לדוד ה' אורי וישעי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(תיקון שגיאות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[לדוד ה' אורי וישעי]] הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים | [[לדוד ה' אורי וישעי]] הוא הפתיחה של פרק כז מספר תהילים שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". אמירת הפרק בימים אלו נובעת מדברי המדרש שמצא רמז לחגי תשרי בתוכו, וכן מהקשר בין תוכנו על בקשה לקרבת אלוקים לימי הרחמים והסליחות. במזמור, דוד מבטא את אמונתו בקב"ה ואת תפילתו לקרבתו וכן לשמירה מאת אויביו. | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
הפוסק הקדום ביותר שהתייחס למנהג אמירת המזמור בחודש אלול הוא בעל המטה אפרים (סימן תקפ"א) שכתב כי נוהגים לומר את המזמור מראש חודש אלול ועד ליום כיפור בכל יום אחר התפילה בבוקר ובערב וכן נפסק ב[[משנה ברורה]]. בעל המטה אפרים מביא כי מנהגם היה להרחיב את אמירת המזמור עד לאחר שמיני עצרת. | הפוסק הקדום ביותר שהתייחס למנהג אמירת המזמור בחודש אלול הוא בעל המטה אפרים (סימן תקפ"א) שכתב כי נוהגים לומר את המזמור מראש חודש אלול ועד ליום כיפור בכל יום אחר התפילה בבוקר ובערב וכן נפסק ב[[משנה ברורה]]. בעל המטה אפרים מביא כי מנהגם היה להרחיב את אמירת המזמור עד לאחר שמיני עצרת. | ||
טעם אמירת המנהג לקוח מדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים}}. בהמשך, ייתכן בעקבות המנהג לקרוא את המזמור גם עד לאחר חג הסוכות הוסיפו גם את הרמז הנוסף "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות שאיננו מופיע במקור המדרשי{{הערה|בדומה לכך גם בויקרא רבה כא}}. | טעם אמירת המנהג לקוח מדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים}}. בהמשך, ייתכן בעקבות המנהג לקרוא את המזמור גם עד לאחר חג הסוכות, הוסיפו גם את הרמז הנוסף "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות שאיננו מופיע במקור המדרשי{{הערה|בדומה לכך גם בויקרא רבה כא}}. | ||
אמנם, הפרי צדיק {{מקור|לחודש אלול, ב|כן}} הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה לולא:{{ציטוטון|בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... שמר"ח ואילך מתחילין ימי רצון שאז עלה משה רבינו עליו השלום לקבל לוחות אחרונות}}. | אמנם, הפרי צדיק {{מקור|לחודש אלול, ב|כן}} הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה לולא:{{ציטוטון|בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... שמר"ח ואילך מתחילין ימי רצון שאז עלה משה רבינו עליו השלום לקבל לוחות אחרונות}}. | ||
בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י"ג פעמים שם הוי"ה שהם כנגד י"ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה | בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י"ג פעמים שם הוי"ה שהם כנגד י"ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה כדי לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה. | ||
על אף שרוב קהילות ישראל נהגו להוסיף את המזמור, הגר"א | על אף שרוב קהילות ישראל נהגו להוסיף את המזמור, הגר"א התנגד להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן לא נהוג לאומרו בקהילות התימנים בנוסח בלדי. גם בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו, והם מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר "חמדת ימים" החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה מה שלא מובא בשו"ע. | ||
==תוכן המזמור== | ==תוכן המזמור== | ||
בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה'(יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור | בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה' (יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור {{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', כאשר בחלק האחרון והשלישי הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והיא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית. | ||
בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש- שבתי בבית ה' כל ימי חיי". בקשה זו של דוד לשבת בבית ה' מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה' יסתיר אותו מאויביו. | בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש- שבתי בבית ה' כל ימי חיי". בקשה זו של דוד לשבת בבית ה' מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה' יסתיר אותו מאויביו. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט"ו (תשס"ט), עמ' 7–18. מאמרו של הרב נריה גוטל | * טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט"ו (תשס"ט), עמ' 7–18. מאמרו של [[הרב נריה גוטל]] | ||
==קישורים== | ==קישורים== | ||
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי] באתר ישיבה | * [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי] באתר ישיבה | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:תהלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:13, 7 בספטמבר 2023
|
|
לדוד ה' אורי וישעי הוא הפתיחה של פרק כז מספר תהילים שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". אמירת הפרק בימים אלו נובעת מדברי המדרש שמצא רמז לחגי תשרי בתוכו, וכן מהקשר בין תוכנו על בקשה לקרבת אלוקים לימי הרחמים והסליחות. במזמור, דוד מבטא את אמונתו בקב"ה ואת תפילתו לקרבתו וכן לשמירה מאת אויביו.
