בל תגרע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
איסור לגרוע ממצוות התורה, כגון לגרוע ממספר המינים שבלולב, או ממספר הציציות שבטלית.
'''איסור להחסיר ממצוות התורה''' {{מקור|(הסוגיא בראש השנה כח:)}}'''.'''


'''לדוגמא''', אין פוחתים ממספר המינים שבלולב וממספר הציציות שבטלית {{מקור|(ספרי ראה יג-א)}}.
אסור לגרוע ממצוות התורה, שנאמר {{מקור|(דברים יג, א)}}: "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות... ולא תגרע ממנו".


==מקור וטעם==
אף במצוות לא תעשה, קיים איסור בל תגרע. למשל: בית דין שגזרו להתיר דבר האסור מן התורה, לא כהוראת שעה, אלא לעולם, ואמרו שדבר זה מותר מן התורה - הרי הם עוברים בבל תגרע. יתר על כן, אפילו אם בית דין אמרו שהדבר אסור, אלא שאין איסורו מן התורה - הרי אלו עוברים בבל תגרע.
'''מקורו''' מפורש בפסוקים: "את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" {{מקור|(דברים יג-א)}}.


==בדינים שונים==
יש אומרים, שאף המבטל פעם אחת מצות עשה, מלבד האיסור של ביטול המצוה, הרי הוא עובר גם על בל תגרע.
'''גם בלא תעשה''' יש איסור בל תגרע, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|(רמב"ם ממרים ב-ט)}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|(לחם משנה שם)}}.


==פרטי הדין==
'''כשאינו מקיים את המצווה כלל''', דהיינו כל אדם שעבר על מצוות עשה ולא קיימה, כגון שלא נטל לולב כלל (ולא שנטל רק שלושה מינים), נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
@ הטורי אבן {{מקור|(ראש השנה טז. ד"ה ותוקעין (בסופו))}} והקובץ שיעורים {{מקור|(ח"ב לג-ז בסופו)}} הבינו בדעת הרשב"א {{מקור|(שם טז: ד"ה למה תוקעין)}} שחידש שעובר בבל תגרע, חוץ ממה שעבר גם על ביטול המצווה {{מקור|(והקובץ שיעורים שם הביא כך גם משערי תשובה לרבנו יונה)}}.
@ הטורי אבן עצמו {{מקור|(שם, וכן באבני מילואים (שבסוף הטורי אבן) שם כח. ד"ה הרי, וכן כתב שם הקובץ שיעורים מסברתו לולא דעת הרשב"א ורבנו יונה)}} כתב שלא עובר בבל תגרע, אלא רק מי שקיים את המצווה והחסיר ממנה (כגון שנטל רק שלושה מינים בלולב).
@ השפת אמת {{מקור|(ראש השנה כח: ד"ה עיין)}} והאמרי ברוך {{מקור|(שם טז. (בסוף הטורי אבן))}} הבינו בדעת הרשב"א {{מקור|(שם)}} שגם הוא סובר שכל אדם שביטל מצווה לא עבר בבל תגרע, אלא רק בית דין עוברים אם ביטלו מצווה, כגון שאמרו שאין מצוות לולב מן התורה כלל.


{{מקור|(והר"ז סנדר על הטורי אבן שם (מובא בקונטרס מלואת אבן שבסוף טורי אבן המפואר) תלה את מחלוקתם של הרשב"א (לפי הבנת הטורי אבן) והטורי אבן במחלוקת רש"י ותוס' בבל תוסיף במצווה שאינו מקיימה כלל, כגון נשים שתוקעות בשופר, שהרי הן פטורות ממצווה זו, שלרש"י (ראש השנה לג. ד"ה הא נשים) עוברות בבל תוסיף ולתוס' (ערובין צו. ד"ה מיכל (בשם ר"י)) לא עוברות אלא עובר רק מי שמקיימה ומוסיף עליה. וכתב הר"ז סנדר שהרשב"א כרש"י והטורי אבן כתוס')}}.
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
 
==ראה גם==
* [[בל תוסיף]]
 
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־16:21, 23 בדצמבר 2008

איסור לגרוע ממצוות התורה, כגון לגרוע ממספר המינים שבלולב, או ממספר הציציות שבטלית.

אסור לגרוע ממצוות התורה, שנאמר (דברים יג, א): "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות... ולא תגרע ממנו".

אף במצוות לא תעשה, קיים איסור בל תגרע. למשל: בית דין שגזרו להתיר דבר האסור מן התורה, לא כהוראת שעה, אלא לעולם, ואמרו שדבר זה מותר מן התורה - הרי הם עוברים בבל תגרע. יתר על כן, אפילו אם בית דין אמרו שהדבר אסור, אלא שאין איסורו מן התורה - הרי אלו עוברים בבל תגרע.

יש אומרים, שאף המבטל פעם אחת מצות עשה, מלבד האיסור של ביטול המצוה, הרי הוא עובר גם על בל תגרע.