ברכות הנהנין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
ברכות שמברכים על הנאות הגוף. שני פסוקים בספר תהלים עומדים, לכאורה, בסתירה זה לעומת זה. בפרק כ"ד נאמר: "לה' הארץ ומלואה", ואילו בפרק קט"ז נאמר: "והארץ נתן לבני אדם". כאן - הארץ לה', וכאן - לבני אדם, הכיצד? כאן - קודם ברכה, כאן - לאחר ברכה. קודם ברכה - "לה' הארץ ומלואה", ולאחריה - "והארץ נתן לבני אדם". מובא בחז"ל: אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה". ועוד אמרו: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל. מכאן החיוב שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.
'''ברכה שמברכים על הנאה''' {{מקור|(הסוגיות בברכות פרק ו)}}'''.'''


'''לדוגמא''', ברכת המוציא, ברכת הריח.
ויש שלמדו חיוב ברכות הנהנין מן הכתוב: "קודש הילולים לה'" - "מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם", כלומר כשיאכל אדם את פירות העץ בשנה הרביעית, שאז הם מותרים באכילה, יאכלם בשני "הלולים" לפניהם ולאחריהם. "מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעם כלום קודם שיברך".


==מקור וטעם==
ויש שלמדו את חיוב הברכה לפני המזון בקל וחומר מברכת המזון שלאחר המזון {{מקור|(שחיובה הוא מן התורה, כמו שכתוב "ואכלת ושבעת וברכת")}}: "כשהוא שבע מברך, כשהוא רעב לא כל שכן".
'''מקורה''' של ברכת המזון מדאורייתא, ולרשב"א גם ברכת מעין שלוש היא מדאורייתא. אך שאר ברכות הנהנין הן מדרבנן. והפני יהושע חידש שיש צד לומר שכל ברכות הנהנין הן מדאורייתא, שהרי הגמרא אמרה שזו סברא שאסור להנות מהעולם בלא ברכה, וסברא היא דאורייתא {{מקור|(בכל זה דן הפני יהושע ברכות לה. ד"ה בגמרא אלא סברא)}}.


'''בטעמה של ברכת הנהנין''' יש לחקור האם היא משום שמצווה להודות לפני שנהנה מהעולם הזה (מצווה), או שמטרתה להתיר את איסור מעילה (מתיר) {{מקור|(חקירות במסכת ברכות לו)}}.
לפני אכילה ושתיה, אפילו כאשר הכמות היא מועטת ביותר, מברכים את הברכה המתאימה. נוסח הברכות משתנה בהתאם לסוגי ההנאות השונות. למשל: על היין מברכים: "בורא פרי הגפן", על פירות האילן - "בורא פרי העץ", על פירות הארץ - "בורא פרי האדמה", על מאכלים שאין גידולם מן הארץ - "שהכל נהיה בדברו". לפני שמריחים ריח טוב, מברכים את ברכת הריח: אם הריח בא מעשבים, מברכים: "בורא עשבי בשמים". אם הריח בא מעצים, מברכים: "בורא עצי בשמים". אם הריח בא מפרי, מברכים: "הנותן ריח טוב בפירות". אם הריח הטוב אינו בא מעצים, מעשבים או מפירות, מברכים: "בורא מיני בשמים".


'''ההנאה בברכת הנהנין''' - חקרו האם צריך את הנאת לשונו, או את הנאת מעיו, או את שתיהן יחד {{מקור|(חקירות במסכת ברכות יז)}}.{{מקור|
כאשר יש לברך על מספר מאכלים, קיימים דינים מפורטים על מה להקדים לברך ומה לאחר. דינים אלו נקראים: "דיני קדימה בברכות".
==פרטי הדין==
'''האוכל דבר איסור אין מברך עליו'''. וחידש אבן האזל {{מקור|(ברכות א-יט)}} בדעת הרמב"ם שאינו מדין "בוצע בירך ניאץ ה'", אלא מפני שנחשב כאוכל שאינו ראוי לאכילה, שהאיסור לאוכלו מחשיבו כאינו ראוי.


==ברכות שונות==
נציין את עיקרי הדינים: לפני אכילת מאכלים שברכותיהם שונות, יש לברך לפי סדר זה: "מזונות", "גפן", "עץ", "אדמה", "שהכל" {{מקור|(ראשי תיבות: "מג"ע א"ש")}}. כאשר אוכלים מספר מאכלים שברכתם שווה, כגון: שתי עוגות או שני פירות וכדומה: מברכים על השלם ופוטרים בברכה זו את שאינו שלם, מברכים על הגדול ופוטרים את הקטן, מברכים על מאכל חביב ופוטרים את שאינו חביב. פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, קודמים לשאר הפירות. סדר הקדימה, כאשר מונחים לפניו כמה סוגי פירות מהמינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל הוא: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים.
'''ההנאה בברכת המזון''' - חקר האפיקי ים האם היא על הנאת גרונו או על הנאת מעיו {{מקור|(אפיקי ים ח"ב א)}}.


