בגדי כהונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(שינוי קט') |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "ועשו בגדי קודש לאהרון אחיך ולבניו" {{מקור| | '''מקורו''' מהפסוק "ועשו בגדי קודש לאהרון אחיך ולבניו" {{מקור|שמות כח-ד}}. | ||
'''במהות המצווה''' יש ארבע דעות בראשונים {{מקור| | '''במהות המצווה''' יש ארבע דעות בראשונים {{מקור|מנחת אשר שמות נב-א (בתחילתו) הביא שלוש דעות: מצווה בלבישה, בעשייה, והכשר מצווה}}: | ||
@ יש מצווה בלבישתן תמיד (גם שלא בשעת העבודה). | @ יש מצווה בלבישתן תמיד (גם שלא בשעת העבודה). | ||
@ יש מצווה בלבישתן רק בשעת העבודה {{מקור| | @ יש מצווה בלבישתן רק בשעת העבודה {{מקור|גר"ח סטנסיל שכ חקר בדעת הרמב"ם האם מצווה ללובשם תמיד או רק בשעת עבודה}}. | ||
@ יש מצווה בעשיתן. | @ יש מצווה בעשיתן. | ||
@ אין בהם מצווה אלא הם רק הכשר מצווה לעבודה. | @ אין בהם מצווה אלא הם רק הכשר מצווה לעבודה. | ||
'''בחיוב ללובשם בשעת העבודה''' חקרו האם בשביל לעבוד בבית המקדש צריך בגדי כהונה, או שאסור להיות בלא בגדי כהונה {{מקור| | '''בחיוב ללובשם בשעת העבודה''' חקרו האם בשביל לעבוד בבית המקדש צריך בגדי כהונה, או שאסור להיות בלא בגדי כהונה {{מקור|דרכי משה דרך הקודש י-ב}}. | ||
'''באיסור מחוסר בגדים''' חקר הגר"ח האם הוא נחשב זר, או שהוא לאו בפני עצמו {{מקור| | '''באיסור מחוסר בגדים''' חקר הגר"ח האם הוא נחשב זר, או שהוא לאו בפני עצמו {{מקור|גר"ח סטנסיל שכ}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''לשמה''' - בירושלמי {{מקור| | '''לשמה''' - בירושלמי {{מקור|יומא ג-ו}} נחלקו האם בגדי כהונה צריכים להעשות לשמה, ותלו זאת במחלוקת האם מזוזה צריכה להיכתב לשמה. והרמב"ן {{מקור|שמות כח-ב}} כתב שצריכים להעשות לשמה, ויתכן שצריכים כוונה. והרמב"ם לא הזכיר את דין זה {{מקור|בכל זה דן מנחת חינוך צט-א [טו]}}. | ||
'''לכהן גדול''' היו גם כן את ארבעת הבגדים של הכהן הדיוט (חוץ מהארבעה הנוספים), אך יש דעות שהיה חילוק ביניהם {{מקור| | '''לכהן גדול''' היו גם כן את ארבעת הבגדים של הכהן הדיוט (חוץ מהארבעה הנוספים), אך יש דעות שהיה חילוק ביניהם {{מקור|מנחת חינוך צט-א [ג] ד"ה וכהן}}: | ||
@ כתונת - בכהן גדול היתה משובצת {{מקור| | @ כתונת - בכהן גדול היתה משובצת {{מקור|אבן עזרא, אך לרמב"ם ולרמב"ן היו שוות}}. | ||
@ אבנט - בכהן גדול היה מעשה רוקם {{מקור| | @ אבנט - בכהן גדול היה מעשה רוקם {{מקור|לרמב"ם, אך לרמב"ן היו שווים}}. | ||
