דבר בעתו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
*המחבר לקח שם הלוח מהפסוק במשלי (טו, כג), שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִ֑יו וְ'''דָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ''' מַה־טּֽוֹב. | '''לוח דבר בעתו''' הוא [[אלמנך]] (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני [[הלכה]] ו[[אסטרונומיה]], מנהגים ו[[יום השנה|ימי שנה]] של רבנים, היוצא לאור ב[[בני ברק]] מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. עורך האלמנך הוא הרב [[מרדכי גנוט]] המשתייך ל[[חסידות ויזניץ]]. הלוח הוא המקיף מבין הלוחות היוצאים לאור בישראל{{הערה|ד"ר אהרן ארנד, המחלקה לתלמוד, [http://www.biu.ac.il/jh/Parasha/hatz/ahr.html דף שבועי מספר 755 פרשת אמֹר ויום העצמאות, תשס"ח], [[אוניברסיטת בר-אילן]], הפקולטה למדעי היהדות, לשכת רב הקמפוס.}}. במהדורתו הנוכחית, מכיל לוח דבר בעתו למעלה מ-1700 עמודים מדי שנה. | ||
במשך השנים זכה האלמנך ל[[הסכמה|הסכמותיהם]] של מאות רבנים, מכל קשת הדעות והעדות, ולמכתבי ברכה והערות, | *המחבר לקח את שם הלוח מהפסוק במשלי (טו, כג), שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִ֑יו וְ'''דָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ''' מַה־טּֽוֹב. | ||
במשך השנים זכה האלמנך ל[[הסכמה|הסכמותיהם]] של מאות רבנים, מכל קשת הדעות והעדות, ולמכתבי ברכה והערות, אותן נוהג העורך לשבץ מדי שנה בתוך האלמנך. עדכון האלמנך נסמך אף הוא על עזרת הקוראים. לכל קורא ששולח תיקונים ורעיונות להוספות מוצמד קוד זיהוי, והדברים מובאים בתוך הלוח בשם אומרם. | |||
בבסיסו נועד הלוח להעניק מידע על זמני היום כמו [[עלות השחר]], [[הנץ החמה]], [[חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] ו[[חצות היום (הלכה)|היום]], [[שקיעת החמה]] ו[[צאת הכוכבים]]. לוחות מפורטים מציגים את ההבדל בזמנים אלו בין שיטות חישוב שונות, ובמקומות יישוב שונים על פני [[כדור הארץ]]. בהמשך נוספו בלוח אמצעי עזר נוספים לקורא שומר התורה והמצוות, כמו לוח לימודים בנושאים רבים, [[הדף היומי]] וחלוקות רבות נוספות של ה[[תנ"ך]] ויתר ספרי היסוד לשינון בטווחי זמן של חודש ושנה וכדומה. | בבסיסו נועד הלוח להעניק מידע על זמני היום כמו [[עלות השחר]], [[הנץ החמה]], [[חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] ו[[חצות היום (הלכה)|היום]], [[שקיעת החמה]] ו[[צאת הכוכבים]]. לוחות מפורטים מציגים את ההבדל בזמנים אלו בין שיטות חישוב שונות, ובמקומות יישוב שונים על פני [[כדור הארץ]]. בהמשך נוספו בלוח אמצעי עזר נוספים לקורא שומר התורה והמצוות, כמו לוח לימודים בנושאים רבים, [[הדף היומי]] וחלוקות רבות נוספות של ה[[תנ"ך]] ויתר ספרי היסוד לשינון בטווחי זמן של חודש ושנה וכדומה. | ||
המחבר, [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]], מביא מדי יום ביומו מידע על ימי פטירתם של רבנים וצדיקים מכל העדות והחוגים, בנוסף | המחבר, [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]], מביא מדי יום ביומו מידע על אירועים תנ"כיים ותלמודיים, ימי פטירתם של רבנים וצדיקים מכל העדות והחוגים, בנוסף לאירועים היסטוריים, הערות הלכתיות וכן מנהגיהן של העדות השונות, לצד אירועים אסטרונומיים מעניינים צפויים. | ||
ניתן למצוא מדי פעם גם הערות מעשיות לחיי היומיום, כך למשל בלוח לשנת [[תשס"ט]], הופיעה ההערה הבאה באחד מימי [[חול המועד]] [[סוכות]]: {{ציטוטון|'''סעודת היום:''' מזמרים זמירות מעין המאורע, וכל המרבה הרי זה משובח (''בהתאמה לשינת צהריים עֲרֵבָה של השכנים...'')}}. | ניתן למצוא מדי פעם גם הערות מעשיות לחיי היומיום, כך למשל בלוח לשנת [[תשס"ט]], הופיעה ההערה הבאה באחד מימי [[חול המועד]] [[סוכות]]: {{ציטוטון|'''סעודת היום:''' מזמרים זמירות מעין המאורע, וכל המרבה הרי זה משובח (''בהתאמה לשינת צהריים עֲרֵבָה של השכנים...'')}}. |
גרסה אחרונה מ־22:31, 16 באוקטובר 2023
|
לוח דבר בעתו הוא אלמנך (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני הלכה ואסטרונומיה, מנהגים וימי שנה של רבנים, היוצא לאור בבני ברק מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. עורך האלמנך הוא הרב מרדכי גנוט המשתייך לחסידות ויזניץ. הלוח הוא המקיף מבין הלוחות היוצאים לאור בישראל[1]. במהדורתו הנוכחית, מכיל לוח דבר בעתו למעלה מ-1700 עמודים מדי שנה.
