מצוות בטלות לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
(מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=מתעסק ביסודות האמונה בצורה לא רצינית, שעלולה לגרום למכשול ולטעות; מסודר בסגנון לא נוח לקריאה ולא אנציקלופדי}} | {{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=מתעסק ביסודות האמונה בצורה לא רצינית, שעלולה לגרום למכשול ולטעות; מסודר בסגנון לא נוח לקריאה ולא אנציקלופדי}} | ||
מצוות בטלות לעתיד לבוא היא תפיסה הגורסת כי לעתיד לבוא יבטלו המצוות, דעה זו מוזכרת בגמרא ונחלקו בה אמוראים.<br> | |||
בדעה זו יש בעיתיות רבה עקב כך שלתפיסת היהדות מצוות התורה הם דבר נצחי ולא יתכן שיתבטלו, בעקבות כך נאמרו בפרשנים דעות שונות המגבילות את התפיסה שיבוטלו המצוות לזמנים מסוימים ולסוגי מצוות. | |||
== מועד ביטול המצוות:== | == מועד ביטול המצוות:== | ||
בשאלת הזמן שבו יתבטלו המצוות ישנם כמה אפשריות עקב כך שלעתיד לבוא יכול להתפרש בכמה זמנים | |||
* ימות המשיח | |||
* תחית המתים{{תוספות נדה ס"א, ב', ד"ה אמר רב יוסף, ועוד}} | |||
* עולם הנשמות{{רשב"א נדה סא, ועוד}} | |||
אמנם יש שיטה הגורסת שזמן ביטול המצוות יהיה רק לרגע אחד בזמן התחיה {{מהרי"ץ חיות נידה סא בשיטת התוספות}} | |||
== המצוות הבטלות:== | == המצוות הבטלות:== | ||
בסוגי המצוות שיתבטלו נאמרו דעות שונות, בגמרא נזכר כלל זה על כמה הלכות הכוללים חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה. | |||
אך בתקופות מאוחרות נאמרו כמה דעות | |||
* בין מצוות עשה ובין מצוות לא תעשה יבוטלו{{מקור|יערות דבש ח"ב דף נ"א|כן}} | |||
* מצוות לא תעשה יבוטלו ועשה לא יבוטלו{{מקור|ספר שדי חמד מערכת המ' כלל רי"ח|כן}} | |||
* מצוות עשה יבוטלו ולא תעשה לא יבוטלו {{מקור|בקונטרס דברי חכמים סימן נ"ג הביא כמה מקורות לשיטה זו|כן}} | |||
לבד ממצות עיוניות שמוסכם על כולם שלא יבוטלו, כמו כן ישנה דעה הגורסת שאף שיבוטלו מחיובם יהיה משמעות לעשיית המצוות ויחשב כמי שאינו מצווה ועושה | |||
האדמו''ר מילובבאויטש סבור כי המצוות לא יבוטלו לעולם רק ההבדל הוא באופי קיום המצוות שכעת ישראל מקיימים בצורה של מצוווים ולעתיד לבוא יהיה מצב שבו המצוות יהיו כחלק מצורת החיים ולא כציווי | |||
חלוקה נוספת מצאנו לגבי ביטול המועדים לעתיד לבוא | |||
'''ממי המצוות בטלות:''' יש אומרים, כי מצוות בטלות לעתיד לבוא "היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים, דכיון שמתו נעשו חפשים מהמצוות... אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבוא, או הדור שיוולד אחר כך, חייבים בכל המצוות כמונו היום. לעומתם סוברים אחרים, כי כל אשר יזכה להיות בזמן ה"עתיד לבוא", הן אלו אשר יקומו לתחייה, הן אלו שיגיעו לזמן ההוא שלא על ידי תחיית המתים, והן הדור אשר יוולד אחר כך, כל כולם יפטרו מן המצוות."מצוות בטלות לעתיד לבוא", הכיצד, והלא אחד מעקרי אמונתנו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת? תשובה לדבר, כתבו המפרשים - כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, פירושו, שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני על ידי משה רבינו ע"ה, ואף גם זאת נאמר בסיני כי לעתיד לבוא יהיו המצוות בטלות, יוצא איפוא, שאין בביטול המצוות לעתיד לבוא משום דין מחודש שלא ניתן למשה רבינו, וביטול המצוות לעתיד לבוא גם הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו כיום.