מעמד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מחלקה של ישראלים שהיתה מתאספת - בְּתוֹרָהּ במשך שבוע אחד - לתפילה ולקריאה במעשה בראשית בזמן הקרבת קרבנות ציבור. | מחלקה של ישראלים שהיתה מתאספת - בְּתוֹרָהּ במשך שבוע אחד - לתפילה ולקריאה במעשה בראשית בזמן הקרבת קרבנות ציבור.כדרך שהיו הכהנים מחולקים לעשרים וארבע משמרות, כך היו הישראלים מחולקים לעשרים וארבע מעמדות, מעמד כנגד משמר. כאשר היה משמר הכהנים עולה לעבוד בבית המקדש, היו חלק מאנשי המעמד עולים עמו כדי לעמוד בעזרה כשליחי כל ישראל בשעת הקרבת קרבנות ציבור<ref>1. שכן בפרשת קרבנות התמיד נאמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי... תשמרו להקריב לי במועדו", ומכאן שכל ישראל מצווים על הקרבת קרבן התמיד כל יום; ומכיון שמצוה על כל מי שמביא קרבן לעמוד בעזרה בשעת הקרבת קרבנו, והרי בקרבן ציבור, כגון: קרבן תמיד או קרבן מוסף, אי אפשר שיהיו כל ישראל עומדים בעזרה בשעת הקרבתו, לשם כך התקינו שיהיו ישראל מחולקים לעשרים וארבע מעמדות, מעמד כנגד משמר, וכאשר היה משמר הכהנים עולה לעבוד בבית המקדש, היו חלק מאנשי המעמד עולים עמו כדי לעמוד בעזרה כשליחי כל ישראל בשעת הקרבת קרבנות ציבור.</ref>, ואילו שאר בני המעמד היו מתאספים בבתי כנסיות בעריהם<ref>2. הרמב"ם בפירוש המשניות (תענית פ"ד מ"ב) כותב: "כל מי שהיה מאנשי אותו מעמד קרוב לירושלים, היה נמצא במקדש בשעת הקרבת הקרבן עם הכהנים והלויים שבאותו משמר, ומי שהיה רחוק מירושלים, היו מתכנסים בבתי כנסיות שלהם ומתפללים וקוראים במעשה בראשית". ברם, לדעת רוב המפרשים, גם אנשי המעמד שבירושלים היו מרבים יום יום בתפילה וקוראים במעשה בראשית.</ref> ומרבים בתפילה שיתקבלו קרבנות ישראל ברצון, וקוראים במעשה בראשית כדי להודיע על הקשר שבין עבודת המקדש וקיום העולם, כמו שאמרו: "אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ", ש"כל זמן שעבודת בית המקדש קיימת, העולם מתברך על יושביו וגשמים יורדים בזמנם". | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה מ־19:09, 16 בדצמבר 2008
|
|
מחלקה של ישראלים שהיתה מתאספת - בְּתוֹרָהּ במשך שבוע אחד - לתפילה ולקריאה במעשה בראשית בזמן הקרבת קרבנות ציבור.כדרך שהיו הכהנים מחולקים לעשרים וארבע משמרות, כך היו הישראלים מחולקים לעשרים וארבע מעמדות, מעמד כנגד משמר. כאשר היה משמר הכהנים עולה לעבוד בבית המקדש, היו חלק מאנשי המעמד עולים עמו כדי לעמוד בעזרה כשליחי כל ישראל בשעת הקרבת קרבנות ציבור[1], ואילו שאר בני המעמד היו מתאספים בבתי כנסיות בעריהם[2] ומרבים בתפילה שיתקבלו קרבנות ישראל ברצון, וקוראים במעשה בראשית כדי להודיע על הקשר שבין עבודת המקדש וקיום העולם, כמו שאמרו: "אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ", ש"כל זמן שעבודת בית המקדש קיימת, העולם מתברך על יושביו וגשמים יורדים בזמנם".
הערות שוליים
- ↑ 1. שכן בפרשת קרבנות התמיד נאמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי... תשמרו להקריב לי במועדו", ומכאן שכל ישראל מצווים על הקרבת קרבן התמיד כל יום; ומכיון שמצוה על כל מי שמביא קרבן לעמוד בעזרה בשעת הקרבת קרבנו, והרי בקרבן ציבור, כגון: קרבן תמיד או קרבן מוסף, אי אפשר שיהיו כל ישראל עומדים בעזרה בשעת הקרבתו, לשם כך התקינו שיהיו ישראל מחולקים לעשרים וארבע מעמדות, מעמד כנגד משמר, וכאשר היה משמר הכהנים עולה לעבוד בבית המקדש, היו חלק מאנשי המעמד עולים עמו כדי לעמוד בעזרה כשליחי כל ישראל בשעת הקרבת קרבנות ציבור.
- ↑ 2. הרמב"ם בפירוש המשניות (תענית פ"ד מ"ב) כותב: "כל מי שהיה מאנשי אותו מעמד קרוב לירושלים, היה נמצא במקדש בשעת הקרבת הקרבן עם הכהנים והלויים שבאותו משמר, ומי שהיה רחוק מירושלים, היו מתכנסים בבתי כנסיות שלהם ומתפללים וקוראים במעשה בראשית". ברם, לדעת רוב המפרשים, גם אנשי המעמד שבירושלים היו מרבים יום יום בתפילה וקוראים במעשה בראשית.