אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה. האגדה היא חלק מחלקי התורה שבעל פה, וכולם נאמרו למשה מסיני. בספרות התורנית נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים כלליים וסיפורי שבחים ומשלים, פרשנות למקרא, וכלה בדברי חכמה ומוסר. לשונם הציורית של סיפורי המעשיות סייעו לחכמינו לבטא מסרים קשים ורעיונות עמוקים שהם מעקרונות היסוד של מחשבת היהדות.
-עיקרה של האגדה נסמכת על דרשות הפסוקים, ור' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי קבע שלשים ושתים מדות שהאגדה נדרשת בהן. האגדה היא חלק מלימוד התורה, ומטרתה לעזור לאדם להכיר את דרכיו של הקב"ה וכפי שאמרו חז"ל: רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו.
-מסורת בידי ר' יונתן מאבותיו שלא ללמד אגדה לגסי רוח ומעוטי תורה; וכן אין אומרים אגדות תמוהות לקטנים ולעמי הארץ ובפני כל המלעיגים עליהן.
-בכל הדינים התלויים בתלמוד-תורה האגדות דינן כהלכות, כגון לענין אבל שאסור בתלמוד תורה, ולאיסור תלמוד תורה בתשעה-באב.
-==אמירת קדיש לאחריה==
-אחר לימוד האגדה אומרים קדיש, ונקרא "יהא שמיה רבא דאגדתא" וקדיש דרבנן. לסוברים שאין אומרים קדיש אחר לימוד הלכות ומשנה, אומרים אחר לימודם דבר אגדה כדי לומר קדיש, ומטעם זה נהגו לומר אחר פרקי אבות אגדת ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא וכו'; וכן אחר פטום הקטורת ואחר במה מדליקין אומרים אגדת אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים וכו'.
-==אין למדין מאגדה==
-על אף שדברי האגדה מתארים פעמים רבות מעשים שעשו ה[[אמוראים]] או ה[[תנאים]], נפסק ב[[ירושלמי]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק ב [דף טז טור ד]}} כי {{ציטוטון|אין למדין מן ההגדות}}.
-[[רב האי גאון]] {{הערה|רב האי גאון, בתוך אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 59-60}} פסק על פי דברים אלו כי מכיוון שאנשים לא מדקדקים באגדות כמו במימרות הלכתיות אין ללמוד מהן {{ציטוטון|הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כגון אפשר ויש לומר, לא דבר חתוך, '''לפיכך אין סומכים עליהם'''}}. ובאותו האופן כתב גם [[רב שרירא גאון]]{{הערה|רב שרירא גאון, בתוך אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 60}} כי מכיוון שמדובר ב"אומדנא" בלבד אין ללמוד מן האגדות.
-===כשאינו סותר את ההלכה===
-אמנם, נחלקו ה[[אחרונים]] האם ניתן ללמוד מדברי אגדה כאשר דברים אלו אינם סותרים את ה[[הלכה]] אלא רק מרחיבים אותה. ה[[תוספות יום טוב]] {{הערה|ברכות פרק ה}} פסק שאין למדים מן ההלכה בשום מקרה, וגם לא במקרה בו ניתן ללמוד מן האגדה דבר שאינו סותר את ההלכה. מנגד, ה[[נודע ביהודה]] כתב שכאשר האגדה איננה סותרת את ההלכה אלא רק מרחיבה אותה ניתן ללמוד ממנה {{#makor-new:מהדורא תניינא - יורה דעה קסא|שות-נודע-ביהודה-תנינא-יו"ד|קסא|null}}.
-==מקור השם==
-במקור השם נאמרו שני פירושים:
-*מלשון נגד ונפיק, שעניינו המשכה, והוא למשוך את לבות בני האדם אל הדברים{{מקור|(מאור עינים אמרי בינה טו) }}וכן אמרו: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה {{מקור|(שמות יט ט) }}- דברים שמושכים לבו של אדם כאגדה{{מקור|(שבת פז א)}}.
-*מלשון  הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב ({{מקור|מיכה ו ח}}), שהם מגידים מאורעות שאירעו ({{מקור|הקדמת המעתיק למאמר רבנו אברהם בן הרמב"ם על דרשות חז"ל, נדפס בראש עין יעקב דפוס וילנא}}).
-== איסור לימוד אגדה ==
-ר' [[תבנית:הידעת?/ט"ו חשוון ה'תשס"ט]]
-== כפשוטה או כ[[משל]] ==
-ר' רמב"ם בהקדמותיו ועוד, וכן ב[[תבנית:הידעת?/י"ח חשוון ה'תשס"ט]]; [[תבנית:הידעת?/א' אדר ה'תשס"ט]]
-{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תורה]]
-[[קטגוריה:תורה שבעל פה]]

אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:34, 18 באוקטובר 2024

תפריט ניווט

אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:34, 18 באוקטובר 2024

תפריט ניווט

חיפוש