מצוה בשעתה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־17:48, 11 בדצמבר 2008
|
א. עדיף לקיים מצוה בשעתה מאשר לדחותה כדי לקיימה בהידור.
לדוגמא: "אמר רבי יהודה: חביבה 'מצוה בשעתה'~, שמיד הוא מביא (דל שבדלים - ראה: קרבן עולה ויורד) עשירית האיפה, ואין ממתינים לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה". "וכן אמר רבי אלעזר: היה חייב קרבן עולה ויורד, אין אומרים לו: לך לוה או לך עשה מלאכה והבא קרבן עשיר, אלא מוטב שיביא קרבן עני עכשיו ואל יביא קרבן עשיר לאחר זמן".@ עדיף לקיים מצוה בשעתה תוך כדי דחיית איסור מאשר לדחותה כדי לקיימה ללא דחיית איסור.
לדוגמא: "תניא אמר רבי שמעון: בא וראה כמה חביבה 'מצוה בשעתה'~, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים, כשרים כל הלילה ואין ממתינים להם עד שתחשך" (פסחים סח, ב). כלומר: למרות שניתן להקטירם במשך כל הלילה, מכל מקום אין ממתינים עד שתחשך אלא מחללים עליהם את השבת (רש"י שם ד"ה כשירין). וכן שנינו: "רבי שמעון אומר: הקטר חלבים כשרים למוצאי שבת, אמרה תורה ידחו את השבת בזמן ואל יקרבו למוצאי שבת בלא זמנו".