בדרך נוספת מבארים הם את ענין ביטול המצוות לעתיד לבוא, כי אין הכוונה שהזמן שלעתיד לבוא גורם את ביטול המצוות, אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורים מהמצוות, שכן גזר הכתוב: "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות לעולם, אפילו לאחר שיחיה. כזאת יהיה גם אם יתרחש נס בזמן הזה ויקום מת לתחיה שאמנם יהא פטור מן המצוות, ונמצא כי כדיני העבר והווה כן דיני העתיד ללא שום שינויים וחידושים. נציין מספר מצוות, אשר נתפרשו בחז"ל או בדברי רבותינו, כי המה לא ינהגו לעתיד לבוא: חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה. | '''ממי המצוות בטלות:''' יש אומרים, כי מצוות בטלות לעתיד לבוא "היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים, דכיון שמתו נעשו חפשים מהמצוות... אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבוא, או הדור שיוולד אחר כך, חייבים בכל המצוות כמונו היום. לעומתם סוברים אחרים, כי כל אשר יזכה להיות בזמן ה"עתיד לבוא", הן אלו אשר יקומו לתחייה, הן אלו שיגיעו לזמן ההוא שלא על ידי תחיית המתים, והן הדור אשר יוולד אחר כך, כל כולם יפטרו מן המצוות."מצוות בטלות לעתיד לבוא", הכיצד, והלא אחד מעקרי אמונתנו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת? תשובה לדבר, כתבו המפרשים - כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, פירושו, שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני על ידי משה רבינו ע"ה, ואף גם זאת נאמר בסיני כי לעתיד לבוא יהיו המצוות בטלות, יוצא איפוא, שאין בביטול המצוות לעתיד לבוא משום דין מחודש שלא ניתן למשה רבינו, וביטול המצוות לעתיד לבוא גם הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו כיום.בדרך נוספת מבארים הם את ענין ביטול המצוות לעתיד לבוא, כי אין הכוונה שהזמן שלעתיד לבוא גורם את ביטול המצוות, אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורים מהמצוות, שכן גזר הכתוב: "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות לעולם, אפילו לאחר שיחיה. כזאת יהיה גם אם יתרחש נס בזמן הזה ויקום מת לתחיה שאמנם יהא פטור מן המצוות, ונמצא כי כדיני העבר והווה כן דיני העתיד ללא שום שינויים וחידושים. נציין מספר מצוות, אשר נתפרשו בחז"ל או בדברי רבותינו, כי המה לא ינהגו לעתיד לבוא: חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה. | ||
עוד מן הבטלים לעתיד לבוא: מועדים - חוץ מפורים, ויש אומרים אף יום הכיפורים{{הערה|מדרש משלי (בובר) פרשה ט סי' ב: "...שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד)".}}, ויש אומרים אף חנוכה{{דרוש מקור}}. הרבי מליובאויטש{{דרוש מקור}} מבאר שכל המועדים כן יישארו לע"ל, ויקיימו אותם בפועל ממש. ומה שהמדרש אומר שיבטלו - היינו שלעומת הגילוי דלעתיד לבוא כבר לא יורגש מעלת המועדים על שאר הימים, וכמו 'שרגא בטיהרא מאי אהני'. אך פורים גם לע"ל לא יבטל, היינו שעדין יורגש מעלתו העצומה אליה הגיעו בנ"י ע"י המס"נ דפורים. והטעם שביום כיפור יש מח' הוא כי מצד א' גם הגילוי דיום כיפור כמבואר בדרושי חסידות הוא מאד נעלה, יותר משאר המועדים. אך לאידך, אינו נעלה כפורים. ולכן י"א שיורגש מעלתו וי"א שלא יורגש מעלתו. | עוד מן הבטלים לעתיד לבוא: מועדים - חוץ מפורים, ויש אומרים אף יום הכיפורים{{הערה|מדרש משלי (בובר) פרשה ט סי' ב: "...שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד)".}}, ויש אומרים אף חנוכה{{דרוש מקור}}. הרבי מליובאויטש{{דרוש מקור}} (מאמר ד"ה "להבין מארז"ל כל המועדים כו'" - תשט"ז) מבאר שכל המועדים כן יישארו לע"ל, ויקיימו אותם בפועל ממש. ומה שהמדרש אומר שיבטלו - היינו שלעומת הגילוי דלעתיד לבוא כבר לא יורגש מעלת המועדים על שאר הימים, וכמו 'שרגא בטיהרא מאי אהני'. אך פורים גם לע"ל לא יבטל, היינו שעדין יורגש מעלתו העצומה אליה הגיעו בנ"י ע"י המס"נ דפורים. והטעם שביום כיפור יש מח' הוא כי מצד א' גם הגילוי דיום כיפור כמבואר בדרושי חסידות הוא מאד נעלה, יותר משאר המועדים. אך לאידך, אינו נעלה כפורים. ולכן י"א שיורגש מעלתו וי"א שלא יורגש מעלתו. | ||
צומות - כל הצומות יבטלו לעתיד לבוא. הרבי מליובאויטש זצללה"ה אומר (לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחה לעשרה בטבת) שבביטול הצומות יהיו ב' שלבים: א) ביטול התענית בפועל ובמקומו יום טוב. ב) הפיכת הענין השלילי של התענית גופא לטוב. השלב הראשון יתקיים בתחילת ימוה"מ. והשלב השני יתקיים בתקופה השניה בימוה"מ, בתחיית המתים. | |||
אמנם, לגבי תענית אסתר אומר הרבי מליובאויטש שליט"א שכיון שהיא לא נתקנה כזכר לענין שלילי בכלל, ממילא היא לא תיבטל לעתיד לבוא. ואמנם אדרבא, היא תיהפך לששון ולשמחה (תענית אסתר תשמ"ו). | |||
קרבנות - חוץ מקרבן תודה, תפילות | קרבנות - חוץ מקרבן תודה, תפילות, נביאים וכתובים - חוץ ממגילת אסתר, מחיית עמלק, זכירת מעשה עמלק, ברכת דיין האמת, שם אדנות<ref> ראה על כך בהרחבה בספר "אוצרות אחרית הימים" פרק יב.</ref>. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־21:39, 10 בספטמבר 2024
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מתעסק ביסודות האמונה בצורה לא רצינית, שעלולה לגרום למכשול ולטעות; מסודר בסגנון לא נוח לקריאה ולא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
מצוות בטלות לעתיד לבוא היא תפיסה הגורסת כי לעתיד לבוא יבטלו המצוות, דעה זו מוזכרת בגמרא ונחלקו בה אמוראים.
בדעה זו יש בעיתיות רבה עקב כך שלתפיסת היהדות מצוות התורה הם דבר נצחי ולא יתכן שיתבטלו, בעקבות כך נאמרו בפרשנים דעות שונות המגבילות את התפיסה שיבוטלו המצוות לזמנים מסוימים ולסוגי מצוות.
מועד ביטול המצוות:[עריכה]
בשאלת הזמן שבו יתבטלו המצוות ישנם כמה אפשריות עקב כך שלעתיד לבוא יכול להתפרש בכמה זמנים
- ימות המשיח
- תחית המתיםתבנית:תוספות נדה ס"א, ב', ד"ה אמר רב יוסף, ועוד
- עולם הנשמותתבנית:רשב"א נדה סא, ועוד
אמנם יש שיטה הגורסת שזמן ביטול המצוות יהיה רק לרגע אחד בזמן התחיה תבנית:מהרי"ץ חיות נידה סא בשיטת התוספות
המצוות הבטלות:[עריכה]
בסוגי המצוות שיתבטלו נאמרו דעות שונות, בגמרא נזכר כלל זה על כמה הלכות הכוללים חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה.
