הצהרת כורש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ההצהרה
(יצירת דף עם התוכן "הצהרת כורש הינה הכרזה בכתב ובעל פה מאת המלך הפרסי כורש ובה הוא מעניק ליהודים רישיון...") |
(←ההצהרה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[הצהרת כורש]] הינה הכרזה בכתב ובעל פה מאת המלך הפרסי [[כורש]] ובה הוא מעניק ליהודים רישיון להקים מחדש את בית המקדש בירושלים, ובכך מתחילה תקופת [[שיבת ציון]]. בעקבות ההצהרה, עולים לארץ ראשי אבות משבטי יהודה ובנימין בהנהגת יהושע בן יהוצדק הכהן וזרובבל ובונים את המזבח ולאחר מכן גם את בית המקדש. | [[הצהרת כורש]] הינה הכרזה בכתב ובעל פה מאת המלך הפרסי [[כורש]] ובה הוא מעניק ליהודים רישיון להקים מחדש את בית המקדש בירושלים, ובכך מתחילה תקופת [[שיבת ציון]]. בעקבות ההצהרה, עולים לארץ ראשי אבות משבטי יהודה ובנימין בהנהגת יהושע בן יהוצדק הכהן וזרובבל ובונים את המזבח ולאחר מכן גם את בית המקדש. | ||
[[קובץ:Cyrus_Cylinder.jpg|400px|thumb|left|גליל כורש- הצהרת כורש מקבילה להצהרה ליהודים בה כורש מאפשר לבבלים לשקם מחדש את המקדשים שלהם]] | |||
בניגוד לתקופת שלטונה של בבל, כורש נקט במדיניות מאפשרת ונתן לכל עם את הרשות להקים מחדש את המקדשים שלו. הצהרה דומה של כורש נמצאה בגילויים ארכיאולוגיים בה נאמר כי כורש מאפשר לעם הבבלי אותו הוא כבש להקים מחדש את המקדשים הישנים שלו. | בניגוד לתקופת שלטונה של בבל, כורש נקט במדיניות מאפשרת ונתן לכל עם את הרשות להקים מחדש את המקדשים שלו. הצהרה דומה של כורש נמצאה בגילויים ארכיאולוגיים בה נאמר כי כורש מאפשר לעם הבבלי אותו הוא כבש להקים מחדש את המקדשים הישנים שלו. | ||
==ההצהרה== | ==ההצהרה== | ||
ב[[ספר עזרא]] מתואר כי לאחר שכורש, מלך פרס, כבש את מלכות בבל, ה' העיר את רוחו והוביל אותו להעביר קול ולהכריז על הענקת רישיון להקמה מחודשת של בית המקדש לקב"ה בירושלים. | ב[[ספר עזרא]] מתואר כי לאחר שכורש, מלך פרס, כבש את מלכות בבל, ה' העיר את רוחו והוביל אותו להעביר קול ולהכריז על הענקת רישיון להקמה מחודשת של בית המקדש לקב"ה בירושלים. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{מקור|עזרא א,א|כן}}|אנגלית=|תוכן=וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{מקור|עזרא א,א|כן}}|אנגלית=|תוכן=וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.}} | ||
מתיאור זמן ההכרזה נרמז כי הצהרה זו גם התאימה לנבאותו של [[ירמיהו]] ({{#makor-new:ירמיהו כט י|תנ"ך-ירמיהו|כט|י}}) שנשלחה לגולים, בה נאמר כי לאחר שבעים שנה הקב"ה ישיב את עם ישראל לארצו. ואכן, לאחר 70 שנות גלות הכרזת כורש פתחה לראשונה פתח לחזרת עם ישראל לארצו בתקופת שיבת ציון ולהקמה מחודשת של בית המקדש. גם בעובדה שכורש מאפשר להחזיר את כלי בית המקדש ישנו ביטוי להשלמת נבואת ירמיהו, כאשר בעוד ירמיהו מטיח בעם כי הם עתידים לגלות יחד עם כלי המקדש ({{#makor-new:ירמיהו כז כב|תנ"ך-ירמיהו|כז|כב}}) חזרתם של הכלים מבטאת את הכיוון ההפוך ואת הגאולה. | מתיאור זמן ההכרזה נרמז כי הצהרה זו גם התאימה לנבאותו של [[ירמיהו]] ({{#makor-new:ירמיהו כט י|תנ"ך-ירמיהו|כט|י}}) שנשלחה לגולים, בה נאמר כי לאחר שבעים שנה הקב"ה ישיב את עם ישראל לארצו. ואכן, לאחר 70 שנות גלות הכרזת כורש פתחה לראשונה פתח לחזרת עם ישראל לארצו בתקופת שיבת ציון ולהקמה מחודשת של בית המקדש. גם בעובדה שכורש מאפשר להחזיר את כלי בית המקדש ישנו ביטוי להשלמת נבואת ירמיהו, כאשר בעוד ירמיהו מטיח בעם כי הם עתידים לגלות יחד עם כלי המקדש ({{#makor-new:ירמיהו כז כב|תנ"ך-ירמיהו|כז|כב}}) חזרתם של הכלים מבטאת את הכיוון ההפוך ואת הגאולה. | ||
