|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (182 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{להשלים|כל הערך=כן}} |
| אחד מהנושאים העיקריים בענייני אמונה בדורנו הוא היחס בין '''תורה למדע''', סתירות ביניהם ועוד. ערך זה דן בקצרה בנושא. בענייני הבריאה ע"פ התורה והמדע לא נעסוק בערך זה אלא בערכים [[הבריאה]] ו[[תורת ההתפתחות]]. | | אחד מהנושאים העיקריים בענייני אמונה בדורנו הוא היחס בין '''תורה למדע''', סתירות ביניהם ועוד. ערך זה דן בקצרה בנושא. בענייני הבריאה ע"פ התורה והמדע לא נעסוק בערך זה אלא בערכים [[הבריאה]] ו[[תורת ההתפתחות]]. |
|
| |
|
| | קיימים שלושה פולמוסים עיקריים: |
| | @בעניין מה שנמצאים לכאורה סתירות בין דברי המדענים לדברים הנראים כמפורשים בתורה. יש המתייחסים לכך באדישות בטענה שחכמי ישראל לא באו כדי ללמד אותנו מדע אלא תורה ואין קשר בין ההלכה למציאות. (אף על פי שהיא באה כהתייחסות למציאות מסויימת) ויש טוענים שמחוייבים ליישב את הסתירות או על ידי פירוש אחר בדברי חז"ל או בניסיון להתפלמס עם המדע ולטעון שהמדענים טועים. |
| | @בעניין ידיעת חז"ל בעניינים מדעיים, הפולמוס קשור גם לנושא הקודם, יש טוענים שכל דבר שידוע היום למדע היה ידוע לחז"ל אפילו אם חבמי דורם (חכמי הגויים) לא ידעו. ויש טוענים שאין הכרח להאמין בזה. יש גם בזה סניף כשהדבר מפורש בחז"ל אם לומר שטעו או שהלכו על פי דברי חכמי הגויים שלזמנם (אפילו שידעו את האמת) או לומר שאנחנו לא מבינים. |
| | @הרבה מעוניינים לבסס את האמונה על הוכחות מדעיות בטענה שאם מוכח לנו שחז"ל ידעו דברים שהמדע לא ידע בעבר אם כן זה מוכיח שהתורה משמיים. האם יש טעם בזה או לא. זה גם תלוי בפולמוסים הקודמים. |
|
| |
|
| ==המדע ומקורותיו== | | ==המדע ומקורותיו== |
| '''מדע''' הוא מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה במסגרת אקסיומטית<ref>הגדרות מתוך ויקיפדיה ערך מדע.</ref>. ידע זה שהושג ע"י החקר האנושי, מוגדר בלשון חז"ל "חכמה בגויים תאמין"<ref>אנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות</ref>. | | '''מדע''' הוא ידע המושג באופן טבעי על נושאים שנדרשת חקירה כדי להבינם. כגון מסלולי הכוכבים ברקיע לא ידועים למי שלא יחקור אותם, אבל ניתנים לצפייה ולהבנה על ידי כלים מתאימים. ידע זה שהושג ע"י החקר האנושי, מוגדר בלשון חז"ל "חכמה בגויים תאמין"<ref>אנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות</ref>. |
|
| |
|
| וישנם ספרים המציינים, שחלק מהידיעות המדעיות הנמצאות אצל אומות העולם, לא הושגו באמצעות "חכמה בגויים", כי אם מקורם מחכמת עם ישראל. לדוגמא:
| | בדרך כלל קיימים שני שלבים. שלב הבדיקה וחקירת העובדות, ושלב הסקת המסקנות. קיימות פילוסופיות שונות בדבר תוקף אמינות המסקנות המדעיות. כיצד נדע שאכן המדען לא שיקר וכו', וכן מניין שאין הסברים שונים לתופעה. באופן כללי מסתמכים על השכל הישר ועל ביקורת העמיתים.<!-- יש לבדוק טוב יותר{{הערה|מתוך ערכים בויקיפדיה על הנושא}} --> |
| | |
| | ישנם ספרים המציינים, שחלק מהידיעות המדעיות הנמצאות אצל אומות העולם, לא הושגו באמצעות "חכמה בגויים", כי אם מקורם מחכמת עם ישראל. לדוגמא: |
| *בכוזרי<ref>ב סו</ref> כותב ששורש יסודות חכמות רבות בעולם העתיק, מקורם מחכמת [[שלמה המלך]], וממנה העתיקו הכשדים ואח"כ פרס ומדי ואח"כ יוון ורומי. | | *בכוזרי<ref>ב סו</ref> כותב ששורש יסודות חכמות רבות בעולם העתיק, מקורם מחכמת [[שלמה המלך]], וממנה העתיקו הכשדים ואח"כ פרס ומדי ואח"כ יוון ורומי. |
| *בספר שיש לנוצרים, שכתבו חכם יווני ושמו איווסיביאו, מביא שאליקוש אמר לתלמידיו שרוב חכמת הפילוסופים באה מאריסטו, והוא למד מאיש יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימין<ref>קול יהודה על הכוזרי מאמר ב סו ד"ה ובאורך זמן</ref>. | | *בספר שיש לנוצרים, שכתבו חכם יווני ושמו איווסיביאו, מביא שאליקוש אמר לתלמידיו שרוב חכמת הפילוסופים באה מאריסטו, והוא למד מאיש יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימין<ref>קול יהודה על הכוזרי מאמר ב סו ד"ה ובאורך זמן</ref>. |
| שורה 11: |
שורה 18: |
| * וכמו כן ישנה השערה שפיתגורס למד מנביאי ישראל<ref>קול הנבואה עמוד כב</ref>. ומעין זה כתב רבנו בחיי שכל החכמות כלולות בתורה<ref>רבנו בחיי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות. וע"ע בשוחר טוב יט: מה ששמואל ידע בחכמת הרקיע הוא ע"י שיגע בתורה (הובא באספקלריא ערך תורה)</ref>. | | * וכמו כן ישנה השערה שפיתגורס למד מנביאי ישראל<ref>קול הנבואה עמוד כב</ref>. ומעין זה כתב רבנו בחיי שכל החכמות כלולות בתורה<ref>רבנו בחיי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות. וע"ע בשוחר טוב יט: מה ששמואל ידע בחכמת הרקיע הוא ע"י שיגע בתורה (הובא באספקלריא ערך תורה)</ref>. |
|
| |
|
| | מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו. |
|
| |
|
| ==המדע העתיק== | | ==התייחסות לסתירות בין התורה למדע== |
| קודם שנדון על הקשר בין דת למדע, ראוי לנו לברר מה ידעו חכמי המדע (מאומות העולם) בעת העתיקה, רוב המדע בזמנם היה מבוסס על חכמי יוון (כמו שהרמב"ם כתב במפורש שמספריהם הוא העתיק את חשבונות קידוש החודש ומיקום הירח - קידוש החודש ספי"ז), ובחלק מהמקרים על קודמיהם - כשדים בבליים ומצרים. נלקט כאן את ידיעותיהם בענייני אסטרונומיה, כיוון שדיונים רבים בענייני דת ומדע עוסקים בתחומים אלו.
| | דעת הרמב"ם שאין לתמוה על כך שחלק מדברי חז"ל אינם כמו המדע, כי חז"ל לקחו את ידיעותיהם מחכמי דורם שלא היו בקיאים כמו חכמי הדורות האחרונים (ייתכן שזה רק בנושאי אגדה){{הערה|דעה זו מובאת בספר [[מורה נבוכים]] ח"ג פי"ד}}. עם זאת כנראה דעת בעלי התוספות אינה כן כמו שמוכח בדברי התוספות מסכת ערובין דף יד{{הערה|דבור המתחיל "והאיכא משהו" שהקשו איך ייתכן שהיחס בין היקף המעגל לרוחבו מצומצם לפי הגמרא ולפי דברי חכמי המידות הוא לא מצומצם. ולא תירצו שזה לפי דעת חכמי דורם}}. גם הר"ש במשנה כלאיים פרק ה' משנה ה' דחה את דברי "חכמי המידות" בעניין [[משפט פיתגורס]] מכוח קושיא שאין זה מתאים עם דברי המשנה{{הערה|והתוספות יום טוב שם הקשה עליו שאין לדחות את דברי חכמי המידות אלא לומר שאנו לא יודעים לתרץ}}. למעשה גם הסבורים שאין הכרח שדברי חז"ל יתאימו עם המדע מודים שחייב להיות מוכח לנו שאכן המדע צודק בדבריו. דוגמא לזה ניתן למצוא בדברי הרמב"ם הלכות קידוש החודש פי"ז הכ"ד: {{ציטוט|תוכן=ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.}} כלומר שלא סומכים על חכמי הגויים בגלל שמאמינים להם אלא בגלל שהראיה שלהם נתגלתה ונראים דבריהם. |
| | |
| | |
| #פיתגורס - יוון - המאה ה-6 לפני הספירה: הוכיח ש'''צורת הארץ היא כדור''', אע"פ שככל הנראה היו כאלה שקדמו לו (בדומה לזה, תוס' ע"ז מא. מייחס את הגילוי שהארץ היא כדור לאלכסנדר מוקדון).
| |
| #תאלס איש מילטוס - יווני - המאה ה-6 לפנה"ס: חישב את זמן '''ליקויי החמה והלבנה''', והסביר שהליקויים נובעים מצל.
| |
| #מטון מאתונה - יווני - המאה ה-5 לפנה"ס: גילה שבכל מחזור של 19 שנה '''יש להוסיף 7 חודשי לבנה'''.
| |
| #קידינו - כשדי - המאה ה-4 לפנה"ס, ואחריו היפרכוס - יווני - המאה ה-2 לפנה"ס: זמן המולד הוא : 29,31,50,8,20 בבסיס 60, כלומר '''כט יב תשצג''' בדיוק.
| |
| #אריסטרכוס מסאמוס - יווני - המאה ה-3 לפנה"ס: '''כדור הארץ מסתובב סביב השמש''', וככל הנראה היו שקדמו לו, אמנם רבים חלקו עליו בתקופה זו. וכן חישב את גודלו של הירח ואת מרחקו מכדור הארץ.
| |
| #ארטוסתנס - יווני - המאה ה-3 לפנה"ס: חישב את '''היקף כדור הארץ''' (בצורה די מדויקת).
| |
| #היפרכוס וכן תלמי - יוונים - המאה ה-2 לפנה"ס: '''אורך שנת החמה''', בסטיה של 6 דקות בלבד (קצת יותר מדויק אפילו מתקופת רב אדא, כ"ש מתקופת שמואל).
| |
| | |
| | |
| חשוב לציין שכל אלו הביאו והסבירו לנו גם את חישוביהם ועל סמך מה הגיעו למסקנות אלו (תצפיות, רשימות של קודמיהם, זוויות הכוכבים וכד'), ברוב המקרים דרך החישוב והתצפיות פשוטות הרבה ממה שנראה. למשל: תצפיות פשוטות על ליקויי ירח יכולות ללמד על: מחזור הליקויים, צורת כדור הארץ (ע"פ צורת הצל), גודל הירח ומרחק הירח מכדור הארץ (ע"פ אורך זמן הליקוי) וזמן המולד הממוצע בדיוק גבוה ביותר (ע"פ חלוקת ההפרש בין הליקויים במספר החודשים שעברו ביניהם).
| |
| | |
| | |
| יש להעיר עוד, שהידיעות על מדעני העולם העתיק ותגליותיהם לא היו מפורסמות במשך מאות שנים, הן בגלל חוסר תרגום של כתביהם, והן - ובעיקר - בגלל הבורות המדעית של ימי הביניים, שבהן "קידשו" את הבורות וסברו שהמדע הוא כפירה, וכל זה בשם הדת (הנוצרית כמובן). דוגמא לכך היא הדעה המקובלת בהמון שקופרניקוס הוא זה שגילה שכדור הארץ סובב סביב השמש, כאשר היו דעות כאלה כבר במאה ה-4 לפנה"ס.