- המחבר לקח את שם הלוח מהפסוק במשלי (טו, כג), שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִ֑יו וְדָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ מַה־טּֽוֹב.
במשך השנים זכה האלמנך להסכמותיהם של מאות רבנים, מכל קשת הדעות והעדות, ולמכתבי ברכה והערות, אותן נוהג העורך לשבץ מדי שנה בתוך האלמנך. עדכון האלמנך נסמך אף הוא על עזרת הקוראים. לכל קורא ששולח תיקונים ורעיונות להוספות מוצמד קוד זיהוי, והדברים מובאים בתוך הלוח בשם אומרם.
בבסיסו נועד הלוח להעניק מידע על זמני היום כמו עלות השחר, הנץ החמה, חצות הלילה והיום, שקיעת החמה וצאת הכוכבים. לוחות מפורטים מציגים את ההבדל בזמנים אלו בין שיטות חישוב שונות, ובמקומות יישוב שונים על פני כדור הארץ. בהמשך נוספו בלוח אמצעי עזר נוספים לקורא שומר התורה והמצוות, כמו לוח לימודים בנושאים רבים, הדף היומי וחלוקות רבות נוספות של התנ"ך ויתר ספרי היסוד לשינון בטווחי זמן של חודש ושנה וכדומה.
המחבר, חסיד ויז'ניץ, מביא מדי יום ביומו מידע על אירועים תנ"כיים ותלמודיים, ימי פטירתם של רבנים וצדיקים מכל העדות והחוגים, בנוסף לאירועים היסטוריים, הערות הלכתיות וכן מנהגיהן של העדות השונות, לצד אירועים אסטרונומיים מעניינים צפויים.
ניתן למצוא מדי פעם גם הערות מעשיות לחיי היומיום, כך למשל בלוח לשנת תשס"ט, הופיעה ההערה הבאה באחד מימי חול המועד סוכות: "סעודת היום: מזמרים זמירות מעין המאורע, וכל המרבה הרי זה משובח (בהתאמה לשינת צהריים עֲרֵבָה של השכנים...)".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- לוחות "דבר בעתו"
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשנ"ה, בני ברק, תשנ"ה, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשנ"ו, בני ברק, תשנ"ו, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשנ"ז, בני ברק, תשנ"ז, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשנ"ח, בני ברק, תשנ"ח, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשנ"ט, בני ברק, תשנ"ט, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תש"ס, בני ברק, תש"ס, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ב - ימי האביב, בני ברק, תשס"ב, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ג, בני ברק, תשס"ג, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ד, בני ברק, תשס"ד, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ה, בני ברק, תשס"ה, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ו, בני ברק, תשס"ו, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ז, בני ברק, תשס"ז, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ח, בני ברק, תשס"ח, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשס"ט, בני ברק, תשס"ט, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תש"ע, בני ברק, תש"ע, באתר HebrewBooks
- מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו- ה'תשע"א, בני ברק, תשע"א, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ד"ר אהרן ארנד, המחלקה לתלמוד, דף שבועי מספר 755 פרשת אמֹר ויום העצמאות, תשס"ח, אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות, לשכת רב הקמפוס.