עשר הספירות: הבדלים בין גרסאות בדף

עשר הספירות הוא מונח יסודי בקבלה. עשר הספירות מורכבות משלוש ספירות עליונות:

• כתר
• חכמה
• בינה

(ולפי גישות אחרות חכמה, בינה ודעת)

ושבע ספירות תחתונות (חג"ת נהי"ם):

• חסד.

• גבורה
• תפארת
• נצח
• הוד
• יסוד
• מלכות

מבנה הספירות[עריכה]

למבנה לוח הספירות ישנה משמעות וחשיבות רבה. מיקומה של כל ספירה נותן לנו מידע על תכונותיה ועל היחס שלה לספירות האחרות. המיקום מורכב משני פרמטרים עיקריים:

• גובה הספירה- ככל שהספירה גבוהה יותר היא כביכול קרובה יותר לקב"ה ורוחנית ומופשטת מהבאות אחריה. ספירות המצויות אחת מעל השניה מסמלות מאפיינים דומים והם מחזקות אחת את השנייה
• צד הספירה- ישנם שלשה צדדים בלוח הספירות, ימין אמצע ושמאל. לכל צד מאפיין משלו וספירות הנמצאות אחת מול השנייה מיצגות ספירות מנוגדות ומערכת יחסים של ניגוד והשלמה. צד ימין מכונה הצד ה"זכרי". הספירות הימניות מאופניות בכוחות פעלתניים המנסים להתרחב ולהתפשט כמה שניתן. הספירה מייצגת תכונה ללא מורכבות או כניסה לפרטים. צד שמאל, הצד ה"נקבי" מייצג את ההפך הגמור. הצד השמאלי מייצג כוחות נפעלים הנוטים להצטצמצם כמה שניתן ולהכנס להגדרות ופרטים מדויקים. הצד האמצעי, "הזיווג", הוא הצד המאחד בין התכונות השונות ומנסה לאחד בין הניגודיות על מנת להגיע לשלמות.

משמעות הספירות[עריכה]

• כתר- הכתר היא הספירה הגבוהה ביותר והקרובה ביותר לקב"ה. הספירה מכונה 'אין' מכיוון שהיא מייצגת את הופעת הקב"ה טרם הבריאה, בעת שלא היה דבר חוץ מכתרו של הקב"ה, הופעתו המופשטת ביותר. התכונה המיוחסת לכתר היא הרצון. אך מדובר ברצון ראשוני ומעורפל, רצון שלא ידוע מה הוא ומה תכליתו, אלא רצון לדבר לא ידוע.
• חכמה- החכמה נאצלת מתוך הכתר, מתוך האין. לאחר הרצון הפנימי שאינו מיוחס לתכלית כלשהי, מתגלה הרצון של הכתר ומופיע רעיון ראשוני העונה לרצון הכתר. זוהי החכמה, כח-מה, מה רצוני. החכמה נמשלה לזרע, יכולת ליצור משהו חדש אך הוא לא מסוגל להוציאו לבד אל הפועל.
• בינה- הבינה היא השלב השלישי ברצון האלוקי והיא כבר התגלמות החכמה בעולם. משמעות הבינה היא לקחת את הרעיון הכללי ולפתח אותו לפרטים ולבדוק כיצד הוא ניתן למימוש במציאות.הבינה היא גם היכולת להכיל ניגודים ולשלב בינהם כדי ליצור שלמות. הבינה היא מקור הבחירה החופשית והיא גם מקורה של עולם התשובה. היכולת להפוך טוב לרע. הבינה נמשלה לרחם המקבלת את הזרע, החכמה, ומעניקה לו את יכולת המימוש בעולם. וכך מתחילות הספירות התחתונות, מתוך מימוש הרצון האלוקי העליון.
• דעת- זוהי הספירה המחברת בין החכמה לבינה ועניינה היא האמונה ברעיון ובהבאתו להגשמתו מתוך אמון מוחלט במציאותו. הדעה מייצגת את היחסים בין האיש לאשתו, נביא והקב"ה, ובכלל האדם עם בוראו.
• חסד- זוהי הספירה המביאה את חסדו של הקב"ה, השפע הגדול והרצון להטיב, אל העולם. הספירה אינה מתחשבת במקבל ובצרכו, רצונה הוא להטיב לו כמה שאפשר ללא גבול. אך שפע זה כשלעצמו הינו בעייתי שכן הוא לא נותן לאדם עצמאות ולא מפתח בו את היכולת להתמודד את אתגריו בחיים.
• גבורה- הספירה המנוגדת לחסד. הגבורה מצמצת את השפע וההארות אך ורק למי שראוי לה ועל פי מעשי האדם. הספירה מחשבת במדויק את פעולות האדם ועל פי זה נותנת לו את המינימום המגיע לו. מצד אחד היא נותנת עצמאות לאדם אך היא אינה מתחשבת בחולשותיו ורצונותיו ואינו מכירה באופיו היחודי של האדם. לכן הספירה נקראת גם "דין" ו"פחד".
• תפארת- זוהי הספירה הממזגת את החסד והגבורה. הספירה נמצאת בין הנתינה המוחלטת לבין ההגבלה ויוצאת נתינה לאדם על פי הראוי לו אך עם התחשבות במצבו האישי הייחודי. ההרמוניה הזו היא שהופכת את הספירה לתפארת, יופי. כמו כן היא נקראת "אמת" או "רחמים". עקב היותה הספירה האמצעית ביותר במבנה הספירות היא מייצגת הסתכלות שלמה ואמיתית על החיים. היכולת להגביל אך להתחשב, היא המידה המושלמת.
• נצח- ספירה זו מציינת את האופן בו השפע האלוקי יורד למטה על מנת להעלות את המציאות ולרומם אותה ללא גבול. הספירה משולה אצל האדם ליכולת להציב מטרות גבוהות ולהתגבר על הקשיים בדרך אליהם, היכולת לנהל את ההתעלות בצורה שאפתנית ולממשה במציאות. ובמקביל להשפיע על האחר.
• הוד- הספירה הוד פירושה דבר מרשים ויפה. וכוונה ליכולת להודות על האמת ולהודות על הטובה.
• יסוד- זוהי הנקודה המחברת בן הרצון העליון לבין המעשה, בין השמים לארץ. זוהי הספירה שבכוחה האידאות האלוקיות מתגשמות בעולם והיא המעבר מרוחניות לגשמיות.
• מלכות- המלכות היא כלי הקיבול המעבירה את המעשה מספירת היסוד ומעבירה אותו לעולם המעשי. הספירה אינה עושה פעולה אקטיבית אלא רק מקבלת את ההארה העליונה ומעבירה אותה לארץ. משמעות הספירה היא הקבלה של השפע האלוקי על ידי האדם.