| |
| | |
| | |
| לכן קרה שהדורות המאוחרים יותר נפעמו מידיעותיהם של חז"ל, בעוד שידיעות אלה היו ידועות מאות שנים קודם לכן.
| |
| | |
| ==ראיות מהמדע לתורה==
| |
| בדור האחרון הובאו ראיות מהמדע לתורה, כגון מידיעות אסטרונומיות ופיזיקאיות ורפואיות שהובאו ב[[תלמוד]] וב[[זוהר]] ומתאימות בדיוק רב למדע הידוע לנו היום, ומכך ראיה שהתורה (שבכתב ושבעל פה) נמסרה מהבורא שיודע כל סודות היקום. ואם כי לפי ההשקפה התורנית אין לבסס את האמונה בראיות, אבל לעיני רבים מקצוע זה יש בו מן החשיבות מאחר וכיום חלק נכבד מהעם היהודי זקוק לראיות כדי לקבל את אמונת אבותיהם.
| |
| | |
| נביא מעט דוגמאות של ראיות. עיקרי הדברים מקורם מספר "המהפך" של הרב זמיר כהן, ועוד מקורות. '''יש לציין שכאן לא נביא כי אם חלק קטן מהדוגמאות, להמחשה'''.
| |
| | |
| ===אסטרונומיה===
| |
| | |
| @ '''ידיעת חז"ל על כדור הארץ''' - ב[[תלמוד ירושלמי]] מסכת עבודה זרה<ref>תחילת פרק ג'</ref> מבאר את המשנה שם שמדברת על כדור שהוא מסמל את העולם הכדורי. וכן כתבו ב[[פרקי דרבי אליעזר]]<ref>ג'</ref> ופי' רד"ל וב[[מדרש רבה]] במדבר<ref>במדבר נשא פי"ג</ref> . בנוסף, מהפסוק באיוב<ref>כ"ו ז'</ref>: "תולה ארץ על בלימה" ניכר שידעו הנביאים שהארץ נמצאת באויר ללא משען, בניגוד לגישה המקובלת אצל המדענים בזמנם שהארץ הוא משטח מוצק שעליו הרקיע. וראה מדרש רבה בראשית<ref>פרק ו'</ref> בשם רבי שמעון בר יוחאי תיאור שכדור הארץ מרחף באויר. ובזוהר (נכתב לפני כ2000 שנה) ויקרא<ref>ח"ג דף י' ע"א</ref> הדברים מבוארים ומפורטים היטב, וכך נאמר שם(כאן מוצג בתרגום מהארמית): "כי כל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה וכו' ועל כן יש מקום בישוב שבעת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאלו אשר בצד זה של הכדור, ונמצא שלאלו יום ולאלו לילה". באינצקלופדיה העברית כרך ד' עמ' 819 הביעו התפעלות רבה על דברי הזוהר הנ"ל, שנכתבו זמן רב לפני קופרניקוס. יש לציין גם שלענין השמש, מפורש בתלמוד מסכת פסחים <ref>דף צ"ד ע"א</ref> שמסקנת חכמי ישראל היתה שהיא יורדת בלילה למטה מהארץ (כלומר בצד השני של העולם) ולא למעלה מהרקיע<ref>ולענין "למעלה מהרקיע", בסוף המבוא לפרקי דרבי אליעזר מביא הרד"ל פירוש מהרמח"ל ופירוש מהגר"א לבאר דעת חכמי ישראל לפי פנימיות הדברים</ref>.
| |
| @ '''מספר הכוכבים''' - חז"ל כותבים בתלמוד מסכת ברכות<ref>דף ל"ב ע"ב</ref> שמספר הכוכבים בעת בריאת העולם היה כבר יותר מ10 בחזקת 18 (וסביר להניח שאחרי בריאת העולם התרבה המספר עקב התפרצויות וכו'). גם בזה יש לראות ראיה שידיעתם של חז"ל היא עפ"י קבלה שמיימית, כיון שבזמן חז"ל סברו האסטרונומים שישנם 4000 כוכבים בלבד, ולפני 400 שנה עוד סברו שיש 30,000, ועד לפני 75 שנה עוד כתבו האסטרונומים שהמספר שכתבו חז"ל הוא מוגזם פי אלף מיליון מהנראה בטלסקופים הכי חזקים<ref> Dr.W. M. Feldman, Rabbinical mathematics and astronomy ´931, page 213 </ref>. רק לאחרונה עם הפריצה לחלל, ההשערה המדעית מתקרבת למה שאמרו חז"ל, ולפי נאס"א כיום '''משערים''' (עפ"י מתגם בחלק מהחלל) את שיעור הכוכבים בכ10 בחזקת 21.
| |
| @ '''כימה''' - בצביר הכוכבים הנקרא כימה (Pleiades), והמרוחק מאיתנו בכ-450 שנות אור, העין מבחינה בתנאי ראות רגילים בשישה כוכבים, עין חדה במיוחד יכולה להבחין בכוכב שביעי ושמיני (יש אומרים אף ב11-14 כוכבים).וכך היתה הדיעה המקובלת אצל האסטרונומים, שב"כימה" כוללת שמונה כוכבים. אולם, לאחר המצאת הטלסקופ בשנת 1609, ע"י גלילאו גלילאי (1564-1642), שהשתכלל והשתפר במשך הזמן עד למערכת הטלסקופים שוברי-האור, ולאחרונה – טלסקופ הרדיו, התברר כי מלבד השמונה הנ"ל, כימה מכילה למעלה ממאה כוכבים אשר עין רגילה אינה מסוגלת לראותם<ref>ראה פירוט בספר "צבא השמים" מאת ד"ר נ.וידאל, חלק ב, ע"מ 134 והלאה. וראה עוד באנציקלופדיה העברית, כרך כ', ע"מ 674 </ref>. בתלמוד מסכת ברכות<ref>דף נ"ח ע"ב</ref> נאמר: מאי כימה? אמר שמואל כמאה כוכבי. אמרי לה (יש אומרים) דמכנפי (שהם מקובצים וסמוכים זה לזה), ואמרי לה דמבדרן (שהם פזורים). וראה בפירוש רש"י כי כוונת השאלה "מאי כימה" – על "כוחה של כימה", כלומר הכוכבים המרכזיים שלה. מדברי רש"י עולה שיש בכימה הרבה יותר ממאה כוכבים. שאם רק "כוחה", כלומר המרכזיים והעיקריים שבה הם כמאה, הרי שהטפלים רבים יותר.גם מזה מביאים ראיה שידיעת חז"ל היתה עפ"י קבלה איש מפי איש עד גילויים אלוקיים בהר סיני, כיון שכאמור בימי חז"ל אנשי המדע לא היה להם שום דרך להגיע לידיעה זו. אלא שבמשך הדורות נפלה מחלוקת באחד מפרטי המידע הנמסר, "האם הכוכבים הרבים הבלתי נראים שבכימה מכונסים או פזורים?". [ממחלוקת זו עולה בבירור שמקור המידע שבידם לא היה כלי מחקרי שאיפשר לצפות בכוכבי כימה. שמלבד שלא היו כלים כאלה בזמנם (ואף בזמנינו צילומים המראים את מספרם המלא של כוכבי כימה יכולים להתבצע רק בחלל באמצעות לוויינים), הרי אם היו רואים לא היו נחלקים אם כוכבי כימה כנוסים או פזורים, אלא קיבלו איש מפי איש, ובמשך הדורות נפלה מחלוקת באחד הפרטים].
| |
| @ '''נרתיק השמש''' - במדרש בראשית<ref>בראשית רבה פ.ו</ref> נאמר: "גלגל חמה יש לו נרתיק". המדרש מציין בהקשר לכך את הפסוק בתהילים<ref>יט' ה'</ref>:"לשמש שם אוהל בהם". נרתיק זה של השמש מוזכר בעוד מקומות בדברי חז"ל. מדבריהם מתברר כי אלמלא הנרתיק של השמש היו יושבי כדור הארץ ניזוקים בצורה חמורה ביותר.עובדות אלו נתגלו רק במדע של ימינו: האסטרונום ד"ר וידאל <ref>אסרטונום בכיר במצפה המלכותי הבריטי "גריניץ" ופרופסור אורח במרכז לאסטרופיזיקה באוניברסיטת הרוורד בארה"ב</ref> בספרו "צבא השמים" כותב כך: כזכור, השמש היא כדור גז ענקי שהטמפרטורה של שפתו היא 6000 מעלות חום. מתחת לשפתו גועשים גזים בטמפרטורה גבוהה עוד יותר. בהתאם לחישובים שבידינו, עולה הטמפרטורה יותר ויותר עד שבמרכז השמש היא מגיעה לכדי 15,000,000 מעלות חום! כיום משערים כי מרכז השמש הוא "כור גרעיני" המשחרר כמויות חום אדירות המוצאות דרכן אט אט החוצה. עוצמת הקרינה הולכת ופוחתת לאורך הדרך החוצה עד שהיא מגיעה לשכבות החיצוניות של פני השמש הנמצאות "רק" בטמפרטורה של 6000 מעלות חום. הטמפרטורות הגבוהות האלו בתוך השמש גורמות לכך שהגזים שם גועשים במימדים אדירים ואף יוצרים גלים מתפרצים ההולמים בכוחות אדירים בשכבות הגזים החיצוניות של השמש. שכבות אלו סופגות את קרינת החום עצמה הבוקעת מתוך השמש, וכן בולמות את הזעזועים שגלים אלה מכים בה. שכבות חיצוניות אלו אנו קוראים בשם "נרתיק".
| |
| | |
| ===פיזיקה===
| |
| | |
| @'''חוק שימור החומר והאנרגיה''' - עד תקופת החוקר לבואזיה (1743-1794), היו אנשי המדע סבורים שכל חומר המרקיב או נשרף וכדו', כלה ואיננו. לבואזיה הוכיח שכל חומר הנראה לנו ככלה ונעלם, רק מחליף צורה, אבל ממשיך להתקיים. חוק טבע זה נקרא: "חוק שימור החומר". חידוש נוסף נודע על ידי אלברט איינשטיין, אשר הוכיח כי החומר והאנרגיה הם מציאות אחת, שיש לה שני גילויים [בדומה למים העשויים לההפך למוצק (=קרח), ולגז (=אדים)]. עוד התברר כי בשעה שהאנרגיה משנה את צורתה, לא נעשה שינוי בכמותה, אינה גדילה ואינה מתמעטת. בהתאם לכך נקבע חוק שימור האנרגיה. לאור תגליות מקבילות אלה, הוכללו שני החוקים בחוק משותף אחד האומר כי הכמות הכללית של החומר והאנרגיה בעולם קיימת תמיד, ואינה הולכת לאיבוד. והנה כל זה כבר היה גלוי וידוע לשלמה המלך (לפני כאלפיים ותשע מאות שנה): בספר [[משך חכמה]]<ref>סוף פרשת מצורע</ref> מציין כי חוק שימור החומר כתוב בתנ"ך בפירוש, וכך נאמר בספר [[קהלת]]<ref>ג, יד</ref>: "כי כל אשר עשה אלהים, הוא יהיה (=ישאר קיים) לעולם. עליו אין (=יכולת) להוסיף, וממנו אין (=יכולת) לגרוע". וכבר ניסח [[רבנו סעדיה גאון]] (שחי לפני כאלף ושלש מאות שנה - הרבה לפי לבואזיה)בספרו "[[אמונות ודעות]]"<ref>מאמר שביעי פרק א</ref> חוק זה בצורה ברורה: "כי אין (=יכולת) לגוף מן הברואים לכלות גוף אחד (=אחד מן הגופים) בשום ענין (בשום אופן). '''אפילו אם ישרפוהו באש, לא יוכל לכלותם לעולם''', כי לא יוכל (=אין יכולת) לכלות הדברים עד שישובו לא-דבר (=עד שיהפכו ללא כלום), כי אם מי שבראם מלא-דבר (רק מי שבראם מלא כלום)".
