יונה בן אמתי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]] | [[תמונה:Dore jonah.jpg|left|thumb|250px|יונה הנביא קורא לתושבי נינוה לחזור בתשובה - ציור של גוסטב דורה - המקור: הויקיפדיה האנגלית ]] | ||
'''יונה בן אמתי''' היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור| | '''יונה בן אמתי''' היה נביא בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר [[אלישע הנביא]] שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה [[אליהו הנביא]]. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול [[נחלת שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה {{מקור|[[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא}}. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]]. | ||
==שלושת השליחויות== | ==שלושת השליחויות== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל== | ==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל== | ||
בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור| | בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור|א',ב'}}. יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר{{מקור|ב',י"ד,כ"ה)}}. המשכם של הפסוק - "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]] ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית) והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר) "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה) '''כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה'''" {{מקור|צ"ח,ב'}}. | ||
==היכן קבור יונה== | ==היכן קבור יונה== | ||
גרסה מ־18:43, 15 בפברואר 2009
|
|
יונה בן אמתי היה נביא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. הוא כתב את ספר יונה, החמישי מתרי עשר בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר אלישע הנביא שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה אליהו הנביא. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול נחלת שבט זבולון ואימו משבט אשר. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר במצות עשה שלא הזמן גרמא כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה [[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב במסכת יבמות.
שלושת השליחויות
ילקוט שמעוני מתאר את שלושת השליחויות של יונה הנביא וכן מביא את הסיבה לסירובו לצאת לנינוה:
וכך הדרשן פותח את מאמרו: ולמה ברח:
- שפעם ראשונה שלחו להשיב את ערי ישראל, ועמדו (שמעו את) דבריו, שנאמר הוא השיב את ערי ישראל (להלן).
- פעם שנית שלחו על ירושלים להחריבה, כיון שעשו תשובה עשה הקב"ה ברוב רחמיו ונחם על הרעה ולא החריבה וקראו אותו נביא השקר.
- פעם שלישית שלחו אל נינוה להחריבה.
ממשיך הפרשן:" דן יונה בינו לבין עצמו ואמר יודע אני שהגוים קרובי תשובה הם ויעשו תשובה ומשלה רוגזי על ישרלא (וישראל מרוגזים עלי) ולא די שישראל קורין אותי נביא השקר, אלא אף עובדי אלילים קורין אותי נביא השקר. אברח למקום שאין כבודו שם"
גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל
בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" א',ב'. יונה הנביא מוזכר בספר מלכים בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶרב',י"ד,כ"ה). המשכם של הפסוק - "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של ממלכת ישראל לבין גורל העיר נינוה ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית) והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר) "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה) כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה" צ"ח,ב'.
היכן קבור יונה
לפי המסורות השונות, קברו של יונה הנביא מצוי , לפי מסורות - לרוב מוסלמיות - במקומות הבאים:
- בכפר הערבי "משהד" ליד נצרת - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם ב"גתה חפר" - בגבול נחלת שבט זבולון, עיר מולדתו.
זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.
- ביפו - העיר ממנה יצא לשליחותו.
- בחלחול - עיר בהרי יהודה
- באשדוד - גבעה מזרחית לנמל המכונה היום גבעת יונה. היה במקום מקום קדוש לערבים בשם "נבי א-יונס" .
קישורים חיצוניים
- עדי שגב, דמותו של יונה הנביא - בעיקר פרק ד': מקבילות לדמותו של יונה - משה רבינו ואליהו הנביא - אתר דעת 2004