אך בתקופות מאוחרות נאמרו כמה דעות
- בין מצוות עשה ובין מצוות לא תעשה יבוטלו(יערות דבש ח"ב דף נ"א)
- מצוות לא תעשה יבוטלו ועשה לא יבוטלו(ספר שדי חמד מערכת המ' כלל רי"ח)
- מצוות עשה יבוטלו ולא תעשה לא יבוטלו (בקונטרס דברי חכמים סימן נ"ג הביא כמה מקורות לשיטה זו)
לבד ממצות עיוניות שמוסכם על כולם שלא יבוטלו, כמו כן ישנה דעה הגורסת שאף שיבוטלו מחיובם יהיה משמעות לעשיית המצוות ויחשב כמי שאינו מצווה ועושה האדמור מילובבאויטש סבור כי המצוות לא יבוטלו לעולם רק ההבדל הוא באופי קיום המצוות שכעת ישראל מקיימים בצורה של מצוווים ולעתיד לבוא יהיה מצב שבו המצוות יהיו כחלק מצורת החיים ולא כציווי
חלוקה נוספת מצאנו לגבי ביטול המועדים לעתיד לבוא
ממי המצוות בטלות: יש אומרים, כי מצוות בטלות לעתיד לבוא "היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים, דכיון שמתו נעשו חפשים מהמצוות... אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבוא, או הדור שיוולד אחר כך, חייבים בכל המצוות כמונו היום. לעומתם סוברים אחרים, כי כל אשר יזכה להיות בזמן ה"עתיד לבוא", הן אלו אשר יקומו לתחייה, הן אלו שיגיעו לזמן ההוא שלא על ידי תחיית המתים, והן הדור אשר יוולד אחר כך, כל כולם יפטרו מן המצוות."מצוות בטלות לעתיד לבוא", הכיצד, והלא אחד מעקרי אמונתנו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת? תשובה לדבר, כתבו המפרשים - כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, פירושו, שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני על ידי משה רבינו ע"ה, ואף גם זאת נאמר בסיני כי לעתיד לבוא יהיו המצוות בטלות, יוצא איפוא, שאין בביטול המצוות לעתיד לבוא משום דין מחודש שלא ניתן למשה רבינו, וביטול המצוות לעתיד לבוא גם הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו כיום.בדרך נוספת מבארים הם את ענין ביטול המצוות לעתיד לבוא, כי אין הכוונה שהזמן שלעתיד לבוא גורם את ביטול המצוות, אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורים מהמצוות, שכן גזר הכתוב: "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות לעולם, אפילו לאחר שיחיה. כזאת יהיה גם אם יתרחש נס בזמן הזה ויקום מת לתחיה שאמנם יהא פטור מן המצוות, ונמצא כי כדיני העבר והווה כן דיני העתיד ללא שום שינויים וחידושים. נציין מספר מצוות, אשר נתפרשו בחז"ל או בדברי רבותינו, כי המה לא ינהגו לעתיד לבוא: חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה.
עוד מן הבטלים לעתיד לבוא: מועדים - חוץ מפורים, ויש אומרים אף יום הכיפורים[1], ויש אומרים אף חנוכה(דרוש מקור). הרבי מליובאויטש(דרוש מקור) (מאמר ד"ה "להבין מארז"ל כל המועדים כו'" - תשט"ז) מבאר שכל המועדים כן יישארו לע"ל, ויקיימו אותם בפועל ממש. ומה שהמדרש אומר שיבטלו - היינו שלעומת הגילוי דלעתיד לבוא כבר לא יורגש מעלת המועדים על שאר הימים, וכמו 'שרגא בטיהרא מאי אהני'. אך פורים גם לע"ל לא יבטל, היינו שעדין יורגש מעלתו העצומה אליה הגיעו בנ"י ע"י המס"נ דפורים. והטעם שביום כיפור יש מח' הוא כי מצד א' גם הגילוי דיום כיפור כמבואר בדרושי חסידות הוא מאד נעלה, יותר משאר המועדים. אך לאידך, אינו נעלה כפורים. ולכן י"א שיורגש מעלתו וי"א שלא יורגש מעלתו.
צומות - כל הצומות יבטלו לעתיד לבוא. הרבי מליובאויטש זצללה"ה אומר (לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחה לעשרה בטבת) שבביטול הצומות יהיו ב' שלבים: א) ביטול התענית בפועל ובמקומו יום טוב. ב) הפיכת הענין השלילי של התענית גופא לטוב. השלב הראשון יתקיים בתחילת ימוה"מ. והשלב השני יתקיים בתקופה השניה בימוה"מ, בתחיית המתים. אמנם, לגבי תענית אסתר אומר הרבי מליובאויטש שליט"א שכיון שהיא לא נתקנה כזכר לענין שלילי בכלל, ממילא היא לא תיבטל לעתיד לבוא. ואמנם אדרבא, היא תיהפך לששון ולשמחה (תענית אסתר תשמ"ו).
קרבנות - חוץ מקרבן תודה, תפילות, נביאים וכתובים - חוץ ממגילת אסתר, מחיית עמלק, זכירת מעשה עמלק, ברכת דיין האמת, שם אדנות[2].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- באור עניין מצוות בטלות לעתיד לבוא - גיליון 'עלים לתרופה', מתוך: פורטל הדף היומי
הערות שוליים
- ↑ מדרש משלי (בובר) פרשה ט סי' ב: "...שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד)".
- ↑ ראה על כך בהרחבה בספר "אוצרות אחרית הימים" פרק יב.