| |
| @'''הכליא-ברק''' - כיודע בנימין פרנקליןהמציא תא "הכליא-ברק", לאחר שגילה כי הברק אינו אלא התפרקות חשמלית. והנה חז"ל בתוספתא<ref>שבת פרק ז'</ref>, כאשר דנו באיסור עשיית פעולות מסטיות פסולות, כתבו שמותר להניח מוט הברזל כדי להציל מפגיעת ברק, כיון שזו איננה פעולה מסטית להנצל מהברק אלא זו פעולה על פי חוקי הטבע.
| |
| @'''צורת האותיות שבלשון הקודש''' - בתורה ספר שמות<ref>פרק כ' י"ד</ref>, לגבי מעמד הר סיני, נאמר: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת". [[רש"י]] מסביר פסוק זה: "ראו את הנשמע". לפי פרשן אחר, ה-"[[כלי יקר]]", בני ישראל ראו את האותיות זאת אומרת שהדיבור אלוקי הצטייר במרחב בציור האותיות של האלף-בית. ד"ר יעקב גוגנהיים, בהתבוננות בפסוק הנ"ל, נזכר במכשיר אלקטרוני בשם SONOGRAPH שראה לפני שנים באוניברסיטה בפריס. מכשיר שהציג את תנודות גלי הקול בצורת אותות גרפיים, כשהמעניין הוא שציוץ של ציפורים נראה בדמות ציפור. לאחר שבנה תוכנה מתקדמת המצליחה להמיר קול לתמונה, הוא ניסה לבדוק את הצורות הגרפיות שיוצרות אותיות שונות, ובהדרגה גילה שצלילי האותיות העבריות יוצרות על הצג דמויות של אותיות הכתב האשורי - אותיות הא"ב. בעזרת תוכנת מחשב הצליח ליצור הדמיה אקוסטית של אותיות שפת-הקודש. התוצאה מדהימה: הגייה ברורה ומדוייקת של האותיות בלשון-הקודש יוצרת גרפים הדומים מאוד לצורת האותיות. לעת עתה התגלו השוואות מדהימות בין 18 מהאותיות (מתוך 22 אותיות של הא"ב), כשהגיית האות ג' לדוגמא מתאים לצורה המתקבלת רק לפי ההיגוי התימני. [ולגבי 4 האותיות שאין התאם בין ההגיה לצורה המתקבלת, יש לקחת בחשבון שאופן הגיית חלק מהאותיות השתבש אצלינו ואינו נהגה כבלשון הקודש המקורי]. הסבירות לכך שתוצאה זו תתרחש במקרה, מחושבת כפחות מ- 4 למיליון פעם. גוגנהיים הוכיח כי צורת האותיות מתקבלת על-ידי הגייתן אך ורק בלשון הקודש, לעומת זאת צלילי הגיית האותיות הלטיניות יצרו על גבי המסך תרשימים שונים שאין להם שום קשר ודמיון עם צורת האותיות הלטיניות. דבר המוכיח בעליל את מקורן העל אנושי של כ"ב אותיות התורה, והיותן חלק בלתי נפרד מהבריאה. ואכן מידע זה כבר מופיע במקורות היהדות הקדמונים: ה[[ריקאנטי]]<ref>פרשית וירא יח כז</ref> כותב: "...ובשם רב סעדיה גאון ז"ל מצאתי, כי האותיות ביוצאם מן הפה ויפקידם ויניחם באויר, פלחוהו כפלח, ונתחדש ממנו דמויות מכוונות מפורדות מבוארות כנגד כח כל אות מהן, הלא תראה במתן תורה הוריד השם יתעלה על ההר אש גדולה בהד והדר מוקפת ענן וערפל וחשך שחור, שנאמר (בתהלים<ref>יח יב</ref>) ישת חשך סתרו. ערבב הכל באש נראה דמותו בענן כדבר היוצא מחרט ומחוגה יש לו ניענוע התיבה באויר, וראו העם הדבור ודמות האותיות שנאמר וכל העם רואים את הקולות וגו'. והנה נראה האנוש ידבר ביום קר ביציאת האות מהפה יחתוך באויר ויתחרט בו דמות כדמות האותיות וכו'. ואם תתבונן במאמר זה עד תכליתו תבין עוד טעם לכמה ענינים הנעשים ע"י שם טהרה או להפך". עכ"ל. ניתן לראות את התמונות של האותיות (להורדה) [http://codesoft.freeshell.org/roimkol/downloads/roimkolot.ppt כאן].
| |
| | |
| ===ביולוגיה===
| |
| | |
| @ '''סנפיר וקשקשת''' - התורה<ref>ויקרא יא</ref> התירה באכילה רק דגים בעלי [[סנפיר וקשקשת]]. חז"ל בתלמוד<ref>מסכת נידה דף נ"א ע"ב</ref> קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר", כלומר הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים [ובגמ' {{מקור|בבלי:חולין סו ב$חולין סו:|כן}} עומדת על כך מדוע נכתב בתורה גם סנפיר וגם קשקשת עיי"ש]. והנה הכלל שקבעו חז"ל (עפ"י פסוקי התורה) מהווה ראיה שתורה מן השמים, כיון שרק מי שברא את העולם ומכיר כל דגי כדור הארץ יכול להבטיח שכל דג שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. ואכן המדע בימינו מאשרת זאת, כיון שבאמצעות המיכשור החדיש והרצון לחקור, נמנו כ30000 סוגים של דגים, ממעמקי הים בכל חלקי העולם, ועדיין לא נמצא שום דג שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר<ref>להרחבה בנקודה זו, ולביאור כללי טהרה נוספים על דגים בחז"ל באספקלריה תורנית מדעית, ראה מאמרו של אורן סעיד [http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=35968 "סימני טהרה בדגים"]
| |
| ובמקומות נוספים.</ref>. [וזאת למרות שקיימים כן סוגים של דגים, כגון מסדרת הסינברנאים, שאין בהם לא קשקשים ולא סנפירים].
| |
| @ '''סימני בהמה וחיה''' - כדי לקבוע [[כשרות]] הבהמות וחיות לפי התורה, יש לבדוק שני סימני הטהרה: א. הפרסת פרסה (שפרסות רגליה אינן מיקשה אחת אלא שסועות). ב. העלאת גרה (העלאת המאכל שנית לאחר בליעתו).והנה בפסוקים הבאים מגלה התורה עובדה, והיא: מבין כל סוגי וזני הבהמות והחיות שבעולם, ישנם רק ארבעה בעלי חיים אשר העלאת הגרה והפרסת הפרסה אינם קשורים זה לזה. כלומר שהם מעלי גרה ולא מפריסי פרסה, או מפריסי פרסה ולא מעלי גרה. בכל שאר בעלי החיים הפרסת הפרסה והעלאת הגרה קשורים בהכרח זה בזה. או שיהיו בו שני סימני הטהרה, או שלא יהיה אף לא אחד מהם. התורה גם מפרטת את שמותיהם, ואת סימן הטהרה הנמצא בכל אחד מהם. וכך נאמר<ref>ויקרא יא, ד-ז</ref>: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה: אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס, טָמֵא הוּא לָכֶם. וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס, טָמֵא הוּא לָכֶם. וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא, וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה, טְמֵאָה הִיא לָכֶם. וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסֵעַ שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר, טָמֵא הוּא לָכֶם. נמצא לסיכום: ''הגמל השפן והארנבת'' בלבד, מעלים גרה<ref>התורה כאמור מציינת שהשפן והארנבת מעלי גרה, אך רבים הקשו (למשל, פרופ' יהודה פליקס בספרו החי של התנ"ך בערכים שפן וארנבת) המדע המודרני מוכיח שבעלי החיים המזוהים כיום בתור ה[[שפן]] וה[[ארנבת]] אינם מעלי גרה. תירוצים על קושי זה - ראה במאמרו של אורן סעיד [http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=11299&code=960 "ארנבת ושפן מעלי גירה?!"] ובמקומות נוספים.</ref> ואינם מפריסים פרסה, ''החזיר'' בלבד, מפריס פרסה ואינו מעלה גרה, ואילו בכל שאר בעלי החיים בעולם שתי תכונות אלו קשורות זו בזו. הדברים מורחבים בתורה שבעל פה, אשר גם מסבירה לנו כי לגילוי סוד טבע מקיף זה ישנה השלכה - מטרה הלכתית בעלת משמעות חשובה ביותר. וכך נאמר בתלמוד<ref>מסכת חולין דף נ"ט ע"א</ref>: היה מהלך בדרך ומצא בהמה שפיה גמום (-חתוך. כלומר, ואינו יודע אם מעלת גרה היא. לפי שעל פי מיקום השינים ניתן לזהות את מעלת הגרה, משום שיש לה שינים רק בלסת העליונה. וזו שפיה חתוך אינו יכול לזהותה) בודק בפרסותיה. אם פרסותיה סדוקות, בידוע שהיא טהורה. ואם לאו, בידוע שהיא טמאה. ובלבד שיכיר חזיר. (שאם אינו מכיר מהו חזיר, יש לחשוש שמא זה שפרסותיו סדוקות חזיר הוא. שהחזיר מפריס פרסה אך אינו מעלה גרה). תנא דבי רבי ישמעאל: ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא, שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמפריס פרסה וטמא, אלא חזיר. ועוד אמרו חז"ל בברייתא<ref>ספרי פרשת ראה, קב</ref>: "אך את זה לא תאכלו. אמר רבי עקיבא: וכי משה קניגי ובלסתר (=צייד או זאולוג) היה?? מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים!" מציין הרב ברוך אפשטיין מפינסק זצ"ל<ref>בספרו תורה תמימה ויקרא יא, אות יז</ref>: "להודיע בזה מעלת התורה, שמתוכה ניכרת נתינתה מפי הגבורה בכח אלהי ממעל. כי אדם בשר־ודם, אי אפשר לו להחליט שרק אלה סימניהם כן ולא זולתם. כי אולי נמצאים עוד ברואים בסימנים אלה כמו הגמל, ושפן, וארנבת, וחזיר? ואולי במשך השנים והדורות יחקרו וימצאו עוד כאלה? אבל הקדוש ברוך הוא רק הוא יודע שאין במציאות יותר מאלה שהזכיר כאן. כאשר באמת אנו רואים כי מאז שניתנה תורה לא מצאו התרים והחוקרים עוד מינים! והן הן מנפלאות תמים דעים וסגולות תורתו".מאז כתב הרב אפשטיין זצ"ל את המשפטים הנ"ל חלפו כמאה שנה, במשך תקופה זו התקדמו המחקרים המודרנים וגילו בעלי חיים רבים נוספים בכל רחבי כדור הארץ, ובכל אלו לא נמצא בעל חיים '''אחד''' אשר הוא מעלה גרה בלבד או מפריס פרסה בלבד - מלבד אותם אשר ציינה התורה.
| |
| @ '''אנטומיה פתולוגית''' - יש מחכמי ישראל מי שציין במיוחד את הלכות [[שחיטה]] ו[[טרפה|טריפות]] כדוגמא לידיעתם המקיפה של חז"ל בכל החכמות<ref>כוזרי, מאמר רביעי, לא: "ומזה כל מה שנזכר בהלכות שחיטה והלכות טריפות, שיש בהן מן החכמות מה שנעלם רובו מגאלינוס".</ref>, ואכן בידיעות הנוגעות להלכות טריפות יש לראות בחז"ל את מפלסי הדרך בענף האנטומיה הפתולוגית, כ-1,500 שנה לפני פיתוחו ברפואה העולמית, כיון שמבחינה היסטורית, הרופא הראשון שכתב אנטומיה פתולוגית בצורה פחות או יותר ברורה ושיטתית היה Giovanni B. Morgagni שחי בין השנים 1771-1682, והפתולוגיה הפכה להיות ענף מוגדר ונפרד ברפואה רק במאה ה-19 למניינם, על ידי הפתולוג הצרפתי Jean Cruveilhier (1874-1791). <ref>ראה א. שטינברג, פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו, עמ' 7-5; הנ"ל, [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA6/R0061193.asp# אסיא, ו, תשמ"ט, עמ' 193 ואילך]</ref> בסיס התיאורים הפתולוגיים של חז"ל הנוגעים להלכות טריפה היה סטרוקטורלי, היינו מבוסס על שינויים במבנה האיברים, על בסיס של צבע, צורה, מיקום, גודל, פגיעות חבלתיות, נוכחות טפילים, וגופים זרים, שהוא ההסבר הקרוב ביותר להשקפת המדע החדיש<ref>ראה א. שטינברג, שם.</ref>. זאת בניגוד לידע ולדעות המועטות, שרווחו בעולם העתיק בהסבר מחלות ופגעים שונים<ref>כגון: humoralism - היפוקרטס; solidism - אסקלפיאדס; pneumatism - גלינוס.</ref>.
