פיקוח נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
דוגמאות מהגמרא: | דוגמאות מהגמרא: | ||
* מחללים שבת בשביל לרפא חולה שיש בו סכנה או בשביל לפקח את הגל (מפולת) שנפל על אדם {{מקור| | * מחללים שבת בשביל לרפא חולה שיש בו סכנה או בשביל לפקח את הגל (מפולת) שנפל על אדם {{מקור|יומא פג.}} | ||
* מתרפאים באיסורי הנאה {{מקור| | * מתרפאים באיסורי הנאה {{מקור|פסחים כה.}} | ||
* אמרו לו "עבור עבירה או שתהרג" - יעבור ולא יהרג {{מקור| | * אמרו לו "עבור עבירה או שתהרג" - יעבור ולא יהרג {{מקור|יומא פב.}} | ||
== מקור השם == | == מקור השם == | ||
מקור השם '''פיקוח נפש''' הוא מהמשנה במסכת יומא {{מקור| | מקור השם '''פיקוח נפש''' הוא מהמשנה במסכת יומא {{מקור|ח,ז}}: | ||
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;"> | <blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;"> | ||
מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק עובד כוכבים ספק ישראל - מפקחין עליו את הגל. מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו. | מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק עובד כוכבים ספק ישראל - מפקחין עליו את הגל. מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
המילה מפקחין הושאלה לעניין הצלת נפשות, אולם פירושה המקורי אינו מלשון הצלה, כיוון שישנה משנה במסכת ראש השנה {{מקור| | המילה מפקחין הושאלה לעניין הצלת נפשות, אולם פירושה המקורי אינו מלשון הצלה, כיוון שישנה משנה במסכת ראש השנה {{מקור|ד,ח}} שנזכר בה פיקוח הגל בעניין אחר: | ||
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;"> | <blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;"> | ||
שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל, לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה. | שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל, לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק {{מקור| | '''מקורו''' מהפסוק {{מקור|ויקרא יח-ה}} "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" - ולא שימות בהם {{מקור|סנהדרין עד., ובהו"א ביומא פה: הגמרא הביאה עוד מקורות שמחללים שבת לפיקוח נפש ודחתם. בין המקורות שהובאו שם ונדחו ישנה גם הסברא "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", וכן הובאה בפשטות בשבת קנא: (ולא נדחתה שם, וכן אין שם חולק עליה) ובירושלמי יומא ח-ה}}. | ||
'''בשלוש העבירות שבהן יהרג ואל יעבור''' (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) חקר הקובץ הערות {{מקור| | '''בשלוש העבירות שבהן יהרג ואל יעבור''' (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) חקר הקובץ הערות {{מקור|נא-ב}} האם בשלוש העבירות האלה האיסור קיים גם בפיקוח נפש (ואינו נדחה), או שהאיסור עצמו נדחה (כשאר התורה), ורק חייב למסור נפשו מדין "בכל נפשך".'''לולא הפסוקים''' "וחי בהם" והפסוקים בשלוש העבירות שיהרג ואל יעבור חקרו ראשי הישיבות מה היה הדין {{מקור|ברכת אברהם פסחים כה. סימן "יהרג ואל יעבור" ח. חידושי ר' שמואל פסחים יב-ב ד"ה והנה, יב-ד ד"ה והעולה}}: | ||
@ האם מסברא על כל העבירות יעבור ואל יהרג (שאין צריך למסור נפשו על עבירה, כמו שאין צריך לבזבז יותר מחומש על עשה), והתורה חידשה שבשלוש העבירות יהרג ואל יעבור (וצריך את "וחי בהם" רק כדי שלא נלמד משלוש העבירות גם לשאר התורה). | @ האם מסברא על כל העבירות יעבור ואל יהרג (שאין צריך למסור נפשו על עבירה, כמו שאין צריך לבזבז יותר מחומש על עשה), והתורה חידשה שבשלוש העבירות יהרג ואל יעבור (וצריך את "וחי בהם" רק כדי שלא נלמד משלוש העבירות גם לשאר התורה). | ||
@ או שמסברא על כל העבירות יהרג ואל יעבור, והתורה חידשה ב"וחי בהם" שבשאר התורה (חוץ משלוש העבירות) יעבור. | @ או שמסברא על כל העבירות יהרג ואל יעבור, והתורה חידשה ב"וחי בהם" שבשאר התורה (חוץ משלוש העבירות) יעבור. | ||
'''בדינו''' דן המנחת חינוך האם יש איסור והוא נדחה (דחוי), או שאין ציווי כלל (הותר) {{מקור| | '''בדינו''' דן המנחת חינוך האם יש איסור והוא נדחה (דחוי), או שאין ציווי כלל (הותר) {{מקור|מנחת חינוך לב}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אם רוצה להחמיר על עצמו''' וליהרג נחלקו הראשונים האם רשאי {{מקור| | '''אם רוצה להחמיר על עצמו''' וליהרג נחלקו הראשונים האם רשאי {{מקור|לרמב"ם ולרמב"ן אסור להחמיר, לתוס' ולשו"ע רשאי. דנו בזה שו"ע יו"ד קנז-א וש"ך א, חידושי ר' שמואל פסחים יב-י ד"ה ונראה, שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות ו}}. וגם לסוברים שרשאי הוא רק באיסורי תורה אך לא באיסורי דרבנן {{מקור|שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות ח}}<ref>יש מי שכתב שמותר לאבד עצמו לדעת גם בלי עבירה (ופשוט שאינו למעשה), הובא בערך [[בעלות#הנכס]] ד"ה החיים מספר 4.</ref>. | ||
==בספיקות== | ==בספיקות== | ||
'''בספק''' פיקוח נפש מחללים שבת. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שספק האם הוא חי או מת {{מקור| | '''בספק''' פיקוח נפש מחללים שבת. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שספק האם הוא חי או מת {{מקור|יומא פג. במשנה}}. | ||
'''בספק ספיקא''' בפשטות מחללים שבת, אך יש ראשונים שחולקים. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שיש ספק האם הוא חי או מת, ויש גם ספק האם הוא ישראל או נכרי {{מקור| | '''בספק ספיקא''' בפשטות מחללים שבת, אך יש ראשונים שחולקים. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שיש ספק האם הוא חי או מת, ויש גם ספק האם הוא ישראל או נכרי {{מקור|מאירי יומא פה. (ד"ה פיקוח) הביא את המחלוקת}}. | ||
'''בספק ספק ספיקא''' בפשטות מחללים שבת. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שיש ספק האם הוא שם או לא, ויש גם ספק האם הוא חי או מת, וכן יש ספק האם הוא ישראל או נכרי {{מקור| | '''בספק ספק ספיקא''' בפשטות מחללים שבת. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שיש ספק האם הוא שם או לא, ויש גם ספק האם הוא חי או מת, וכן יש ספק האם הוא ישראל או נכרי {{מקור|יומא פג. במשנה, אך יש ראשונים שסוברים שאפילו בספק ספיקא לא מחללים שבת, וכל שכן בספק ספק ספיקא (מאירי יומא פה. (ד"ה פיקוח) הביא את המחלוקת)}}. | ||
'''רובא דאיתא קמן''' אין הולכין אחריו בפיקוח נפש, ולכן מחללים שבת להציל נפש אפילו אם היו תשעה נכרים וישראל אחד {{מקור| | '''רובא דאיתא קמן''' אין הולכין אחריו בפיקוח נפש, ולכן מחללים שבת להציל נפש אפילו אם היו תשעה נכרים וישראל אחד {{מקור|יומא פד:}}. והמקור לזה הוא שכתוב "וחי בהם" ולא שימות בהם, והכוונה היא שלא יהיה שום סיכוי של מיתה לישראל {{מקור|תוס' יומא פה. ד"ה ולפקח}}. | ||
'''בספק''' האם צריך ליהרג על העבירה או לא - דינו שיעבור ולא יהרג {{מקור| | '''בספק''' האם צריך ליהרג על העבירה או לא - דינו שיעבור ולא יהרג {{מקור|שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות ז}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־15:45, 11 בפברואר 2009
|
|
במקרה שיש סכנת מוות ליהודי זהו מצב של פיקוח נפש ומותר לו ולאחרים לעבור עבירות כדי להצילו[1] (וכשמאיימים עליו לעבור עבירה או שימות, נקרא גם יעבור ואל יהרג). דין זה נכון לגבי כל המצוות חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים[2], ופרט למצב של גזירת שמד.
דוגמאות מהגמרא:
- מחללים שבת בשביל לרפא חולה שיש בו סכנה או בשביל לפקח את הגל (מפולת) שנפל על אדם יומא פג.
- מתרפאים באיסורי הנאה פסחים כה.
- אמרו לו "עבור עבירה או שתהרג" - יעבור ולא יהרג יומא פב.
מקור השם
מקור השם פיקוח נפש הוא מהמשנה במסכת יומא ח,ז:
מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק עובד כוכבים ספק ישראל - מפקחין עליו את הגל. מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו.