@ מצנפת - יש חילוק בשמותן, ש"מצנפת" היא של כהן גדול ו"מגבעת" היא של כהן הדיוט, ונחלקו המפרשים האם יש חילוק ביניהן, ויש בזה שש דעות {{מקור| | @ מצנפת - יש חילוק בשמותן, ש"מצנפת" היא של כהן גדול ו"מגבעת" היא של כהן הדיוט, ונחלקו המפרשים האם יש חילוק ביניהן, ויש בזה שש דעות {{מקור|הובאו בשערי היכל עמוד שפט בדפיו}}: אין שום הבדל בין מצנפת של כהן גדול למגבעת של כהן הדיוט {{מקור|רש"י}}, אין שום הבדל בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא שהמצנפת והמגבעת הן חלקים שונים של אותו הבגד {{מקור|לקח טוב}}, המצנפת היא צעיף ארוך שנכרך והמגבעת היא כובע {{מקור|ראב"ד}}, המצנפת צרה יותר כדי שיהיה מקום לציץ {{מקור|ריב"א}}, ההבדל רק בלבישתן (אך לא בעשייתן), שהמצנפת רק מסביב לראש והמגבעת גם מעליו {{מקור|רמב"ן}}, ההבדל רק בלבישתן שהמצנפת מכסה גם את הצדעיים והמגבעת לא {{מקור|רמב"ם}}. | ||
@ מכנסיים - לכל הדעות היו שווים בכהן גדול ובכהן הדיוט. | @ מכנסיים - לכל הדעות היו שווים בכהן גדול ובכהן הדיוט. | ||
'''כלאיים בבגדי כהונה''' - חקר הגר"א וסרמן האם היא הותרה או דחויה {{מקור| | '''כלאיים בבגדי כהונה''' - חקר הגר"א וסרמן האם היא הותרה או דחויה {{מקור|קובץ הערות ט-א}}. | ||
'''ציץ מרצה רק כשלבוש בכל השמונת בגדים''' - משום שהריצוי הוא עבודת כהן שמחייבת שמונה בגדים, או שכאשר אינו לבוש את כל שאר הבגדים אינו נחשב לבוש ציץ {{מקור| | '''ציץ מרצה רק כשלבוש בכל השמונת בגדים''' - משום שהריצוי הוא עבודת כהן שמחייבת שמונה בגדים, או שכאשר אינו לבוש את כל שאר הבגדים אינו נחשב לבוש ציץ {{מקור|משנת יעבץ או"ח נח ד"ה ויש להסתפק}}. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''מי שאינו ראוי לעבוד''', כגון זר ואשה, אינו מחויב בלבישת בגדים. דהיינו, אם זר או אשה עבדו במקדש בלא בגדי כהונה עוברים רק משום זרות ולא משום מחוסר בגדים, שהציווי על לבישת הבגדים נאמר רק למי שראוי לעבוד {{מקור| | '''מי שאינו ראוי לעבוד''', כגון זר ואשה, אינו מחויב בלבישת בגדים. דהיינו, אם זר או אשה עבדו במקדש בלא בגדי כהונה עוברים רק משום זרות ולא משום מחוסר בגדים, שהציווי על לבישת הבגדים נאמר רק למי שראוי לעבוד {{מקור|מנחת חינוך צט-א [טז] ד"ה והנה וד"ה ועיין}}. | ||
==בימינו== | ==בימינו== | ||
גרסה מ־15:16, 5 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
כהן העובד בבית המקדש חייב ללבוש ארבעה בגדים: כתונת, מכנסיים, מגבעת, אבנט. כהן גדול חייב ביום רגיל ב-4 בגדים נוספים: אפוד, חושן, ציץ ומעיל. (ביום הכיפורים הוא לובש בחלק מהיום - בשעת כניסתו לקודש הקודשים רק את ארבעת בגדי הלבן ככהן הדיוט).
מקור וטעם
מקורו מהפסוק "ועשו בגדי קודש לאהרון אחיך ולבניו" שמות כח-ד.