| |
| @ '''אנטומיה בפרטים קטנים''' - צנורות של בלוטות-הרוק תוארו באנטומיה המודרנית רק במאה ה-16, בעוד שחז"ל<ref>ויקרא רבה מצורע פרשה טז</ref> כבר מזכירים ''אמת המים העוברת תחת הלשון''. על התפקיד שממלא הכבד במירוץ הדם הורידי, נאמר בזוהר<ref>מדרש הנעלם כרך א פרשת תולדות דף קלח עמוד א</ref> ושני לאומים ממעיך יפרדו ורב יעבוד צעיר, זהו הכבד שהוא רב וגדול והוא משמש לפני הלב דאמר ר' יהודה הכבד קולט הדם ומשמש בו לפני הלב.
| |
| @'''תחילת חיי העובר''' - בסוף המאה ה-19 התברר כי בכל יצור חי אשר מוחו פועל, המוח מפיק זרמי חשמל הניתנים למדידה. תגלית זו הובילה להמצאת המוניטור, אשר באמצעות חיבורו לאלקטרודות בראשו של החולה, מתאפשר לרופאים לבחון את הפעילות החשמלית שבמוחו. עם מות האדם, חדל מוחו לפעול, דבר הבא לידי ביטוי במוניטור בצורת קו ישר, ללא תנועה גלית. לאור זאת הסיקו החוקרים את המסקנה החדשנית כי החיים מתחילים ביום בו מתחיל המוח לפעול ולשדר גלים חשמליים. שהרי אם הפסקת הפעילות החשמלית של המוח מעידה על מות האדם, נמצא שהתחלת הפעילות החשמלית של המוח, מעידה על התחלת החיים של העובר. לקראת סוף המאה העשרים, עם ההתפתחות הטכנולוגיה ומיזעור מכשיריה, התאפשרה לבדוק מאיזה יום מתחילים הגלים החשמליים במוחו של עובר אדם. פרופ´ דיויד ליגר מהאוניברסיטה המרכזית של וושיגטון, בספרו "המשחקים בחיים" כותב: "אין אנו יודעים די על התפתחות מוחו של העובר וכו´… למן היום ה-40 בערך, אשר בו מסתמן המבנה הבסיסי של המוח, ניתן להבחין בפעילות מועטת של גלים…". לאור זאת, ברור כעת לאנשי המדע כי חיי האדם מתחילים בסביבות יום הארבעים להריון. והנה, במשנה העוסקת בדיני טהרת אישה שנפל עוברה, מחלקת המשנה בין מצב בו התרחשה ההפלה לאחר שהעובר נחשב לאדם, לבין מצב בו נפל העובר לפני היותו נחשב אדם. וכך נאמר<ref>מסכת נדה פרק ג´ משנה ז´</ref>: "המפלת ליום ארבעים, אינה חוששת לולד. ליום ארבעים ואחד, תשב לזכר ולנקבה ולנדה". גם מכאן ראיה שהמידע שביד חז"ל ניתן במסורת מהאלוקים, כיון שכותב המשנה לפני כאלפיים שנה כבר ידע מידע שהתגלה רק בסוף המאה העשרים באמצעות כלים טכנולוגיים משוכללים ביותר (יש לציין שגם כעת, בתחילת המאה העשרים ואחת, החוקרים עדיין לא גילו את היום המדויק לגמרי. וכמו שכתב פרופ´ ליגר: "מיום הארבעים בערך", ואילו תורת ישראל מגלה את היום המדויק).
| |
| @ '''דבש דבורים''' - מכללי היסוד בהלכות האסור והמותר באכילה, הוא הכלל: "היוצא מן הטמא, טמא. והיוצא מן הטהור, טהור"<ref>מסכת בכורות דף ז' ע"ב</ref>. על פי כלל זה ניתן היה לשאול לכאורה, מדוע דבש הדבורים נחשב כ[[כשר]], והרי אף על פי שהדבש נוצר מן הצוף, בכל זאת הרי לא יתכן שהצוף נפלט ללא שום תערובת בדיוק כשם שנכנס, שאם כן היה נפלט כאשר הוא עדין צוף. היווצרות הדבש מחייבת תערובת חומר המופרש מגוף הדבורה, חומר המעבד את הצוף והופך אותו לדבש. וכשם שהעשב הנאכל ע"י הגמל, הופך לחלב לאחר עיבודו בגוף הגמל, וחלב זה אסור בשתיה משום "היוצא מן הטמא- טמא" כך בדיוק היה על הדבש להיות אסור באכילה מאותה סיבה ממש, שהרי הדבורים עצמם אסורים באכילה. זאת ועוד. אפילו אם היתה קיימת אפשרות היווצרות דבש מצוף גם ללא תערובת חומר מגוף הדבורה, הן בודאי שאל קיבת הדבורה מופרשים מיצים שונים כמצוי בקיבת כל בעל חי אחר. אם כן היה על חכמי ישראל לאסור את הדבש באכילה מחמת תערובת מיצים אלה בצוף. והנה, מחקרים מאוחרים מגלים שתי עובדות מפליאות: א. לדבורה שתי קיבות. קיבת עיכול וקיבת הדבש. ב. בקיבת הדבש אין מיצי עיכול. עם גילויה של עובדה זו נפתרה הבעיה האחרונה בדבר מיצי העיכול. ולגבי הבעיה השניה: מחקר חדש מגלה עובדה נוספת. קיבת הדבש אכן מפרישה אנזים המפרק את המולקולות של הצוף והופך אותם מדו סוכרי לחד סוכרי. אולם, לאחר שהאנזים אשר הופרש על ידי הדבורה עשה את פעולתו והצוף הפך לדבש, מתפרק האנזים עד שלא נותר ממנו דבר, והדבורה מקיאה אל חלת הדבש את הצוף הטהור ללא שום תערובת. מובן מעתה דבש הדבורים נחשב ככשר עפ"י התורה. ואכן ב[[תלמוד]]<ref>שם</ref> נאמר במפורש ככל העולה מהמחקרים החדישים: "דבש דבורים, מותר, מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן". כלומר, דבש הדבורים אינו דומה לחלב בהמה טמאה, בדבש הדבורים אין שום תערובת של מיצוי מגוף הדבורה, והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד.
| |
| | |
| ===גאוגרפיה===
| |
|
| |
|
| @'''נדידת היבשות''' - נאמר בתורה<ref>בראשית א' ט'</ref>: "ויאמר אלוקים: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ותראה היבשה, ויהי כן". פשט הפסוק מדבר על יבשה אחת אשר נראתה לאחר שהמים אשר כיסו עד אותה שעה את פני כל כדור הארץ נקוו אל מקום אחד. כלומר, אוקיינוס יחיד הקיף את כל היבשה היחידה שנראתה על פני כדור הארץ. ו[[במדרש רבה]]<ref>םבראשית פרשה ה,ח</ref> מבואר, שכל כך היה ברור לחז"ל שבתחילה נברא ים אחד עד שהקשו מהכתוב<ref>בראשית א,י</ref> "ולמקווה המים קרא ימים", ותירצו: "אינו דומה טעם דג העולה (=שדגים אותו), מעכו, לעולה מצידון, ולעולה מאספמיא". כלומר משום התכונות השונות של מי החופים השונים, נראה ונחשב הים האחיד כימים רבים. והרי אין המציאות כך, הרי ידוע לנו בוודאות כי בכדור הארץ ישנן שבע יבשות (ולא אחת כפי שכתוב בתורה): א. אסיה, ב. אפריקה, ג. אוסטרליה, ד. אמריקה הצפונית, ה. אמריקה הדרומית, ו. גרנלנד, ז. אנטארקטיקה, יבשות אלו מוקפות בימי אוקיינוסים שונים. אולם בראשית המאה העשרים, לאור נתונים גיאולוגים חדשים חל מהפך מרעיש בהתייחסות המדעית להיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ. הראשון שדיבר על נדידת היבשות היה אלפרד לותר וגנר (1880 – 1930) בספרו "מוצא היבשות והאוקיינוסים"<ref>נדפס ב1915</ref>, אשר טען כי כל היבשות היו בתחילה מאוחדות ורק בשלב מאוחר יותר נדדו והתרחקו זו מזו. כהוכחה לדבריו הצביע על הדמיון המדהים שבין יבשת אפריקה לקווי החוף המזרחי של יבשת אמריקה הדרומית, כאילו היו שני חלקי פאזל שנפרדו זה מזה. במחקרים נוספים שערך הראה דמיון בין מקומות החיבור של שתי היבשות גם מבחינת הצמחייה (הפלורה) וגם מבחינת בעלי החיים (הפאונה)והמבנה הגיאוכימי של המחצבים השונים. דבר המוכיח שבתחילה היו כל היבשות צמודות יחדיו. מאז הלכו והתרחבו המחקרים והדעות התומכות בתיאוריה זו ומאמרים מדעיים רבים אישרוה לחלוטין. ואכן ה[[זוהר]] הקדוש<ref>זוהר חדש דף י"ב ע"א</ref> לפני כאלפיים שנה מדווח על שינויים גיאולוגיים משמעותיים ביותר שהתרחשו בכדור הארץ לאחר בריאת העולם, וכך נאמר שם: "'''תנא, ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות'''". כלומר: בשעת הבריאה הייתה יבשת אחת בלבד, אולם בשלב מסויים היא התחלקה לשבע יבשות אשר הלכו והתרחקו זו מזו כאשר מי האוקיינוס חודרים אל החלל שנוצר ביניהם, ויוצרים בכך את האוקיינוסים השונים. יש לציין שדברי הזוהר נכתבו עוד לפני שנתגלו יבשות אמריקה הצפונית והדרומית ואוסטרליה. (וראה עוד בספר משלי<ref>ט' א'</ref>: "חכמות, בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה" ופירש רש"י שם: "חכמות בנתה ביתה: חכמה בנה הקב"ה את העולם. וכשנצרף את דברי הזוהר הנ"ל, מסביר בספר "המהפך" שמובן היטב המשך הפסוק "חצבה עמודיה שבעה", מדבר על שבעת היבשות אשר נחצבו וניתקו מחיבורן הקדמון כיחידה אחת). בספר [[איוב]]<ref>ט' ה'</ref> מתברר גם מתי קרה חילוק היבשות לפי התורה, כיון שנאמר שם על תקופת המבול: "המעתיק (=המזיז) הרים, ולא ידעו, המרגיז (=המניע) ארץ במקומה, ועמודיה יתפלצון". ועיין במדרש רבה בבראשית<ref>פרשה כו ז</ref> בדברי רבי יהודה הנשיא על איוב והמבול. יש לציין שכל הנ"ל לא סותר את העובדה שגם כעת המשיכה נדידה איטית, אלא שעיקר הנדידה היתה בימי המבול.