קישור הספירות למציאות[עריכה]

מקובל לקשר בין הספירות התחתונות לבין 3 עניינים מרכזיים. שבעת הרועים, שכל אחד מהם מייצג מידה מסוימת אותה ניתן לראות ממומשת בחייו. ימי השבוע, בכל יום ישנה מידה אחרת הבאה לידי ביטוי שאותו יום. גוף האדם, כמו כן הומשלו הספירות התחתונות לאברי האדם בהם מוציאים את הכוח אל הפועל.

• חסד- אברהם אבינו, יום ראשון, יד ימין.
• גבורה- יצחק אבינו, יום שני, יד שמאל.
• תפארת- יעקב אבינו, יום שלישי, החזה והבטן.
• נצח- משה רבנו, יום רביעי, רגל ימין.
• הוד- אהרן הכהן, יום חמישי, רגל שמאל.
• יסוד- יוסף, יום שישי, איבר הברית.
• מלכות- דוד המלך, שבת, עטרת הברית, ויש אומרים כל הגוף ויש אומרים הפה.

גילוי הספירות[עריכה]

בזמנים שונים בהיסטוריה התגלו לישראל הספירות איך לתקנם ואיך לזכות בהם חסד-במדבר גבורה-בחטאי המדבר תפארת-ביציאת מצרים נצח-במעמד הר סיני הוד-חנוכת המשכן יסוד-הכניסה לארץ מלכות-קריעת ים סוף כולם יתקנו בגאולה

ספירות העומר[עריכה]

כתבו המקובלים, כי ימי ספירת העומר הם כנגד שבע הספירות התחתונות. כל שבוע משבעת השבועות הוא כנגד ספירה מסוימת (השבוע הראשון הוא חסד, השני גבורה וכן על זה הדרך) וכל יום מימות השבוע הוא כנגד ספירה שבתוך אותה ספירה (יום ראשון הוא כנגד חסד, שני כנגד הגבורה וכן הלאה)- כך שהיום הראשון בשבוע הראשון הוא "חסד שבחסד", השני הוא "גבורה שבחסד" וכן הלאה עד היום האחרון שהוא כנגד "מלכות שבמלכות", כך כלכל יום ישנה ספירה מיוחדת לאותו היום המורכבת מהספירה של השבוע בספירה של היום בשבוע. בין השאר, עניינה של התאמה זו היא כי ימים אלו הינם ימי תיקון והיטהרות לקראת חג מתן תורה, ולכן בכל יום ישנה סגולה מיוחדת לתיקון פגמים מסוימים, הקשורים לספירה של אותו היום.

עדות החסידים נוהגות לומר אחר ספירת העמור נוסח תפילה ובו בקשה כי בזכות ספירת העומר יתוקנו הפגמים שפגמו בספירה של אותו היום.

ספרים בנושא[עריכה]

• הספר "תומר דבורה", שנכתב ע"י רבי משה קורדובירו
• "וספרתם לכם", הרב דניאל פריש- מסביר את עבודת ימי ספירת העומר על פי הספירות
• "מבחר שיעורי התבוננות" מאת הרב יצחק גינזבורג, ח"א, בסופו מובא מאמר "מבנה כוחות הנפש ע"פ הקבלה והחסידות".