רבי משה מרגלית: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בקיידן שבליטא בסביבות שנת תע"ד. שימש ב[[רב]]נות בכמה קהילות בזאמוט. יש אומרים כי [[הגר"א]] בצעירותו למד אצל ר' משה, ולכן ר' משה היה היחיד שהגר"א החשיב כרבו, ויש מפקפקים בקביעה זו<ref>ד"ר מ. מרגליות ב"אנציקלופדיה לחכמי ישראל" בערכו כותב, כי עצם העובדה שהגר"א בשום מקום לא מציין את שמו או שם ספרו של ר' משה, אפילו כאשר מסכים עמו, מעידה על כך שלא למד אצלו מעולם.</ref>. | נולד בקיידן שבליטא בסביבות שנת תע"ד. שימש ב[[רב]]נות בכמה קהילות בזאמוט. יש אומרים כי [[הגר"א]] בצעירותו למד אצל ר' משה, ולכן ר' משה היה היחיד שהגר"א החשיב כרבו, ויש מפקפקים בקביעה זו<ref>ד"ר מ. מרגליות ב"אנציקלופדיה לחכמי ישראל" בערכו כותב, כי עצם העובדה שהגר"א בשום מקום לא מציין את שמו או שם ספרו של ר' משה, אפילו כאשר מסכים עמו, מעידה על כך שלא למד אצלו מעולם.</ref>. | ||
הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], והתפלל שיזכה | הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], והתפלל שיזכה להשלים ספרו על מנת שיוכל לעשות כך<ref>ראה בהקדמת פירושו ל[[סדר נזיקין]]</ref>. אולם, במהלך מסעו לגיוס כספים להדפסת ספרו, נפטר בברודי בי"ב ב[[טבת]] תקמ"א. | ||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
פירושו על הירושלמי "פני משה" נחשב לאחד משני הפירושים החשובים ביותר על הירושלמי, ונדפס בכל המהדורות על הדף, לצד פירוש [[קרבן העדה]]. הספר מבוסס על בקיאותו העצומה של המחבר בשני התלמודים, משניות, ברייתות ומדרשים, ועל חריפותו וכושר האבחנה הדקה שלו. הוא השתמש בכתבי יד עתיקים, והוא מעיד כי מצא כת"י עתיק של ה[[תוספתא] בן יותר מאלף שנה. הוא גם | פירושו על הירושלמי "פני משה" נחשב לאחד משני הפירושים החשובים ביותר על הירושלמי, ונדפס בכל המהדורות על הדף, לצד פירוש [[קרבן העדה]]. הספר מבוסס על בקיאותו העצומה של המחבר בשני התלמודים, משניות, ברייתות ומדרשים, ועל חריפותו וכושר האבחנה הדקה שלו. הוא השתמש בכתבי יד עתיקים, והוא מעיד כי מצא כת"י עתיק של ה[[תוספתא]] בן יותר מאלף שנה. הוא גם השתלם בחכמות חול שנצרכו לצורך כתיבת פירושו, ושמו מופיע ברשימת מחלקת הבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט דאדור. הוא מעיד: "הפירוש על ש"ס הזה שפירשתי הוא חארי החקירה והעיון והשקידה והיגיעה כי רבה, בערב היא באה ובבוקר היא שבה, לחקור ולעיין ולחפש בכל חדרי הש"ס הזה ובכל התוספתא ובכל חדרי הש"ס הבבלי עם שיטות הגאונים ז"ל ופירושיהן כפי אשר השיגה ידי וכחי...". | ||
פירושו מחולק לשני חלקים: "פני משה"- פירוש על הדף המפרש את פשט הירושלמי (בדומה לפירוש [[רש"י]] על הבבלי), ו"מראה הפנים"- הרחבות ועיונים, כעין [[תוספות]]. | פירושו מחולק לשני חלקים: "פני משה"- פירוש על הדף המפרש את פשט הירושלמי (בדומה לפירוש [[רש"י]] על הבבלי), ו"מראה הפנים"- הרחבות ועיונים, כעין [[תוספות]]. | ||
גרסה אחרונה מ־11:17, 5 בספטמבר 2023
|
|
רבי משה ב"ר שמעון מרגלית בעל פירוש פני משה על התלמוד הירושלמי.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בקיידן שבליטא בסביבות שנת תע"ד. שימש ברבנות בכמה קהילות בזאמוט. יש אומרים כי הגר"א בצעירותו למד אצל ר' משה, ולכן ר' משה היה היחיד שהגר"א החשיב כרבו, ויש מפקפקים בקביעה זו[1].
הוא השתוקק לעלות לארץ ישראל, והתפלל שיזכה להשלים ספרו על מנת שיוכל לעשות כך[2]. אולם, במהלך מסעו לגיוס כספים להדפסת ספרו, נפטר בברודי בי"ב בטבת תקמ"א.
ספרו[עריכה]
פירושו על הירושלמי "פני משה" נחשב לאחד משני הפירושים החשובים ביותר על הירושלמי, ונדפס בכל המהדורות על הדף, לצד פירוש קרבן העדה. הספר מבוסס על בקיאותו העצומה של המחבר בשני התלמודים, משניות, ברייתות ומדרשים, ועל חריפותו וכושר האבחנה הדקה שלו. הוא השתמש בכתבי יד עתיקים, והוא מעיד כי מצא כת"י עתיק של התוספתא בן יותר מאלף שנה. הוא גם השתלם בחכמות חול שנצרכו לצורך כתיבת פירושו, ושמו מופיע ברשימת מחלקת הבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט דאדור. הוא מעיד: "הפירוש על ש"ס הזה שפירשתי הוא חארי החקירה והעיון והשקידה והיגיעה כי רבה, בערב היא באה ובבוקר היא שבה, לחקור ולעיין ולחפש בכל חדרי הש"ס הזה ובכל התוספתא ובכל חדרי הש"ס הבבלי עם שיטות הגאונים ז"ל ופירושיהן כפי אשר השיגה ידי וכחי...".
פירושו מחולק לשני חלקים: "פני משה"- פירוש על הדף המפרש את פשט הירושלמי (בדומה לפירוש רש"י על הבבלי), ו"מראה הפנים"- הרחבות ועיונים, כעין תוספות.
הערות שוליים
- ↑ ד"ר מ. מרגליות ב"אנציקלופדיה לחכמי ישראל" בערכו כותב, כי עצם העובדה שהגר"א בשום מקום לא מציין את שמו או שם ספרו של ר' משה, אפילו כאשר מסכים עמו, מעידה על כך שלא למד אצלו מעולם.
- ↑ ראה בהקדמת פירושו לסדר נזיקין