פוסק: הבדלים בין גרסאות בדף

פוסק הוא תואר שניתן לרב בעל סמכות הלכתית.

פירוש המילה פוסק הוא "חותך" (כמו "פסיק רישא" - חתוך ראשו) שבזמן הלימוד מוצאים צדדים לכאן ולכאן והפוסק חותך את הדיון ומכריע כאחד מהם. התואר פוסק ניתן עבור ספרים שנועדו להלכה וכך למשל על פירוש רש"י שלא נועד להלכה אנו מוצאים בפוסקים שכתבו עליו ש"רש"י מפרש ולא פוסק" אף שהיה פוסק הלכה בפירושו לגמרא לא היה פוסק^{[דרושה הבהרה]}. כדי להורות הלכה למעשה ולהיות פוסק צריך הרב לקבל רשות מרבו.

לאחר חתימת התלמוד מחולקים הפוסקים לשניים:

• ראשונים - מחתימת התלמוד ועד ארבעת הטורים ויש אומרים עד הבית יוסף
• אחרונים - מסוף תקופת הראשונים ועד ימינו כאשר על הפוסקים החיים כיום ולעיתים אף אלו שנפטרו לפני דור או שניים נוהגים לקרוא "פוסקי זמננו".

ככלל פוסק אחרון לא חולק על ראשון.

המילה "פוסקים" משמשת גם במשמעות של ספרות הפסיקה לדורותיה (למשל, בביטוי: "ש"ס ופוסקים" וכד').

ראו גם[עריכה]

שיטת פסיקה