| | ==נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע== |
|
| |
|
| ===רפואה===
| | *'''הריגת כינה בשבת''' - הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר "פחד יצחק" כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב<!-- בספר "פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --> |
| | | *'''מרחק השמיים מהארץ''' - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פי"ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר"ל בבאר הגולה, והרמח"ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז"ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז"ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו). |
| @ '''מיקרובים''' - אמרו חז"ל<ref>במסכת דרך ארץ פרקי בן עזאי פרק ז</ref>: "לא ישתה אדם מהכוס וייתן לחבירו, מפני סכנת נפשות". והטעם לכך מבואר ב[[צוואת רבי אליעזר הגדול]]: "כי שמא יש לו חולי בגופו, ויצא מפיו לאותו שיור (שנשאר בכוס), ויחלה גם חברו". כלומר, רבי אליעזר הגדול (מתקופת ה[[תנאים]]), ידע כבר אז שחולי עשוי להתפתח כתוצאה מגורמים בלתי נראים בחוש והנמצאים גם בהפרשות החולה, כגון הרוק, ולא רק באבר שהמחלה פגעה בו. כומו כן ידע שגורמים בלתי נראים אלה, עלולים לעבור מאדם לאדם באמצעות שתייה מכוס משותפת שתגרום להדבקת האדם שעשה שימוש בכוסו של הנגוע, באותה מחלה, ולכן שגם אדם שהוא לכאורה בריא, צריך להימנע מלתת לחברו לשתות מכוסו, כי "שמא יש לו חולי בגופו", כלומר יתכן שאדם בריא ישמש כנשא של חיידקים שאמנם אינם פעילים בגופו, אך יהיו פעילים בגוף חברו. בתלמוד מסכת עבודה זרה<ref>דף כ"ח ע"א</ref> נאמר (כאן מתורגם מהארמית): "אמר שמואל: פצע שנוצר ממכת ברזל, סכנת חיים יש בו, ומחללים עליו את השבת". כלומר, אף על פי שעל סתם פצע אין מחללים את השבת, שהרי [[חילול שבת]] מותר רק במקרה של הצלת חיים, אם הפצע נוצר ממכה של ברזל – מחללים עליו את השבת כדי לרפאו, משום שלפי המידע שבידי חכמי התורה יש סכנת חיים בפצע מסוג זה גם אם הוא נראה בלתי מסוכן. לעיני המדע דאז, לא היתה הבנה להלכה זו, שהרי אין מדובר כאן רק בפצע באיבר פנימי דווקא, או בפצע הנראה כמסוכן, אלא גם בפצע חיצוני קטן. כיום, לאחר גילוי עולם החיידקים, ידוע כי בחלודת הברזל מצויים חיידקים הגורמים למחלת הצפדת (טטנוס), וכניסתם אל הגוף באמצעות הפצע החיצוני הקטן עשויה להיות קטלנית. עוד אמירה מצינו בתלמוד מסכת בבא מציעא<ref>דף כ"ט ע"א</ref> שידעו חז"ל שבמים פושרים החיידקים מתרבים, ואינו בריא לשתות מהם, ואילו כשמגיעים המים למצב של הרתחה אזי שוב אין סכנה בשתייתה, והתבטאו ע"ז בחריפות: "כסא דחרשין ולא כסא דפושרין" - כלומר, עדיף לשתות כוס של חומרי כישוף, אך לא כוס של מים פושרים שלא הגיעו לרתיחה, כיוון שמים אלו מזיקים לבריאות.
| | *'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור (וראה שם בפירוש רש"י ,שה10 אמות נמדדות מאמצע העובי , ו30 האמנות נמדדות מבפנים וכיוון שלא נתפרש העובי ניתן ליישב בזה). הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שנקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}. בכרך י"ט של [[תחומין]], מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו [[סוכה]] בשומרה או חלונות בית הכנסת<ref>צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466</ref>. |
| @ '''החיסון''' - בשנות ה-1880, ד"ר לואי פסטר ערך כידוע מחקרים בריפוי מחלות וביניהן בריפוי מחלת הכלבת. ולאחר שהמצאתו נחלה הצלחה, עבר לטפל במחלות שונות נוספות באותה השיטה. עד היום משמשת תגליתו של ד"ר פסטר כבסיס מרכזי לכל סוגי החיסונים, שהם בעצם השימוש באותו חיידק שגורם למחלה - כדי להנצל ממנה. בספר "מבוא שערים", אשר מחברו היה בן דורו של ד"ר לואי פסטר, מובאת עדות אנשים נכבדים אשר שמעו מהרב ד"ר ישראל מיכל רבינוביץ (ידידו הקרוב של ד"ר לואי פסטר), שד"ר פסטר קיבל את יסוד מחקרו המהפכני מן התלמוד. וכך מסופר: הרב ד"ר ישראל מיכל רבינוביץ אשר התגורר בפריז, התחיל כידוע לתרגם את התלמוד לצרפתית, ד"ר פסטר קרא ב[[סדר מועד]] המתורגם וגילה בתלמוד במסכת יומא<ref>דף פג ע"ב</ref> שמי שנשכו כלב שוטה (חולה בכלבת), תרופתו תהיה ע"י יותרת הכבד של הכלב הנגוע. הד"ר המופתע פתח מיד בסדרת ניסיונות אשר תוצאתן ידועה. [''אמנם החיסון היה ידוע בסין כבר לפני אלפי שנים'']
| | *'''סיבוב כדור הארץ סביב השמש''' - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב"דגלנו" בשנת תשל"ו (מדפס היום בספר "עלה יונה") שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז"ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע"ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז"ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו"איזהו חכם הלומד מכל אדם" עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה' שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו "כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום". בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא "עומד" והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב' מאמר כ"ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}. |
| @ '''מילה ביום השמיני דווקא''' - ד"ר אילה אברהמוב במאמרה "בעיות קרישה ודימום ביילוד" כותבת: "מנגנון הקרישה תלוי בקבוצת חלבונים הנוצרים בכבד, אשר נקראים "גורמי קרישה" או "פקטורי קרישה". גורמים אלה מסומנים במספרים רומיים מ 1-13 והם מפעילים זה את זה בשרשרת (בעזרת אנזימים) עד לקבלת הקריש היציב הנקרא פיברין. בימים הראשונים אחרי הלידה אין הכבד בשל עדיין לפעילות זו, וברור שאינו יכול לעמוד במעמסת יתר של פעילות כירורגית. בדר היכול לגרום למותו של התינוק עקב דמם מסיבי, ללא יכולתו של התינוק להתגבר על הדמם הזה. באופן פיזיולוגי עד גיל 8 ימים הכבד מתחיל להתאושש הוא הולך ומתבגר, ותפקודיו משתפרים, ובגיל 8 ימים קיימת כבר רמה מספקת של גורמי קרישה, ומניעת דמם". יותר מכך, ממחקר שהתפרסם בניו יורק בשנת 1953 עולה, כי בעוד שלפני היום השמיני קיים חוסר משמעותי בחומרי הקרישה, ואילו לאחר היום השמיני חומרי הקרישה עומדים על רמה מספקת וקבועה הנשארת לאורך כל חיי האדם (100%) הרי שלקראת היום השמיני מתרבים חומרי הקרישה בקצב מהיר והם עומדים ביום השמיני על רמה של 110%. כלומר, ביום השמיני, ורק ביום השמיני מגיע ריכוז חומרי הקרישה לשיא של כל הזמנים, מעל הכמות הרגילה המלווה את האדם לאורך כל חייו<ref>המחקר מובא בספרו של י. מרוז, "השם: הווה" עמ' 61</ref>.
| |
| @ '''חווית סף מוות''' - עקב התפתחות הטכנולוגיה הרפואית בימינו, מצוי שמצליחים "להחזיר לחיים" חולים שהלב הפסיק לפעום ולא סיפק חמצן למוח למשך זמן מסויים, כתוצאה מזה הרבה מאותם החולים מדווחים על כך שחוו חוייה של "חיים לאחר המוות", ומפרטים את השלבים, שלבים אלו שתואמים בדיוק לנאמר בזוהר הקדוש ועוד מספרי הקודש. ראו בערך המורחב: "[[מוות קליני]]".
| |
| @ '''זיבה''' - הזב האמור בתורה הוא מה שקוראים כיום מחלת ''זיבה'' gonorrnoa. התורה מבדילה בחומרת הטומאה בין זב ובין בעל קרי (האחרון טמא עד הערב של אותו יום, בעוד שהראשון נטהר רק כעבור שבוע ימים מיום שפסק זובו). בתוספתא נאמר בפירוש: "מה בין זב לשכבת זרע, זב בא מבשר מת ושכבת זרע מבשר חי, זב דומה כלובן ביצה המוזרת ושכבת זרע כלובן ביצה לא מוזרת". בעולם הרפואה היה מקובל כי זיבה - היא הרפיית צינורות הזרע, שאינם מוכשרים עוד להחזיק את הזרע בתוכם. רק במאה ה-17 הוברר לרופאים שחומר הזיבה אינה שכבת זרע אלא מוגלה.
| |
| | |
| ===ארכאולוגיה===
| |
| [[תמונה:Ipuwer Papyrus.jpg|left|thumb|250px|[[פפירוס איפוור]]. [http://www.biblearchaeology.org/image.axd?picture=58_4.jpg המקור].]]
| |
| {{ערך מורחב|ערך=[[ארכיאולוגיה מקראית]]}} | |
| :ממדע הארכאולוגיה יש ראיות רבות למסופר בתנ"ך, כמובא בתמצית בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]], ובפירוט יותר (לפי נושא) בערכים: [[נח]], [[מגדל בבל]], [[אברהם אבינו]], [[מלחמת המלכים (בימי אברהם)]], [[מהפכת סדום ועמורה]], [[יוסף הצדיק]], [[ירידת בני ישראל למצרים]],[[יציאת מצרים]], [[קריעת ים סוף]], [[מסעות]], [[הר סיני]], [[בלעם בן בעור]], [[יהושע בן נון]], [[הר עיבל]], [[חומות יריחו]],[[כיבוש הארץ]], [[מקדש שכם]], [[שמשון בן מנוח]], [[שאול המלך]], [[דוד המלך]], [[שלמה המלך]], [[עמרי]], [[אחאב בן עמרי]], [[אחזיה בן יהורם]], [[יהואש בן אחזיהו]], [[עוזיהו בן אמציה]], [[חזקיהו בן אחז]], [[מנשה בן חזקיהו]], [[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]], [[תורה שבעל פה]].
| |
| | |
| ==דיון בחלק מהראיות==
| |
| | |
| מטבע הדברים יש שרצו לדחות חלק מהראיות לאמיתות התורה (וגם מבחינת ההשקפת התורנית, הדבר צפוי, כדי שלא יבצר מה"[[בחירה חופשית]]"). ונציע דבריהם (מהנוגע לראיות שהובאו בפרק הקודם), וממה שדחו דחייתם.
| |
| | |
| @לגבי דברי חז"ל בענין שכדור הארץ הוא עגול וכו' - ישנם טוענים נגד ראיה זו, שהרי היתה השערה של אריסטארכוס היווני באמצע זמן בית שני שהשמש במרכז העולם. ואולם טענה זו עדיין לא מספקת כדי לשחות את הראיה: ראשית, הזוהר כותב זאת כעובדה וודאית (בלשון ידיעה), ואילו לאריסטארכוס לא היתה אלא השערה ולא נתקבלה השערתו שיטה זו במשך 1700 שנה. פתולימיאוס שהיה 500 שנה אחריו והיה לאחרון האסטרונומים היוונים הגדולים, ומשיטתו אחזו כל העוסקים בזה מאז ועד קופרניקוס, סבר בפשטות שהארץ במרכז, עד זמן קופרניקוס. [יש לציין שפרופ' אייזיק איזימוב בספרו BOOKS OF FACTS עמ' 402 ו-405 כותב שבאמת הידיעה על השערת אריסטארכוס לא נכתבה בשום מקום, ורק נודע שהיתה השערה כזו כיון שארכימדס הזכירה כדי ללגלג על אריסטארכוס]. ולכן אם הזוהר כתב זאת כדבר ודאי נגד הדיעה המקובלת בימיו (ומתברר כיום שאכן צדקו דברי הזוהר), פשטות הדברים שיש בזה מידע אלוקית. ובנוסף, אין להתעלם מכך שבזוהר הוסיף פרטים רבים שגם אריסטארכוס לא שיער, וכגון שאם במקום אחד של כדור הארץ הוא יום אז בחלק השני של הכדור לילה וכו'. [''בפיסקה זו יש בלבול ותערובת בין צורת כדור הארץ שמובאת בזוהר, והיא הוכחה בוודאות כבר בזמן פיתגורס ע"י הצל שכדור הארץ מטיל על הירח בזמן ליקוי; לבין השאלה מי מסתובב סביב מי, שלא מובאת כלל בזוהר. לגבי החלוקה בכדור הארץ בין יום ללילה היא היתה ברורה ברגע שהבינו שכדור הארץ אינו במרכז, ובכלל, רוב חכמי ישראל - כמו המפורש ברמב"ם - כן סברו שכדור הארץ במרכז'']
| |
| @ ובענין מספר הכוכבים - ישנם מערערים על הראיה בטענה שסוף סוף מעדני נאס"א משערים 10 בחזקת 21, ולא 10 בחזקת 18. על זאת יש לציין: 1) המספר של נאס"א הוא השערה, עפ"י מדגם. 2) דברי חז"ל נאמרו לענין תחילת הבריאה וכמפורש בלשון התלמוד: "בראותי". 3) המספר שבתלמוד מתייחס לאותם עצמים קוסמיים המוגדרים בפי חז"ל בשם "כוכב", ולא כללו בחשבון גופים שונים המשייטים בחלל שאינם ראויים ליקרא בשם זה. עצם העובדה שחז"ל כל כך התקרבו למספר של הנאס"א בתקופה שמידע כזו היתה נראית כזרה ומבוטלת לחלוטים, יש בה כדי להוכיח שדבריהם נאמרו מתוך קבלה שמיימית ולא מתוך השגת שכל אנושי.
