכשר לא ידע בפסולו של חבירו העדות כשרה[2] - פשוט שכשר, שהרי בשעת הראייה לא ידע שהוא פסול (שהרי אז עוד היה כשר).
היה פסול בשעת הראייה וכשר בשעת ההגדה פשוט שפסול (קצוה"ח לו-ד).