'''ברכת המוציא''' פוטרת דברים הבאים בתוך הסעודה - וחקר הפרי מגדים האם הוא משום חשיבות הלחם או משום חשיבות ברכת המוציא {{מקור|(פרי מגדים אשל אברהם קעז-א)}}.


'''ברכת הריח''' - חקרו האם מברך על הריח עצמו, או על הפרי (העיקר) שממנו בא הריח {{מקור|(רוח אליהו מט)}}.
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
 
'''ברכת התורה''' - חקרו בה בין שלושה צדדים:
@ ברכת השבח - על נתינת התורה {{מקור|(מנחת חינוך תל-א [ה] ד"ה ומביא)}}.
@ ברכת המצוות - על החיוב ללמוד תורה {{מקור|(דבר אברהם ח"א טז-א וחידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמז חקרו האם היא ברכת השבח או ברכת המצוות. ומעין זה חקר ביכורי ארץ ברכות ח"א א-סא האם ברכות התורה הם ברכות המצוות או ברכות ההודאה)}}.
@ ברכת הנהנין - על שמחת הלב בלימוד {{מקור|(קהילות יעקב ברכות כד (ד"ה ועוד) כתב שהיא גם ברכת הנהנין)}}.
 
'''תנאי ברכת בורא מיני מזונות''' - יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) {{מקור|(וזאת הברכה בירור הלכה ג-2)}}.
 
==ראה גם==
* [[ברכות המצוות]]
 
* [[ספק ברכות]]
 
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־16:22, 23 בדצמבר 2008

ברכות שמברכים על הנאות הגוף. שני פסוקים בספר תהלים עומדים, לכאורה, בסתירה זה לעומת זה. בפרק כ"ד נאמר: "לה' הארץ ומלואה", ואילו בפרק קט"ז נאמר: "והארץ נתן לבני אדם". כאן - הארץ לה', וכאן - לבני אדם, הכיצד? כאן - קודם ברכה, כאן - לאחר ברכה. קודם ברכה - "לה' הארץ ומלואה", ולאחריה - "והארץ נתן לבני אדם". מובא בחז"ל: אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה". ועוד אמרו: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל. מכאן החיוב שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.

ויש שלמדו חיוב ברכות הנהנין מן הכתוב: "קודש הילולים לה'" - "מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם", כלומר כשיאכל אדם את פירות העץ בשנה הרביעית, שאז הם מותרים באכילה, יאכלם בשני "הלולים" לפניהם ולאחריהם. "מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעם כלום קודם שיברך".

ויש שלמדו את חיוב הברכה לפני המזון בקל וחומר מברכת המזון שלאחר המזון (שחיובה הוא מן התורה, כמו שכתוב "ואכלת ושבעת וברכת"): "כשהוא שבע מברך, כשהוא רעב לא כל שכן".

לפני אכילה ושתיה, אפילו כאשר הכמות היא מועטת ביותר, מברכים את הברכה המתאימה. נוסח הברכות משתנה בהתאם לסוגי ההנאות השונות. למשל: על היין מברכים: "בורא פרי הגפן", על פירות האילן - "בורא פרי העץ", על פירות הארץ - "בורא פרי האדמה", על מאכלים שאין גידולם מן הארץ - "שהכל נהיה בדברו". לפני שמריחים ריח טוב, מברכים את ברכת הריח: אם הריח בא מעשבים, מברכים: "בורא עשבי בשמים". אם הריח בא מעצים, מברכים: "בורא עצי בשמים". אם הריח בא מפרי, מברכים: "הנותן ריח טוב בפירות". אם הריח הטוב אינו בא מעצים, מעשבים או מפירות, מברכים: "בורא מיני בשמים".

כאשר יש לברך על מספר מאכלים, קיימים דינים מפורטים על מה להקדים לברך ומה לאחר. דינים אלו נקראים: "דיני קדימה בברכות".

נציין את עיקרי הדינים: לפני אכילת מאכלים שברכותיהם שונות, יש לברך לפי סדר זה: "מזונות", "גפן", "עץ", "אדמה", "שהכל" (ראשי תיבות: "מג"ע א"ש"). כאשר אוכלים מספר מאכלים שברכתם שווה, כגון: שתי עוגות או שני פירות וכדומה: מברכים על השלם ופוטרים בברכה זו את שאינו שלם, מברכים על הגדול ופוטרים את הקטן, מברכים על מאכל חביב ופוטרים את שאינו חביב. פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, קודמים לשאר הפירות. סדר הקדימה, כאשר מונחים לפניו כמה סוגי פירות מהמינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל הוא: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים.