חריצים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שלשת החריצים העוברים בין ארבעת בתי התפילין של ראש, כדי שתהיה ניכרת מבחוץ החלוקה לארבעה בתים. | שלשת החריצים העוברים בין ארבעת בתי התפילין של ראש, כדי שתהיה ניכרת מבחוץ החלוקה לארבעה בתים.בארבעת בתי התפילין של ראש צריכים להיות שלושה חריצים ניכרים מבחוץ, החודרים לתוך עובי הבית ומבדילים בין ארבעת הבתים של ראש. ללא חריצים אלו, הבתים של ראש דומים לבית של יד עם מחיצות בתוכו, ופסול<ref> מקור הדין הוא במסכת מנחות (לד, ב): "אם אין חריצן ניכר, פסולות", ופירש רש"י שם: "החריץ שבין כל בית ובית אם אינו ניכר מבחוץ - פסולה, כגון אם עשה מחיצות הבתים מבפנים ואין חריץ ניכר מבחוץ". הדין נפסק בשו"ע (סימן לב סעיף מ): "שיהיה ניכר החריץ, כדי שיהיו ד' ראשיה נראין לכל". אם החריץ אינו עמוק כלל ואינו חודר לתוך עור הבית, אין הוא נחשב לחריץ מבחינה הלכתית, כמובא במשנה ברורה (סימן לב ס"ק קפח): "שריטה או רשימה בעלמא לא מהני כלל, כי על כל פנים צריך הבדל מעט בין הבתים, שיהיו החריצים ניכרים ממש". בתפילין מעור אחד החריצים חייבים להיות בדיוק במקום שבו הבתים נפרדים זה מזה. בתפילין שאינם עשויים מעור אחד, החריצים צריכים להיות כנגד המחיצות הפנימיות. חריצים שנעשו שלא במקומם, אינם נחשבים כחריצים מבחינה הלכתית. עלולות להיות סיבות שונות שתגרומנה שהחריצים לא יעשו במקום הנכון. נציין את הסיבות העיקריות: א. לפעמים ד' בתי התפילין של ראש אינם ישרים. שכיח שמפאת לחץ לא נכון בשעת העיבוד, הבתים מתעקמים, בעיקר בתחתיהם סמוך לתיתורא. עושי הבתים החורצים חריצים ישרים מכוונים אותם במקרה זה רק לקצה העליון של מקום הפרדת הבתים. המשכו של החריץ אינו עובר במקום ההפרדה כלל; ב. לעתים קרובות הבתים אינם שווים ברחבם. עושי הבתים ברצותם לשוות לתפילין מראה נאה חורצים את החריצים במרחקים שווים זה מזה, וחריצים אלו אינם נמצאים במקום שבו הבתים נפרדים זה מזה; ג. הנסיון מורה שבתפילין מעור אחד שהדביקו את ד' בתי הראש שלהם זה לזה, קשה להבחין במקום האמיתי של הפרדת הבתים. גוון העור (לפני הצביעה) מטעה ועלולים לעשות את החריצים שלא במקום ההפרדה. החריצים נעשים בכל אחד מהצדדים (מלפנים, מלמעלה ומאחור) בנפרד. במקרים לא מעטים ניכר שהחריץ בשלושת המקומות אינו מהווה קו המשך אחד. במקרה זה חלקו של החריץ ודאי שאינו נמצא במקומו הנכון. לכן, כאשר בודקים אם החריצים במקומם יש לבודקם מכל הצדדים. גם בתפילין פרודות חייבים החריצים להיות מכוונים מול מקום הבתים הפרודים. אולם בתפילין פרודות (שאינן מודבקות), קל לבדוק את כשרות החריצים. ניתן להפריד מעט ביד (או באופן אחר) את ד' בתי התפילין של ראש זה מזה, ולהבחין במדויק אם החריצים נמצאים במקומם הנכון.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:46, 16 בדצמבר 2008
|
|
שלשת החריצים העוברים בין ארבעת בתי התפילין של ראש, כדי שתהיה ניכרת מבחוץ החלוקה לארבעה בתים.בארבעת בתי התפילין של ראש צריכים להיות שלושה חריצים ניכרים מבחוץ, החודרים לתוך עובי הבית ומבדילים בין ארבעת הבתים של ראש. ללא חריצים אלו, הבתים של ראש דומים לבית של יד עם מחיצות בתוכו, ופסול[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מקור הדין הוא במסכת מנחות (לד, ב): "אם אין חריצן ניכר, פסולות", ופירש רש"י שם: "החריץ שבין כל בית ובית אם אינו ניכר מבחוץ - פסולה, כגון אם עשה מחיצות הבתים מבפנים ואין חריץ ניכר מבחוץ". הדין נפסק בשו"ע (סימן לב סעיף מ): "שיהיה ניכר החריץ, כדי שיהיו ד' ראשיה נראין לכל". אם החריץ אינו עמוק כלל ואינו חודר לתוך עור הבית, אין הוא נחשב לחריץ מבחינה הלכתית, כמובא במשנה ברורה (סימן לב ס"ק קפח): "שריטה או רשימה בעלמא לא מהני כלל, כי על כל פנים צריך הבדל מעט בין הבתים, שיהיו החריצים ניכרים ממש". בתפילין מעור אחד החריצים חייבים להיות בדיוק במקום שבו הבתים נפרדים זה מזה. בתפילין שאינם עשויים מעור אחד, החריצים צריכים להיות כנגד המחיצות הפנימיות. חריצים שנעשו שלא במקומם, אינם נחשבים כחריצים מבחינה הלכתית. עלולות להיות סיבות שונות שתגרומנה שהחריצים לא יעשו במקום הנכון. נציין את הסיבות העיקריות: א. לפעמים ד' בתי התפילין של ראש אינם ישרים. שכיח שמפאת לחץ לא נכון בשעת העיבוד, הבתים מתעקמים, בעיקר בתחתיהם סמוך לתיתורא. עושי הבתים החורצים חריצים ישרים מכוונים אותם במקרה זה רק לקצה העליון של מקום הפרדת הבתים. המשכו של החריץ אינו עובר במקום ההפרדה כלל; ב. לעתים קרובות הבתים אינם שווים ברחבם. עושי הבתים ברצותם לשוות לתפילין מראה נאה חורצים את החריצים במרחקים שווים זה מזה, וחריצים אלו אינם נמצאים במקום שבו הבתים נפרדים זה מזה; ג. הנסיון מורה שבתפילין מעור אחד שהדביקו את ד' בתי הראש שלהם זה לזה, קשה להבחין במקום האמיתי של הפרדת הבתים. גוון העור (לפני הצביעה) מטעה ועלולים לעשות את החריצים שלא במקום ההפרדה. החריצים נעשים בכל אחד מהצדדים (מלפנים, מלמעלה ומאחור) בנפרד. במקרים לא מעטים ניכר שהחריץ בשלושת המקומות אינו מהווה קו המשך אחד. במקרה זה חלקו של החריץ ודאי שאינו נמצא במקומו הנכון. לכן, כאשר בודקים אם החריצים במקומם יש לבודקם מכל הצדדים. גם בתפילין פרודות חייבים החריצים להיות מכוונים מול מקום הבתים הפרודים. אולם בתפילין פרודות (שאינן מודבקות), קל לבדוק את כשרות החריצים. ניתן להפריד מעט ביד (או באופן אחר) את ד' בתי התפילין של ראש זה מזה, ולהבחין במדויק אם החריצים נמצאים במקומם הנכון.