במהות המצווה יש ארבע דעות בראשונים מנחת אשר שמות נב-א (בתחילתו) הביא שלוש דעות: מצווה בלבישה, בעשייה, והכשר מצווה:
- יש מצווה בלבישתן תמיד (גם שלא בשעת העבודה).
- יש מצווה בלבישתן רק בשעת העבודה גר"ח סטנסיל שכ חקר בדעת הרמב"ם האם מצווה ללובשם תמיד או רק בשעת עבודה.
- יש מצווה בעשיתן.
- אין בהם מצווה אלא הם רק הכשר מצווה לעבודה.
בחיוב ללובשם בשעת העבודה חקרו האם בשביל לעבוד בבית המקדש צריך בגדי כהונה, או שאסור להיות בלא בגדי כהונה דרכי משה דרך הקודש י-ב.
באיסור מחוסר בגדים חקר הגר"ח האם הוא נחשב זר, או שהוא לאו בפני עצמו גר"ח סטנסיל שכ.
פרטי הדין
לשמה - בירושלמי יומא ג-ו נחלקו האם בגדי כהונה צריכים להעשות לשמה, ותלו זאת במחלוקת האם מזוזה צריכה להיכתב לשמה. והרמב"ן שמות כח-ב כתב שצריכים להעשות לשמה, ויתכן שצריכים כוונה. והרמב"ם לא הזכיר את דין זה בכל זה דן מנחת חינוך צט-א [טו].
לכהן גדול היו גם כן את ארבעת הבגדים של הכהן הדיוט (חוץ מהארבעה הנוספים), אך יש דעות שהיה חילוק ביניהם מנחת חינוך צט-א [ג] ד"ה וכהן:
- כתונת - בכהן גדול היתה משובצת אבן עזרא, אך לרמב"ם ולרמב"ן היו שוות.
- אבנט - בכהן גדול היה מעשה רוקם לרמב"ם, אך לרמב"ן היו שווים.
- מצנפת - יש חילוק בשמותן, ש"מצנפת" היא של כהן גדול ו"מגבעת" היא של כהן הדיוט, ונחלקו המפרשים האם יש חילוק ביניהן, ויש בזה שש דעות הובאו בשערי היכל עמוד שפט בדפיו: אין שום הבדל בין מצנפת של כהן גדול למגבעת של כהן הדיוט רש"י, אין שום הבדל בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא שהמצנפת והמגבעת הן חלקים שונים של אותו הבגד לקח טוב, המצנפת היא צעיף ארוך שנכרך והמגבעת היא כובע ראב"ד, המצנפת צרה יותר כדי שיהיה מקום לציץ ריב"א, ההבדל רק בלבישתן (אך לא בעשייתן), שהמצנפת רק מסביב לראש והמגבעת גם מעליו רמב"ן, ההבדל רק בלבישתן שהמצנפת מכסה גם את הצדעיים והמגבעת לא רמב"ם.
- מכנסיים - לכל הדעות היו שווים בכהן גדול ובכהן הדיוט.
כלאיים בבגדי כהונה - חקר הגר"א וסרמן האם היא הותרה או דחויה קובץ הערות ט-א.
ציץ מרצה רק כשלבוש בכל השמונת בגדים - משום שהריצוי הוא עבודת כהן שמחייבת שמונה בגדים, או שכאשר אינו לבוש את כל שאר הבגדים אינו נחשב לבוש ציץ משנת יעבץ או"ח נח ד"ה ויש להסתפק.
אנשים
מי שאינו ראוי לעבוד, כגון זר ואשה, אינו מחויב בלבישת בגדים. דהיינו, אם זר או אשה עבדו במקדש בלא בגדי כהונה עוברים רק משום זרות ולא משום מחוסר בגדים, שהציווי על לבישת הבגדים נאמר רק למי שראוי לעבוד מנחת חינוך צט-א [טז] ד"ה והנה וד"ה ועיין.
בימינו
ניתן לקנות בגדי כהונה במחיר עלות במכון המקדש