| |
| @ לגבי סנפיר וקשקשת - אחד מגדולי מתנגדי התאולוגיה בימינו, אחרי חודשים רבות שחקר את כל סוגי דגים בעולם, פירסם שמצא במוזיאון ימי בוושינגטון דג הנקרא Monopterus Cuchia שיש לו קשקשת ואין לו סנפיר. ואולם המשיבים, אחרי בדיקה מדעית קצרה מצאו שדג זה שגילה, לא רק שיש לו סנפיר קטן תחת זנבו, ולא רק שיש לו סנפירי חזה עד לגיל 10 ימים ואח"כ הם נושרים [וזה מספיק כדי להחשב כשר], אלא התרגום של שמו הלועזי Monopterus הוא: "כנף [=סנפיר] אחד", על שם הסנפיר שתחת זנבו. ונמצא שדווקא ע"י המחקר של אותו "מתנגד" לדת, התחזקה הראיה לאמיתות התורה, מאחר וטרח ויגע בחיפוש דג שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר, ולא מצא.
| |
| @לגבי הממצאים הארכיאולוגים שמצדיעים לסיפור המקראי - יש לציין שרוב הממצאים (אף כי לא כולם) לכאורה מקדימים את התקופה המקובלת בקרב ההיסטוריונים כהיותה תקופת הסיפור המקראי. ואולם טענה זו דוחים הרבה חוקרים (כגון: עמנואל וליקובסקי, פרופסור עמנואל ענתי, יהושע עציון, רודולף כהן, ועוד) שמוכיחים כי אכן תקופת המקרא קדמה למה שהיו סבורים החוקרים בדורות הקודמות (ראה אריכות בזה [http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm כאן]). מבדיקת פחמן 14 שפורסמו בכתב העת הקנדי לרפואה .Can. Med. Assoc. J במאי 1980 , כרך 122, ע' 512, הוכח שדווקא השיטה של עמנואל וליקובסקי (שתומך בסיפור המקראי כאמת היסטורית) היא זאת שצדקה<ref>[http://www.agesinchaos.org.il/85028/פחמן-14 מתוך אתר "התנ"ך וארכיאולוגיה של העולם העתיק"]</ref>. כמובן כמו בכל תחומי המדע, לצערנו עדיין רוב הארכיאולוגיים סוברים ש"התנ"ך לא היה" <ref>חוברת "האם התנ"ך היה" של הרב שרלו, בעמוד הראשון</ref>.
| |
| | |
| | |
| '''להשלמת הנושא''', ראוי לעיין לקמן בפרק "קישורים חיצוניים" בחלק "תשובות ל-דעת אמת". | |
| | |
| ==דוגמאות לסתירות (לכאורה) בין התורה למדע, ויישובם==
| |
| ניתן לכך דוגמאות מספר (ובפרקים הבאים נזכיר את היישובים):
| |
| | |
| @ כינה - הגמרא (שבת קז:) אומרת והיא נוצרת מהזיעה ולא מביצים, וכיום ידוע לנו שהיא בוקעת מביצה.
| |
| @ השמש וכדור הארץ - בגמרא (פסחים צד, בבא בתרא כה:) משמע שכדור הארץ עומד והשמש היא זו שנעה, ויותר מכך, יש דעות בגמרא שבלילה השמש מוסתרת משום שהיא מאחורי הרקיע. כיום כמובן ידוע לנו שהשמש עומדת והארץ היא זו שנעה.
| |
| @ היולדת לחודש שמיני - בגמרא מפורש בכמה מקומות (שבת קלה ועוד) שהוולד שנולד לחודש השמיני מת, ואילו זה שנולד לחודש השביעי חי. המפרשים האריכו להסביר זאת. אמנם היום ידוע לנו שסיכוייו של הוולד לחיות עולים ביחס ישר לאורך ההריון, ולכן סיכוייו של הנולד לחודש שמיני לחיות גדולים יותר משל זה שנולד לחודש השביעי.
| |
| @ איש מזריע תחילה נולדת נקבה, אישה מזריעה תחילה יולדת זכר (נידה לא) - היום לא ידוע על שום חילוק כזה, ואין קשר בין ההזרעה למינו של העובר. כמו כן לא ברור מה הפירוש "אישה מזריעה".
| |
| @ נהר חידקל - נחלקו רש"י ותוס' (קידושין עה) האם הוא זורם מצפון לדרום או מדרום לצפון. היום ידוע לנו שהוא זורם מהצפון לדרום. כמו כן מובן שאחת הדעות סותרת את המציאות.
| |
| @ עיקור ע"י התאפקות - הגמרא אומרת (יבמות סד:) שאדם הנמנע מלעשות את צרכיו הקטנים מתעקר ע"י זה. היום ידוע לנו שאין קשר בין מערכת השתן למערכת הפוריות.
| |
| @ חשבונות התקופות שבגמרא (עירובין נו) - אינם מדויקים. חוסר הדיוק גדול עד כדי כך שע"פ התקופות שבגמרא ("תקופת שמואל") בדורנו כבר חגגנו את הפסח כמה פעמים שלא באביב, כיוון שהסטייה הצטברה היום כבר לשבועיים. אמנם תקופת רב אדא (שלא נזכרה בגמרא) מדויקת יותר, אך גם בה יש סטייה של קרוב לשבוע.
| |
| | |
| אמנם בענייני חשבון וגיאומטריה הגמרא מדייקת מאוד, אך ברש"י מצאנו בכמה מקומות חישובים גיאומטריים שנסתרים מהמציאות (רש"י בכמה מקומות מחשב את אורך היתר כסכום של שני הניצבים, ואכן תוס' תמהו עליו).
| |
| | |
| '''להלן נדון בקווים כליים לישוב הסתירות, וגם לישוב פרטני על הדוגמאות הספציפיות שהוזכרו כאן.'''
| |
| | |
| ===שיטות המפרשים בסתירות בין התורה למדע, וקווים כלליים===
| |
| | |
| יש בזה שתי שיטות יסודיות:
| |
| | |
| א) '''הגאונים ורבי אברהם בן הרמב"ם''': יתכן שחז"ל טעו בעובדות מדעיות (וכן כתב מורה נבוכים (הרב קפאח)<ref>עמ' ד"ש</ref> שחז"ל לא קיבלו את חכמת התכונה מהנביאים אלא מידיעתם האישית או מהגויים). ויש שהוסיפו שמי שמתעקש לומר שחז"ל צדקו בידיעות מדעיות כנגד הידוע לנו כיום, הרי הוא גורם לחילול ה', מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים<ref>הרב יונה מרצבך, הובא בספר חזון שמיים עמוד י</ref>.
| |
| | |
| יש שמטעם זה אף פסקו הלכה נגד הכתוב ב[[תלמוד]], כגון בסוגיית הריגת כינה בשבת שהוזכרה לעיל<ref>ספר [[פחד יצחק]] לר"י לאמפרונטי זצ"ל</ref>. אמנם יש שכתבו שאעפ"כ יש לפסוק ע"פ הכתוב בגמרא, משום שלהלכה היו טעמים רבים אחרים, ולכן גם אם מבחינה מציאותית לכאורה אינו נכון - יש טעמים אחרים<ref>הרב נריה גוטל, הובא בספר "את אשר ישנו ואשר איננו" הארה 26. ויש בענין זה אריכות דברים בספר "מנוחת אהבה" בנספחים בסוף הכרך האחרון</ref>.
| |
| | |
| ב) '''[[רבנו תם]]<ref>שיטה מקובצת כתובות יג:</ref> [[רשב"א]] ו[[ריב"ש]] וגדולי ה[[אחרונים]]''': אי אפשר לומר שחז"ל טעו. ויש מהאחרונים שהוסיפו אפילו שזו חשש אפיקורסות לומר שחז"ל טעו<ref>האריך בזה במפענח צפונות ז בסופו בהערה, ובמיוחד האריך בזה בספר המדע שבתורה עמוד 57 והלאה. וע"ע בספר יהדות ואבולוציה עמוד 16.</ref>.
| |
| | |
| ואולם פרופסור שלום רוזנברג בספרו "תורה ומדע"<ref>הספר ניתן להורדה באתר "הגות יהודית"</ref> '''מונה 6''' שיטות בגישה ליישוב הסתירות (כביכול) בין התורה למדע.
| |
| | |
| לשיטה שלא יתכן שחז"ל טעו צריך כמובן ליישב את הסתירות, וגם לשיטת ה[[רמב"ם]] שמקבל את האפשרות שחז"ל טעו, כאשר ניתן להסביר את דבריהם באופן שתואם עובדות מוכחות עדיף להסבירם כך<ref>הערת שוליים</ref> מורה נבוכים חלק שלישי יד.
| |
| | |
| בחלק מהמקרים (עפ"י רוב במקרים של מחלות וכיו"ב, בהתאם למקרה ולאפשרות לטעון כן) תרצו ש[[השתנות הטבעים|נשתנו הטבעים]] או ששינוי המקומות גורם<ref>וכן כתב גם בספר המדע שבתורה עמוד 47. אמנם מוכח משו"ת הרשב"א (צח) שעכ"פ בנידונו לא ראה לנכון לומר שנשתנו הטבעים מזמן הש"ס (שדי חמד ח"ג עמוד 7 ד"ה ושם)</ref>, על חלק מהסוגיות הסבירו שאינם כפשוטם אלא רמזים לעניינים רוחניים (כך ביאר המהר"ל את הסוגיה בפסחים<ref>צד</ref>). בנושאים חישוביים ואסטרונומייים שונים יש שהסבירו<ref>שו"ת התשב"ץ חלק א ק"ח לגבי ברכת החמה</ref> שחז"ל השתמשו במספרים מקורבים להקל על בני אדם שאינם בקיאים. ה"[[חזון איש]]"<ref>באורח חיים סימן קל"ח</ref> מסביר מדוע הועדף החשבון המקורב על פני האמיתי ב[[ברכת החמה]] ובאלכסון הריבוע ובשטח העיגול, ותוקף בחריפות את דברי הכותב שתקופת שמואל (לגבי ברכת החמה) מבוססת על שיטה אסטרונומית ישנה ושגויה.</ref>. במקרים רבים ערערו על אמינות דברי המדענים שמקורם בסברה או בתוצאות נסויים שניתן למצוא להן הסברים אחרים<ref>ריב"ש תמז</ref> (מובן שככל שהמדע התפתח ונעשה יותר נסיוני ואמין, יש להשתמש פחות ביישוב זה, ואולם מצד שני ככל שהמדע התפתח נפתרו הרבה סתירות, כפי שניתן לראות בהדגמה לקמן).
