איסור פחד במלחמה: הבדלים בין גרסאות בדף

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: (דברים פרק כ פסוק ג) היא מצוות לא תעשה שלא לעלות בליבו פחדים בזמן המלחמה.

מקור המצווה[עריכה]

פסוקים רבים בתורה נאמרו על איסור הפחד מהאוייב

נאמר בספר דברים: לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא (דברים,ז,כא)

וכתב הרמב"ם בספר המצוות לרמב"ם המצוה הנ"ח היא שהזהירנו מלירא מן הכופרים בעת המלחמה ושלא נברח מפניהם אבל חובה עלינו להתגבר ולעמוד ולהתחזק כנגד העם האחר וכל מי שיסוג אחור ויברח כבר עבר על לא תעשה והוא אמרו יתעלה (ר"פ עקב) לא תערוץ מפניהם. ונכפלה האזהרה ואמר (ס"פ דברים) לא תיראום. ונכפל הצווי בזה הענין הרבה. כלומר שלא יברחו ושלא ישובו לאחור בעת המלחמה. כי בענין זה אפשר לקיים אמונת האמת.

.במדרש תנאים‏^[1] נאמר: "לא תירא מהם הרי זו אזהרה".

.

על פסוק זה כתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו

מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו, שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה, ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה, וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו.

מחלוקת הראשונים האם למנותה במניין המצוות[עריכה]

על דברי הרמב"ם שמנה מצווה זו כמצוות לא תעשה, העירו הראב"ד‏^[2] והרמב"ן‏^[3] שפסוקים אלה הם הבטחה ולא מצווה.

בישוב דברי הרמב"ם כתב הכסף משנה שהרמב"ם מפרש את הפסוקים כפשוטם, ולכן "לא תערץ" "לא תירא" וכיוצא בהם הם איסור ולא הבטחה.

המגילת אסתר הקשה על הרמב"ן כיצד ניתן לומר שפסוקים אלו הם הבטחה - כיצד נין להבטיח שלא ימות אף איש במלחמה, הרי התורה בעצמה אומרת - פן ימות במלחמה.

שיטת רבינו יונה[עריכה]

רבנו יונה מונה בספרו שערי תשובה מצוות לא תעשה על מורא, אמנם לדעתו איסור המורא אינו רק בנושא המלחמה, אלא בכל צרה שבאה לאדם: "'כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם, לא תירא מהם'‏^[4]. 'כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם'. הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר‏^[5]: 'אך קרוב ליראיו ישעו', וכן כתוב‏^[6]: 'מי את ותיראי מאנוש ימות'."

לדעת רבינו יונה איסור זה הוא המקור למצוות הביטחון בתורה.

גם לרמב"ן יש איסור לפחד במלחמה, כמו שכתב על הפסוק "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם": "יזהירם שלא ירך לבבם ולא ייראו מן האויבים, ויאמר שלא יבטחו בזה בגבורתם לחשוב בלבם גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה, רק שישיבו לבם אל השם ויבטחו בישועתו ויחשבו כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה כי רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו"^[7]. אלא שאין הוא נמנה כמצווה בפני עצמה אלא הוא חלק ממצוות הביטחון.

בגדר המצווה[עריכה]

לדעת הרמב"ם איסור זה הוא חלק ממצוות המלחמה שמחייבת למסור נפשו על יחוד השם, ולכן אסור להכניס בלבבו פחד ממיתה.

לפי זה האיסור הוא בעיקר על הלוחמים ובשעת המלחמה ממש.

לעומת זאת לדעת הרבינו יונה איסור זה הוא חלק ממצוות הביטחון, שמחייבת אדם שלא לפחד מהצרה אלא לבטוח בישועת השם.

לפי זה האיסור הוא על כל מי שבסכנה ובכל שעה^[8].

הרב אברהם שפירא אמר: שבמקרה וגם לאוכלוסיה יש השפעה על הכוח הלוחם, יהיה גם להם את האיסור לפחד.

פרטים במצווה[עריכה]

מתי עובר על הלאו[עריכה]

• מביא עצמו לפחד - כיצד ניתן לשלוט על הפחד? ר"י פרלא הסביר שאין עבירה למי שחושש מהמלחמה אלא למי שמביא את עצמו לידי פחד כגון שמהרהר בדברים המביאים לפחד. כמו שמהרהר באנשי ביתו, או שמהרהר במאזן הכוחות וכמה חילים וכדומה יש לאויב.
• בשעת המלחמה - המשך חכמה‏^[9] סובר שכל האיסור הוא רק בשעת המלחמה ממש ולא לפני כן.

שני תנאים אלה מדייקים האחרונים מלשון הרמב"ם‏^[10]: "וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם".

שכר מי שמקיים את המצווה[עריכה]

הרמב"ם כותב הבטחה מיוחדת לגבי שכרו של מי שמקיים את המצווה‏^[11]: "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל, ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך".

קישורים חיצוניים[עריכה]

מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.

• הרב אברהם שרמן, איסור מורך הלב וחובת מסירות הנפש בשעת לחימה, מתוך "ניב המדרשייה" תשמ"ג - תשמ"ד עמ' 101-111, באתר דעת
• יחיאל קפלן, הירא ורך הלבב (ב), מתוך עלון שבות גיליון 63