כחלק מהענקת הרישיון לבניית בית המקדש, כורש גם מאפשר ליהודים לעלות לירושלים וכן מאפשר ואף מעודד אנשים לתרום לעולים אשר רוצים לבוא ולבנות את בית המקדש. | כחלק מהענקת הרישיון לבניית בית המקדש, כורש גם מאפשר ליהודים לעלות לירושלים וכן מאפשר ואף מעודד אנשים לתרום לעולים אשר רוצים לבוא ולבנות את בית המקדש. | ||
==הכרזה בכתב ובעל פה== | ==הכרזה בכתב ובעל פה== | ||
כפי שנאמר בעזרא, הצהרת כורש הועברה הן בהכרזה בקול והן בכתב. שנים לאחר ההצהרה, כאשר היהודים דורשים לקיים את הנאמר בה מדרוויש המלך, מובא שוב {{מקור|עזרא ו,א|כן}} נוסח ההצרה באופן מקוצר ומעט שונה- המכונה כתב זיכרון ("דיכרונה"). ניתן לשער שההכרזה בקול הייתה רשמית ומפוארת יותר, והיא הכתובה בתחילת ספר עזרא, ואילו ההצהרה הכתובה הייתה מנוסחת באופן מקוצר ובלשון חוקית ומעשית. | כפי שנאמר בעזרא, הצהרת כורש הועברה הן בהכרזה בקול והן בכתב. שנים לאחר ההצהרה, כאשר היהודים דורשים לקיים את הנאמר בה מדרוויש המלך, מובא שוב {{מקור|עזרא ו,א|כן}} נוסח ההצרה באופן מקוצר ומעט שונה- המכונה כתב זיכרון ("דיכרונה"). ניתן לשער שההכרזה בקול הייתה רשמית ומפוארת יותר, והיא הכתובה בתחילת ספר עזרא, ואילו ההצהרה הכתובה הייתה מנוסחת באופן מקוצר ובלשון חוקית ומעשית. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
בהמשך להצהרה, ראשי האבות של יהודה ובנימין, ובראשם [[ששבצר]], יחד עם הכהנים והלווים עלו לבנות את בית המקדש, כאשר האנשים מסביבם תרמו להם כסף וזהב ואף כורש העניק להם את כלי בית ה' אשר גלו בימי נבוכדנאצר. אמנם, גם לאחר הצהרת כורש, רוב יהודי הגולה העדיפו להישאר שם ורק מעטים עלו יחד עם הכהנים והלווים לבנות מחדש את בית המקדש. | בהמשך להצהרה, ראשי האבות של יהודה ובנימין, ובראשם [[ששבצר]], יחד עם הכהנים והלווים עלו לבנות את בית המקדש, כאשר האנשים מסביבם תרמו להם כסף וזהב ואף כורש העניק להם את כלי בית ה' אשר גלו בימי נבוכדנאצר. אמנם, גם לאחר הצהרת כורש, רוב יהודי הגולה העדיפו להישאר שם ורק מעטים עלו יחד עם הכהנים והלווים לבנות מחדש את בית המקדש. | ||
לאחר העלייה, התאספו העם ובראשם המנהיג הדתי [[יהושע בן יהוצדק]] הכהן הגדול והמנהיג המדיני [[זרובבל בן שאלתיאל]] ובנו מחדש את המזבח והקריבו עליו את קורבנות החגים. שנה לאחר מכן, בחודש אייר{{הערה|ייתכן ובחרו בחודש זה בדומה לשלמה המלך שגם התחיל את בניית בית המקדש בחודש זיו- חודש אייר כמובא במלכים א' פרק ו'}}, התחילה המלאכה לבניית היכל בית המקדש עצמו. | לאחר העלייה{{הערה|ייתכן ומדובר בעלייה נוספת זמן רב לאחר מכן}}, התאספו העם ובראשם המנהיג הדתי [[יהושע בן יהוצדק]] הכהן הגדול והמנהיג המדיני [[זרובבל בן שאלתיאל]] ובנו מחדש את המזבח והקריבו עליו את קורבנות החגים. שנה לאחר מכן, בחודש אייר{{הערה|ייתכן ובחרו בחודש זה בדומה לשלמה המלך שגם התחיל את בניית בית המקדש בחודש זיו- חודש אייר כמובא במלכים א' פרק ו'}}, התחילה המלאכה לבניית היכל בית המקדש עצמו. | ||
==כתב השטנה וביטול הבנייה== | ==כתב השטנה וביטול הבנייה== | ||
לאחר שהתחילה בניית ההיכל פנו אל היהודים השומרונים תושבי המקום ([[צרי יהודה ובנימין]]), הגויים אשר סנחריב הושיב בישראל לאחר הגלות וביקשו להצטרף אל בניית בית המקדש ולעבודת ה'. זרובבל ויהושע מסרבים להצעתם ואומרים כי הם יבנו לבד את הבית כפי שציווה כורש. ה[[מלבי"ם]] מפרש כי צרי יהודה ובנימין היו עובדים בשיתוף גם את הקב"ה וגם את העבודה הזרה, ולכן סירבו ראשי העם לצרף אותם לבניית בית המקדש. | לאחר שהתחילה בניית ההיכל פנו אל היהודים השומרונים תושבי המקום ([[צרי יהודה ובנימין]]), הגויים אשר סנחריב הושיב בישראל לאחר הגלות וביקשו להצטרף אל בניית בית המקדש ולעבודת ה'. זרובבל ויהושע מסרבים להצעתם ואומרים כי הם יבנו לבד את הבית כפי שציווה כורש. ה[[מלבי"ם]] מפרש כי צרי יהודה ובנימין היו עובדים בשיתוף גם את הקב"ה וגם את העבודה הזרה, ולכן סירבו ראשי העם לצרף אותם לבניית בית המקדש. | ||