ממזר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|(ויקרא יח, ו - כ)}}, חוץ מן הנידה. | מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|(ויקרא יח, ו - כ)}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|(קידושין סו, ב)}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|(דברים כג, ג)}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה מ־19:08, 16 בדצמבר 2008
|
|
מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות (ויקרא יח, ו - כ), חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה (קידושין סו, ב): "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר[1].וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר[2], מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.
הערות שוליים
- ↑ . בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.
- ↑ . כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.