נכסים של בני ברית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (החלפת הקטגוריה לקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
נכסים של אדם מישראל. אין המזיק חייב בתשלומים אלא כשהזיק נכסים של אדם מישראל, אבל אם הזיק נכסים של גויים, הריהו פטור מלשלם. | נכסים של אדם מישראל. אין המזיק חייב בתשלומים אלא כשהזיק נכסים של אדם מישראל, אבל אם הזיק נכסים של גויים, הריהו פטור מלשלם.שור של אדם מישראל, בין תם ובין מועד, שנגח שור של נכרי, בעליו פטורים מתשלומי הנזק; ושור של נכרי, בין תם ובין מועד, שנגח שור של אדם מישראל, בעליו חייבים לשלם נזק שלם<ref> בגמרא (בבא קמא לח, א) מבואר, שלמדים זאת ממה שנאמר (חבקוק ג, ו): "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים" - ראה הקב"ה שבע מצוות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו אותן, עמד והתיר ממונם לישראל (עיין תוספות, מהרש"ל, מהרש"א ומהר"ם). ברמב"ם (הלכות נזקי ממון ח, ה) מובא: "קנס הוא לנכרים, לפי שאינן זהירין במצוות ואינן מסלקים הנזק; ואם לא תחייב אותן על נזקי בהמתן, אין משמרין אותה ומפסידין ממון הבריות". וכן כותב המאירי: "מתוך שאין חסים על ממון זולתם, קונסים אותם שלא ירגילו עצמם להזיק", והוא מוסיף: "ולפי מה שנאמר בגמרא, דווקא בעממים שאינם גדורים בדרכי דתות ונימוסים... אבל כל ששבע מצוות בידם, דינם אצלנו כדיננו אצלם, ואין נושאים פנים בדין לעצמנו, ומעתה אין צורך לומר שכן באומות הגדורות בדרכי דתות ונימוסים".</ref>. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:42, 24 בדצמבר 2008
|
|
נכסים של אדם מישראל. אין המזיק חייב בתשלומים אלא כשהזיק נכסים של אדם מישראל, אבל אם הזיק נכסים של גויים, הריהו פטור מלשלם.שור של אדם מישראל, בין תם ובין מועד, שנגח שור של נכרי, בעליו פטורים מתשלומי הנזק; ושור של נכרי, בין תם ובין מועד, שנגח שור של אדם מישראל, בעליו חייבים לשלם נזק שלם[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בגמרא (בבא קמא לח, א) מבואר, שלמדים זאת ממה שנאמר (חבקוק ג, ו): "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים" - ראה הקב"ה שבע מצוות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו אותן, עמד והתיר ממונם לישראל (עיין תוספות, מהרש"ל, מהרש"א ומהר"ם). ברמב"ם (הלכות נזקי ממון ח, ה) מובא: "קנס הוא לנכרים, לפי שאינן זהירין במצוות ואינן מסלקים הנזק; ואם לא תחייב אותן על נזקי בהמתן, אין משמרין אותה ומפסידין ממון הבריות". וכן כותב המאירי: "מתוך שאין חסים על ממון זולתם, קונסים אותם שלא ירגילו עצמם להזיק", והוא מוסיף: "ולפי מה שנאמר בגמרא, דווקא בעממים שאינם גדורים בדרכי דתות ונימוסים... אבל כל ששבע מצוות בידם, דינם אצלנו כדיננו אצלם, ואין נושאים פנים בדין לעצמנו, ומעתה אין צורך לומר שכן באומות הגדורות בדרכי דתות ונימוסים".