| |
| | |
| ===יישובים - הדגמה פרטנית===
| |
| | |
| | |
| לפי שיטת הראשונים שאין לייחס טעות מדעית לחז"ל, נדגים יישוב לסתירות בין המדע לדברי חז"ל, ע"י התייחסות לשאלות שהובאו לעיל בתחילת הפרק הנוכחי:
| |
| | |
| :1. בנושא הכינים בגמרא בשבת: בשנים האחרונות, המדענים<ref>"החי והצומח של ארץ ישראל" בהוצאת משרד הביטחון 1990, כרך ג' פרק צ' עמ' 97</ref> גילו 3000 זנים של כנים שיש להם רק נקבה ולא זכר, והנקבה מתעברת מעצמה (תופעה שנקראת בלשון המדע partheogeneses"") ומטילה ביצים. ואלו היו הזנים המצויים בימי חז"ל, כיון שזנים אלו מצויים ביותר במקומות עם חוסר הגיינה, משא"כ הכינים המצויים כיום (שיש בהם זכר ונקבה) הם עמידים גם במקום שיש הגיינה ולכן הם המה המצויים כעת. והרי '''חז"ל במפורש אמרו במסכת גיטין דף סט ע"ב שהיו זנים של כינים שהיה בהם זכר ונקבה''' ("ליתי כינה דזכר ונקבה"), אלא שזו לא היתה "כינה סתם" אלא כינה נדירה יותר בימיהם<ref>ספר "המהפך 2" עמ' 104</ref>. ועל כן לא זו בלבד שאין כאן קושיה מהמדע לחז"ל, אלא אדרבה, זו ראיה של ממש שכבר ידעו דברים שנגלו למדענים רק בשנים האחרונות ממש.
| |
| | |
| :וגם לולי התגלית הנ"ל, יש לציין שבגמרא בשבת שצוטטה לעיל, מזכירה במפורש "ביצי כינים" ואפילו שואלת האם כוונת התנאים היתה לביצי הכינים המוכרות מתקופתם. וא"כ חז"ל ידעו שכינים מטילות ביצים ומתרבות ולא נוצרות מעיפוש. ועל כן ישנם מפרשים שחז"ל דנו ברמת החיות של כינים, ושאלו מבחינה הלכתית האם אנו מחשיבים את הפרייה והרבייה של יצורים טפיליים כל כך שאינם מסוגלים להתרבות ללא גוף מארח (התלמוד הירושלמי לעומת זאת הגיע לדוגמה למסקנה שאין איסור להרוג כינים בשבת מכיוון שתוחלת החיים שלהם קצרה מאוד).
| |
| | |
| :2. ולגבי סיבוב כדור הארץ: ראשית כל יש לציין שדוקא חז"ל ידעו הרבה לפני המדענים, שכדור הארץ הוא זה שמתסובב סביב לשמש. כפי שהוזכר לעיל, בזוהר הקדוש<ref>ויקרא דף י, א</ref> מבואר להדיא שהעולם הוא עגול ושכדור הארץ מסתובב סביב צירו, וזה שגורם ליום ולילה, עד שבאינצ' עברית<ref>כרך ד' עמ' 819</ref> מתפעל מ"פיסקה מפליאה" זו שהקדימה את קופרניקוס במאות שנים. ולפ"ז מה שמוזכר בגמרא שהשמש מסתובב סביב לכדור הארץ, היינו מנקודת המבט האנושי, ולא לפי הפיזיקה. בספר הברית מסביר בזה את האמור בפסוק<ref>יהושע י יב</ref> אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַידוָד בְּיּוֹם תֵּת יְדוָד אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. לכאו´ ויאמר לעיני ישראל מיותר, הרי אמר כבר שדיבר לפני בני ישראל, אלא רק לעיני ישראל הוא העמיד את השמש בגבעון, כשבפיזיקה אכן כדור הארץ הוא שעצר מליסוב סביב צירו.
| |
| | |
| :מלבד זאת, אלברט איינשטיין כתב<ref>עיין ספר ברכת החמה והלכותיה עמ' 16, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf110/bchama.pdf מאתר הישיבה]</ref> עפ"י תורת ההתייחסות, שמבחינה אובייקטיבית (מדעית) לא ניתן לקבוע מי סובב סביב מי, כאשר שני גופים סובבים אחד סביב השני בחלל, ועל כן ניתן להתייחס לעולם כאל מרכז מערכת השמש, כי הוא המקום היחיד בו נמצא הצופה (האדם), וממנו נחקר היקום כולו. ביטויים כמו "זרח השמש ובא השמש" ככל הנראה נאמרו מנקודת היחוס של האדם (במקרה זה, שלמה המלך ע"ה). מה עוד שכיום מכניקת הקוואטים נוטה להוכיח בדיוק את זה: שכל הדברים הקיימים מתנהגים בהתאם לקיומו של הצופה (ניסוי שני החריצים). מנקודת המבט היהודית - אילולא נברא הצופה, גם לא היה יקום להביט בו, כי לא היה נברא דבר. לכן גם לימדונו חז"ל שהאדם יחשוב בלבו שכל היקום נברא עבורו, כי באמת הוא תכלית הבריאה, עבורה נברא כל היקום כולו, וכפי שמופיע בדברי הנביא: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי".
| |
| | |
| :וישנם ישובים נוספים לשאלה נוכחית "מי מסובב את מי", לדוגמא [http://knol.google.com/k/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA# כאן].
| |
| | |
| :3. ובענין בן שמנה חודשים, נכתב ע"ז מאמר ארוך ומקיף מאוד, באתר medethics, מטעם המכון לחקר הרפואה עפ"י ההלכה: [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA8/R0081300.asp כאן].
| |
| | |
| :4. בענין שהאיש מזריע תחילה: ידוע כיום שאם קיום היחסים מתבצע לפני יום הביוץ, צריכים הזרעים להחזיק מעמד עד שהביצית מוכנה להם, וכיוון שזרעוני נקבות יותר עמידים מזרעונים זכריים, גדל הסיכוי ללדת בת. אם קיום היחסים מתבצע לאחר הביוץ, תאי הזרע שמגיעים ראשונים לביצית, הם אלו שיפרו אותה. כיוון שתאי זרע זכריים יותר מהירים, גדל הסיכוי ללדת בן. כמו כן, אם האישה מגיעה לסיפוק לפני הגבר, הפרשות הנרתיק יוצרות סביבה בסיסית, תאי הזרע הזכריים שורדים טוב יותר בסביבה בסיסית מאשר בסביבה חומצית וגם כך גדל הסיכוי ללידת בן זכר<ref>[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA_%D7%96%D7%9B%D7%A8 ציטוט מויקפדיה]</ref>.
| |
| | |
| :5. לגבי נהר חידקל: אם קיימת מחלוקת, אז מובן שנוצר חיסרון בידיעה אותו היה צריך להשלים בסברה, ולכן אפשר להשתמש במציאות הידועה לנו כדי לחזק בראיה מופתית את דעת האמוראים שאמרו כי הנהר זורם מצפון לדרום.
| |
| | |
| :6. לגבי האיפוק: ד״ר א. מ. מזיא בהערותיו לספר מדרש הרפואה<ref>עמ' 153</ref> מסביר זאת כך: ע״י עצירת השתן התדירית נחלה במחלת התמתחות השלחופית Dilatatia Vesicae, המביאה לידי דלקת השלחופית Cystitisובמשך הזמן גם לידי חצצת , Graveile, Lithiasis ומצב זה גורם לתקיפות כואבות מפני סתימת השפכה ע׳׳י גרגרי חצץ.
| |
| | |
| :מלבד זאת, ב"אנציקלופדיה הלכתית רפואית"<ref>ח"ב עמ' 270 הערה 131 </ref> כתב על פי החזו"א שיתכן שיש בזה [[השתנות הטבעים]]. ובאמת כידוע שדלקות הוא נתון משתנה מאוד מדור לדור, ואכן לשון רש"י ביבמות שם הוא: "סוסכינתא - חולי מעוצר השתן ואדם נעקר הימנו." כלומר לא האיפוק גורם ישירות לעיקור, אלא ע"י האיפוק יכול לחלות במחלה שהיתה קיימת בימיהם (דלקת), והמחלה היא הגורמת לעיקור.
| |
| | |
| :יש להוסיף, שאם שכל עוד שהמדענים לא גילו שבדווקא אין קשר בין הדברים, יתכן שיש קשר אלא שעדיין לא גילו, לדוגמא עד לפני כעשור, היו המדענים היו מלגלגים גם על מה שכתוב בתלמוד שהלב קשור לעין, ואם יש מחלה בלב זה יכול להוות ראיה שיש סכנה ללב, ורק בשנים האחרונות גילו המדענים שהדברים אכן הם כפי שמבואר בתלמוד.
| |
| | |
| :7. כתבו ספרי הקודש<ref>עי' כוזרי שני ויכוח חמישי קמ"ו מה שמביא מהקדמונים וחזו"א או"ח קל"ח ד', ועי' אב"ע בס' העיבור דף 8. ועי' יסוד עולם ד' ט"ו הסבר אחר</ref>: שנת חמה לשמואל: שס"ה יום ו' שעות, הוא החשבון הקרוב למדויק, שנועד לשימוש ההמונים בגלל נוחותו [חזו"א שם: במה שהקשו על תקופת שמואל שאינה בדקדוק, י"ל דמצינו כיוצ"ב בריבוע יותר על העיגול ובאלכסונא תרי חומשא, דזהו בכלל שיעורין, ונתנה ההלכה לחשוב בקירוב, שלא נתנו המצות אלא לצרף הבריות וכו', עיש"ה], אך חכמי ישראל השתמשו בחשבון ר' אדא היותר מדויק בשביל חשבונות העיבור, התלויים בידם, והוא פחות משל שמואל ב 4 וחצי דקות לשנה. בכל אלף שנה ההפרש ביניהם מצטרף לשלושה ימים. זמן פסח, למשל, נקבע לפי חשבון ר' אדא, אך ברכת החמה, שהיא לצבור הרחב, נקבע לפי החשבון הפשוט של שמואל. וכמו"כ זמן התקופה שלפיה נקבע בחו"ל אמירת "ותן טל ומטר" נקבע לפי שמואל. ע"כ בכל אלף שנה מבקשים מטר שלושה ימים יותר קרוב לפסח. אך אין זה ניכר כלל אלא בתווך של עשרות אלפי שנים, ועל כגון זה כבר כתב ה"ביאור הלכה"<ref>באו"ח תכ"ז א'</ref> לגבי התיקונים בלוח בשנת תתמ"ז: "ואין לנו לדאוג כל כך יותר [לתקן הלוח יותר משנה זו], כי בודאי בעת ההיא וגם הרבה קודם תהיה הגאולה ונקדש ע"פ הראיה". ולכן גם אין שום גריעותא שזמן ר' אדא הוא גדול ביותר משש דקות מהזמן האסטרונומי המדויק של שנת חמה [ועשה זאת ר' אדא כדי שבמחזור של י"ט שנה ישתוו בדיוק הזמנים של סוף 19 שנות החמה עם סוף 19 שנות הלבנה עם ה7 חודשי שנות העיבור, כידוע, עי' רמ'<ref>ריש פ"י לקדוה"ח</ref> , ועי"ש סוף הפרק שגם תקופה זו (דר' אדא) היא רק בקירוב], ולפי"ז "נודד" פסח לכיוון הקיץ. אך גם "נדידה" זו תעצר עם הגאולה, שעד סוף האלף הששי לא ינדוד אלא מעט. וכמו כן מה ששנת חמה לשמואל יתירה עוד יותר על של ר' אדא, ותקופת ניסן נודדת לכיוון הקיץ, גם נדידה זו תעצר. ומה שמקשים הרי כבר עכשיו תקופת ניסן יוצא לפעמים אחרי פסח [א"כ עשינו פסח בחורף]. ועי' {{מקור|שות:אגרות משה או"ח ד יז $אגרות משה או"ח ד יז }} שגער ברב אחד שחשב שטעו הקדמונים בזה, ומה שהסביר. ומה שהביא המסית משו"ת משאת בנימין שאומר שזה כמו שאנו מונין שנים כר"א מתשרי וכר"י לענין תקופות: מניסן. ולא קיבל המסית תשובה זו, ופשוט, כי מה לטרוט העיניים אצל אור היקרות של קדושת הזמנים. עי' במסכת ראש השנה דף כ"ז ע"א בתוס' ד"ה כמאן מצלינן, שבתשרי עלה במחשבה ונברא בניסן, ואלו ואלו דא"ח. ועי' ספר מגיד הרקיע<ref>ח"ב פ"א</ref> השיטות השונות בראשונים ובגר"א לבאר הסיבה שפוסקים כמותם<ref>[http://www.planetnana.co.il/daasemes/luach.htm הרב סג"ל שליט"א במאמר בענין זה]</ref>.
