אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
==אין למדין מאגדה==
על אף שדברי האגדה מתארים פעמים רבות מעשים שעשו ה[[אמוראים]] או ה[[תנאים]], נפסק ב[[ירושלמי]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק ב [דף טז טור ד]}} כי {{ציטוטון|אין למדין מן ההגדות}}.
[[רב האי גאון]] {{הערה|רב האי גאון, בתוך אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 59-60}} פסק על פי דברים אלו כי מכיוון שאנשים לא מדקדקים באגדות כמו במימרות הלכתיות אין ללמוד מהן {{ציטוטון|הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כגון אפשר ויש לומר, לא דבר חתוך, '''לפיכך אין סומכים עליהם'''}}. ובאותו האופן כתב גם [[רב שרירא גאון]]{{הערה|רב שרירא גאון, בתוך אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 60}} כי מכיוון שמדובר ב"אומדנא" בלבד אין ללמוד מן האגדות.
===כשאינו סותר את ההלכה===
אמנם, נחלקו ה[[אחרונים]] האם ניתן ללמוד מדברי אגדה כאשר דברים אלו אינם סותרים את ה[[הלכה]] אלא רק מרחיבים אותה. ה[[תוספות יום טוב]] {{הערה|ברכות פרק ה}} פסק שאין למדים מן ההלכה בשום מקרה, וגם לא במקרה בו ניתן ללמוד מן האגדה דבר שאינו סותר את ההלכה. מנגד, ה[[נודע ביהודה]] כתב שכאשר האגדה איננה סותרת את ההלכה אלא רק מרחיבה אותה ניתן ללמוד ממנה {{#makor-new:מהדורא תניינא - יורה דעה קסא|שות-נודע-ביהודה-תנינא-יו"ד|קסא|null}}.
==מקור השם==
==מקור השם==



גרסה מ־01:59, 7 במאי 2024

מקור השם

במקור השם נאמרו שני פירושים:

  • מלשון נגד ונפיק, שעניינו המשכה, והוא למשוך את לבות בני האדם אל הדברים(מאור עינים אמרי בינה טו) וכן אמרו: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה (שמות יט ט) - דברים שמושכים לבו של אדם כאגדה(שבת פז א).
  • מלשון הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב (מיכה ו ח), שהם מגידים מאורעות שאירעו (הקדמת המעתיק למאמר רבנו אברהם בן הרמב"ם על דרשות חז"ל, נדפס בראש עין יעקב דפוס וילנא).

איסור לימוד אגדה

ר' תבנית:הידעת?/ט"ו חשוון ה'תשס"ט

כפשוטה או כמשל

ר' רמב"ם בהקדמותיו ועוד, וכן בתבנית:הידעת?/י"ח חשוון ה'תשס"ט; תבנית:הידעת?/א' אדר ה'תשס"ט

לקריאה נוספת

הערות שוליים