תהילים כ"ז
לדוד, ה' אורי וישעי |
|---|
|
א לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. |
| תהילים כ"ז |
מנהג אמירתו באלול[עריכה]
המקור הראשוני למנהג איננו ברור, אך הוא מופיע כבר בספרים קדומים כגון "שערי רחמים" לר' חיים בן אברהם הכהן תלמידו של רבי חיים ויטאל וכן בספר שם טוב קטן שם גם מובאת סגולה גדולה באמירת מזמור זה ש"אפילו גזירה רעה נתונה על האדם מן השמיים יכולנה לבטלה, ומבטל ומעביר מעליו כל גזירות רעות וקשות, ויוצא בדימוס זכאי בדין".
הפוסק הקדום ביותר שהתייחס למנהג אמירת המזמור בחודש אלול הוא בעל המטה אפרים (סימן תקפ"א) שכתב כי נוהגים לומר את המזמור מראש חודש אלול ועד ליום כיפור בכל יום אחר התפילה בבוקר ובערב וכן נפסק במשנה ברורה. בעל המטה אפרים מביא כי מנהגם היה להרחיב את אמירת המזמור עד לאחר שמיני עצרת.
טעם אמירת המנהג לקוח מדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים". בהמשך, ייתכן בעקבות המנהג לקרוא את המזמור גם עד לאחר חג הסוכות, הוסיפו גם את הרמז הנוסף "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות שאיננו מופיע במקור המדרשי[1].
אמנם, הפרי צדיק (לחודש אלול, ב) הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה לולא:"בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... שמר"ח ואילך מתחילין ימי רצון שאז עלה משה רבינו עליו השלום לקבל לוחות אחרונות".
בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י"ג פעמים שם הוי"ה שהם כנגד י"ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה כדי לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה.
על אף שרוב קהילות ישראל נהגו להוסיף את המזמור, הגר"א התנגד להוספת המזמור לתפילה (מעשה רב אות נג) וכן לא נהוג לאומרו בקהילות התימנים בנוסח בלדי. גם בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו, והם מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר "חמדת ימים" החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה מה שלא מובא בשו"ע.
תוכן המזמור[עריכה]
בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה' (יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור [2]. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', כאשר בחלק האחרון והשלישי הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והיא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.
בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש- שבתי בבית ה' כל ימי חיי". בקשה זו של דוד לשבת בבית ה' מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה' יסתיר אותו מאויביו.
ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב"ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב"ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה' נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש[3].
הרקע לכתיבת המזמור[עריכה]
במדרש (במדבר רבה יא) נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז "ה' אורי וישעי ממי אירא" היא לפני חטאו עם בת שבע וסופו, בו דוד מתפלל לה' שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. האבן עזרא פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד המלבי"ם קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול. ייתכן והרקע שמביא המלבי"ם גם מקשר לסדר המזמור המתחיל בשלווה וחיבור לקב"ה והמשכו בקושי וירידה, בכך שגם דוד לאחר נצחונו את גוליית עלה לגדולה אך שוב ירד במהירות והיה נתון לקשיים לאחר ששאול החל לרדפו זמן קצר לאחר מכן.
יש שקישרו בין תוכן המזמור לבין התגלות ה' למשה בנקרת הצור וכתבו כי דוד מייחל להגיע לאותה מדרגה וקירבה לקב"ה [4]. הד לקריאה זו ניתן למצוא בביטויים דומים בין הפרשיות כגון "נקרת הצור" מול "בצור ירוממני", "ועתה ירום ראשי" מול "ועתה אם נא", "הראני נא את כבודך" מול בקשתו של דוד "לחזות בנועם ה'" וכן "ושכותי כפי עליך" מול "יצפנני בסכה" ובקשתו של משה על ראיית פניו של הקב"ה "אם אין פניך הולכים עמנו" ותשובתו של הקב"ה "ופניי לא יראו" מול בקשתו של דוד "את פניך ה' אבקש" וכן "אל תסתר פניך ממני". בקשתו של דוד להגיע למדרגה רוחנית גבוהה ולהתגלות כמשה מקושרת אף יותר לחודש אלול כאשר, יחד עם בקשת הסליחה והכפרה, גם ההתגלות בנקרת הצור התרחשה בחודש זה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט"ו (תשס"ט), עמ' 7–18. מאמרו של הרב נריה גוטל
קישורים[עריכה]
- שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי באתר ישיבה
- מקור מנהג אמירת המזמור באתר מכון התורה והארץ
הערות שוליים
- ↑ בדומה לכך גם בויקרא רבה כא
- ↑ ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"
- ↑ כדברי הגמרא על הפסוק- "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה"
- ↑ כך כתב הרב ישעיהו הדרי על בסיס דברי המלבי"ם שקישר את פסוק י"ב לדברי משה