| |
| | |
| | |
| '''להשלמת הנושא''' (סתירות מול ישובים), מומלץ לעיין לקמן בפרק "קישורים חיצוניים" בחלק "תשובות ל-דעת אמת".
| |
| | |
| ==האם מותר לבטל לימוד תורה כדי לעסוק במדע==
| |
| | |
| לצורך פרנסה, מבואר ב[[משנה]] שמותר ללמוד חכמות שונות ("לימוד אומנות נקיה"), אך רבי נהוראי מוסיף שיש מעלה רוחנית מיוחדת להקדיש את כל זמנו ללימוד התורה בלבד<ref>משנה קידושין פרק ד משנה יד.</ref>. ואולם יש שכתבו שלימוד לצורך פרנסה הוא רק במקום שמלמדים ללא עירוב דיעות כפרניות וללא תערובת נשים וגברים<ref>הגאון [[רבי אלחנן וסרמן]]</ref>.
| |
| | |
| וכשאינו לצורך פרנסה או רפואה, יש בזה כמה דעות<ref>ספר שערי תלמוד תורה עמוד שנד והלאה</ref>:
| |
| | |
| @ יש שהתירו להקדיש חלק מהזמן לעיסוק במדעים, וכן רוב גדולי הקדמונים עסקו בכל החכמות, וכן ידוע ש[[הגר"א]] היה מעודד את תלמידיו ללמוד מדעים<ref>שערי תלמוד תורה ז-א</ref>.
| |
| @ יש שאסרו לחלוטין<ref>ר' ברוך בער לייבוביץ</ref>.
| |
| @ ויש שהתירו בתנאים מסוימים, לדוגמא: '''א.''' מותר באקראי לאחר שמילא כריסו בתלמוד<ref>רבי אברהם יצחק בלוך</ref>. '''ב.''' חלקים מהמדע יש בהם דברים מועילים, לדוגמא ע"י המדע ניתן לברר שיעורי המידות, אבל לימוד המדע שלא לצורך מזיק ומטמא את הנפש<ref>[[הסטייפלר]] ב[[קריינא דאיגרתא]] ח"ב סו</ref>. '''ג.''' חוכמות הטבע, רפואה, אסטרונומיה והנדסה - מותר ללמוד אפילו ללמוד בציבור, כי יש בהם צורך ללימוד התורה, שאר החוכמות - מותר ללמוד רק באופן פרטי ולא ע"י ציבור<ref>ה[[רוגאצ'ובר]]</ref>.
| |
| | |
| ==יחס חכמי ישראל לקו המחשבתי של הפילוסופיה היוונית==
| |
| {{ערך מורחב|ערך=[[פילוסופיה]]}} | |
| יש שהתנגדו להכנסת יסודות אריסטו לישראל, וכן התנגדו לפילוסופיה היוונית בכלל, כי הוא פוגע ביראת שמיים ובאמונה<ref>ריה"ל, הובא בעמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמוד 89. רב האי גאון, ר"י יעב"ץ, ריב"ש, הובאו בשערי תלמוד תורה ז-ד-ב. מהרש"ל בתשובת הרמ"א ו מחה על כך שראה בחורים שדרשו מתפילת אריסטו</ref>.
| |
| | |
| אמנם יש שהביאו יסודות מאריסטו ואף למדו ממנו הסברת מושגים באלוקות<ref>רס"ג, הובא בעמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמוד 58. רלב"ג, הובא במפענח צפונות ג-ב בהערה א. רס"ג, רבנו בחיי, ריה"ל, הרמב"ם ועוד, הובאו במושגים במחשבת ישראל עמוד 15</ref>. ובעיקר ה[[רמב"ם]] שיבח מאוד את אריסטו: "כל מה שאמר אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק"<ref>מורה נבוכים ח"ב כב</ref>. "דעת אריסטוס וכו' מלבד שנשפע עליהם השפע אלוקי עד שישיגו אל מעלות הנבואה"<ref>סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ויהי</ref>.
| |
| | |
| | |
| ==שני נושאים לעיון==
| |
| לסיום, יש מקום לעיין בשתי נקודות בנוגע לשיטת הראשונים שסוברים שיתכן שחז"ל טעו בעובדות מדעיות:
| |
| @ לסוברים שיתכן שחז"ל טעו בידיעות מדעיות, כגון רפואות, בכל נידון יש לעיין לגופו מהו הגבול בין ידיעות מדעיות, שבהן אפשר שחז"ל טעו, לבין סברות תורניות שבהן פשוט כמובן שלא שייך לומר שטעו בהן.
| |
| @ חכמי המדע והרפואה שבדורות הראשונים, כידוע, ייסדו הרבה "ידיעות מדעיות" שלהם על השערות שאינן מבוססות (אמנם היו תחומים שבהם ידיעותיהם וחישוביהם היו מדויקים מאוד: חשבון, הנדסה, חישובי מסלולי הכוכבים בשטח השמיים (אלא שאת מסלולי הכוכבים במרחב הם לא הבינו)), ורק בתקופת המדע החדיש התחילו לייסד את הידיעות על בדיקת המציאות ולא על השערות (וגם זה לא תמיד). לשיטה זו, שחז"ל קיבלו את ידיעותיהם המדעיות מהגויים - קשה, וכי חז"ל לא הבינו מסברא שאי אפשר לסמוך על השערות אלו? אך סביר להניח שכיון שלא היתה מדע מפותחת יותר בזמנם, מה שכן שיערו מדעני זמנם היה בגדר "הרע במיעוטו", והיה עדיף מאשר להתעלם לגמרי מהמדע, והרי גם בזמנם מי שהלך לרופא היה לו יותר סיכוי להתרפאות מאשר מי שנשאר בביתו, למרות שכל היידע של הרופא היתה מתוך אותם השערות ועפ"י נסיונות בלתי מוכחים.
| |
|
| |
|
| ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |
| *הרב פרופסור אברהם פנחס קושלבסקי, [http://www.jewish-e-books.com/media/catalog/product/cache/3/image/304x460/9df78eab33525d08d6e5fb8d27136e95/3/2/329_5.png '''מפגשים בין יהדות, מדע וטכנולוגיה- על יסוד י"ג העיקרים של הרמב"ם'''], תשע"א. | | * המדע שבתורה |
| *הרב זמיר כהן, [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=8736 '''המהפך – המדע מגלה את האמת שבתנ"ך'''], [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111935 '''המהפך 2 - מיתוסים בקריסה'''], [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=115276&utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=%d7%94%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa%20%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%20190 '''המהפך 3 - המדע צועד בעקבות התנ"ך'''].
| | * הרב נריה גוטל "השתנות הטבעים בהלכה" |
| *הרב אביגדור מילר, [http://zbermanbooks.com/images/watermarked/thumbnails/25/500/500/6589.jpg '''לאן – תכלית הבריאה והאושר בחיים'''], תש"ע. | | * [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=363 הידיעות המדעיות של חז"ל, תוקפן ומקורן - הרב אביגדור אמיתי] |
| *ד"ר הדסה מלמד, [http://www.virtualgeula.com/mabul/517-1.JPG '''סוד המבול: משולש ברמודה המסתורי ונדידת היבשות'''].
| | * [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=440 באהלי שם - האם חזל והראשונים קיבלו את יסודות המדע היווני? - הרב אביגדור אמיתי] |
| *עדי כהן, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=222773 '''אנחנו לא לבד: היקום חוקיו וקבועיו, ראשית החיים ותכליתם''']. | |
| *דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=229159 '''מקרא וארכיאולוגיה'''], הוצאת בני רחל, תשס"ח.
| |
| *פרופסור יהודה לוי, [http://www.hidabroot.org/Img/Blogs/RTEeditor/78C_454545.jpg '''יהדות ומדע – תורה ומדע כחכמות משלימות'''], הוצאת ספרים פלדהיים, תשס"ח.
| |
| *פרופסור נתן אביעזר, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=26020 '''בראשית ברא: בריאת העולם על-פי התורה והמדע'''].
| |
| *פרופסור משה טרופ, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=950664 '''בריאה - מוצא החיים'''], הוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982.
| |
| *אברהם קורמן, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=516104 '''אבולוציה ויהדות'''], תל-אביב, תש"ל.
| |
| *ד"ר יצחק מיטליס, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=213808 '''לחפור את התנ"ך: על מקרא וארכיאולוגיה'''], הוצאת ראובן מס, תשס"ח.
| |
| | |
| ==ראה גם==
| |
| *[[הבריאה]]
| |
| *[[סוגיות סגוליות (על-טבעיות)]]
| |
| *[[השקפה שכלית והשקפה רוחנית]]
| |
| *[[השתנות הטבעים]]
| |
| *[[תורת ההתפתחות]]
| |
| *[[דינוזאורים]]
| |
| *[[צופן התנכ"י]]
| |
| *[[תורה מן השמים]]
| |
| *[[גלגול נשמות#גלגולי נשמות במחקר המדעי]]
| |
| *[[כף הקלע#רוחות משוטטות בתולדות המחקר המדעי]]
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| *הרב יהושע ענבל, [http://www.hidabroot.org/AcademyPage.asp?CategoryID=263 האקדמיה ליהדות], סדרות מאמרים.
| |
| * הרב ד"ר מרדכי הלפרין, [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA71-72/ASSIA71-72.08.asp מדע ורפואה בתלמוד – קבלה או אקטואליה?] על ההבדל בין הדרכה רפואית לבין הלכה פסוקה, באתר מכון שלזינגר. | |
| * דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, [http://daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע], באתר דעת.
| |
| * הרב זמיר כהן, [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=12833 תורה ומדע] באתר הידברות.
| |
| * הרב זמיר כהן, [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10180 אבולוציה על קצה המזלג] באתר הידברות.
| |
| * הרב זמיר כהן, [http://www.hidabroot.org/MediaSupplier_List.asp?CategoryID=2&MediaType=0&SupplierID=1&Mode=2&Lang=0 הרצאות שונות] בענייני "תורה ומדע".
| |
| * פרופסור נתן אביעזר, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/stirot-2.htm מאמר "על סתירות בין תורה למדע], באתר דעת.
| |
| *[http://toraumada.blogspot.co.il/ בלוג תורה ומדע] מאמרי תורה ומדע מתוך פרשת השבוע, מאת אורן סעיד.
| |
| * [http://www.haemet.net אתר "האמת"], שעוסק רבות ב"תורה ומדע".
| |
| *[http://www.esaenay.co.il/151730/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2-1-1 תורה ומדע] באתר "אשא עיני".
| |
| *[http://www.biu.ac.il/toramada/ אגודת אנשי מדע] שומרי תורה.
| |
| *[http://www.manof.org.il/index.php?option=com_content&view=section&id=17&Itemid=90&lang=he יהדות ומדע], באתר "מנוף".
| |
| *[http://www.thesanhedrin.org/he/daat/ תשובות של הרב דוב שטיין] נגד אתר הכפירה הידוע.
| |
| | |
| ==הערות שוליים==
| |
| | |
| <references />
| |
| | |
| [[קטגוריה:תורה ומדע|*]]
| |
| [[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | | [[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] |
| [[קטגוריה:מבט על המציאות]] | | [[קטגוריה:מבט על המציאות]] |
| [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | | [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] |
| | [[קטגוריה:תורה ומדע]] |
| | {{הערות שוליים}} |