המילה מפקחין הושאלה לעניין הצלת נפשות, אולם פירושה המקורי אינו מלשון הצלה, כיוון שישנה משנה במסכת ראש השנה ד,ח שנזכר בה פיקוח הגל בעניין אחר:
שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל, לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה.
מקור וטעם
מקורו מהפסוק ויקרא יח-ה "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" - ולא שימות בהם סנהדרין עד., ובהו"א ביומא פה: הגמרא הביאה עוד מקורות שמחללים שבת לפיקוח נפש ודחתם. בין המקורות שהובאו שם ונדחו ישנה גם הסברא "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", וכן הובאה בפשטות בשבת קנא: (ולא נדחתה שם, וכן אין שם חולק עליה) ובירושלמי יומא ח-ה.
בשלוש העבירות שבהן יהרג ואל יעבור (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) חקר הקובץ הערות נא-ב האם בשלוש העבירות האלה האיסור קיים גם בפיקוח נפש (ואינו נדחה), או שהאיסור עצמו נדחה (כשאר התורה), ורק חייב למסור נפשו מדין "בכל נפשך".לולא הפסוקים "וחי בהם" והפסוקים בשלוש העבירות שיהרג ואל יעבור חקרו ראשי הישיבות מה היה הדין ברכת אברהם פסחים כה. סימן "יהרג ואל יעבור" ח. חידושי ר' שמואל פסחים יב-ב ד"ה והנה, יב-ד ד"ה והעולה:
- האם מסברא על כל העבירות יעבור ואל יהרג (שאין צריך למסור נפשו על עבירה, כמו שאין צריך לבזבז יותר מחומש על עשה), והתורה חידשה שבשלוש העבירות יהרג ואל יעבור (וצריך את "וחי בהם" רק כדי שלא נלמד משלוש העבירות גם לשאר התורה).
- או שמסברא על כל העבירות יהרג ואל יעבור, והתורה חידשה ב"וחי בהם" שבשאר התורה (חוץ משלוש העבירות) יעבור.
בדינו דן המנחת חינוך האם יש איסור והוא נדחה (דחוי), או שאין ציווי כלל (הותר) מנחת חינוך לב.
פרטי הדין
אם רוצה להחמיר על עצמו וליהרג נחלקו הראשונים האם רשאי לרמב"ם ולרמב"ן אסור להחמיר, לתוס' ולשו"ע רשאי. דנו בזה שו"ע יו"ד קנז-א וש"ך א, חידושי ר' שמואל פסחים יב-י ד"ה ונראה, שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות ו. וגם לסוברים שרשאי הוא רק באיסורי תורה אך לא באיסורי דרבנן שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות ח[3].
בספיקות
בספק פיקוח נפש מחללים שבת. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שספק האם הוא חי או מת יומא פג. במשנה.
בספק ספיקא בפשטות מחללים שבת, אך יש ראשונים שחולקים. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שיש ספק האם הוא חי או מת, ויש גם ספק האם הוא ישראל או נכרי מאירי יומא פה. (ד"ה פיקוח) הביא את המחלוקת.
בספק ספק ספיקא בפשטות מחללים שבת. כגון לפקח את הגל (מפולת) על אדם שיש ספק האם הוא שם או לא, ויש גם ספק האם הוא חי או מת, וכן יש ספק האם הוא ישראל או נכרי יומא פג. במשנה, אך יש ראשונים שסוברים שאפילו בספק ספיקא לא מחללים שבת, וכל שכן בספק ספק ספיקא (מאירי יומא פה. (ד"ה פיקוח) הביא את המחלוקת).
רובא דאיתא קמן אין הולכין אחריו בפיקוח נפש, ולכן מחללים שבת להציל נפש אפילו אם היו תשעה נכרים וישראל אחד יומא פד:. והמקור לזה הוא שכתוב "וחי בהם" ולא שימות בהם, והכוונה היא שלא יהיה שום סיכוי של מיתה לישראל תוס' יומא פה. ד"ה ולפקח.
בספק האם צריך ליהרג על העבירה או לא - דינו שיעבור ולא יהרג שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות ז.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ הסוגיות ביומא פג., סנהדרין עד., פסחים כה.
- ↑ אריכות בזה ישנה בערך יהרג ואל יעבור.
- ↑ יש מי שכתב שמותר לאבד עצמו לדעת גם בלי עבירה (ופשוט שאינו למעשה), הובא בערך בעלות#הנכס ד"ה החיים מספר 4.