חול המועד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מצוה לשמוח בימי חול המועד ולכבד אותם בבגדים נאים ונקיים, בסעודות ועוד. אף על פי שאין חיוב לאכול פת בחול המועד {{מקור| | מצוה לשמוח בימי חול המועד ולכבד אותם בבגדים נאים ונקיים, בסעודות ועוד. אף על פי שאין חיוב לאכול פת בחול המועד {{מקור|שלא כביום טוב שחייבים לקבוע בו שתי סעודות}}, מכל מקום לכתחילה מצוה לקבוע בו סעודה על הפת, אחת ביום ואחת בלילה. ימי חול המועד מיועדים ללימוד תורה ולהתעלות רוחנית. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
מותרות בעשיה גם מלאכות שאינן מעשה אומן {{מקור| | מותרות בעשיה גם מלאכות שאינן מעשה אומן {{מקור|כלומר, שאינן עבודה מקצועית של בעל מלאכה}}. הן מותרות רק בתנאי שהאדם עושה אותן לצורך שימוש בחג עבור עצמו או עבור אחרים בלא קבלת שכר. | ||
מותר לטפל בצרכי גוף האדם, כרחיצה וכדומה. אך התספורת והגילוח אסורים. בני העדה האשכנזית אינם גוזזים ציפורניים בחול המועד. אולם אם גזזו את הציפורניים בערב החג {{מקור| | מותר לטפל בצרכי גוף האדם, כרחיצה וכדומה. אך התספורת והגילוח אסורים. בני העדה האשכנזית אינם גוזזים ציפורניים בחול המועד. אולם אם גזזו את הציפורניים בערב החג {{מקור|כלומר,לפני כניסת החג}}, מותר לגזוז אותן שוב בחול המועד. גם הכיבוס אסור בחול המועד. מכבסים רק בגדי תינוקות שמתלכלכים תדיר. | ||
אין לעסוק במסחר {{מקור| | אין לעסוק במסחר {{מקור|בקניה או במכירה}} בחול המועד. מותר למכור דברים שאם לא ימכרם בחול המועד הוא יפסיד אפילו את הקרן {{מקור|"דבר האבד"}}, וכן מותר לקנות או לסחור בדברים שהם לצורך המועד. | ||
גרסה מ־14:42, 16 בפברואר 2009
|
|
הימים שבין יום טוב ראשון ליום טוב אחרון של חג הפסח וחג הסוכות, ובחוץ לארץ - הימים שבין שני ימי החג הראשונים לשני ימי החג האחרונים.
מצוה לשמוח בימי חול המועד ולכבד אותם בבגדים נאים ונקיים, בסעודות ועוד. אף על פי שאין חיוב לאכול פת בחול המועד שלא כביום טוב שחייבים לקבוע בו שתי סעודות, מכל מקום לכתחילה מצוה לקבוע בו סעודה על הפת, אחת ביום ואחת בלילה. ימי חול המועד מיועדים ללימוד תורה ולהתעלות רוחנית.
ישנן מלאכות שאסור לעשותן ביום טוב ומותר לעשותן בחול המועד, וישנן מלאכות שהן אסורות בעשיה גם בחול המועד. יש להיזהר שלא להקל בעשית מלאכה בחול המועד, יותר ממה שמותר על פי ההלכה. חז"ל הדגישו מאוד את חומרתו של איסור עשית מלאכה בימים אלו. במסכת אבות קובע רבי אלעזר המודעי, כי "המבזה את המועדות, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים - אין לו חלק לעולם הבא". דברי רבי אלעזר כוונו למי שמבזה את חולו של מועד, ונוהג בימים אלה כבימי חול רגילים. אמנם, הותר לעשות מלאכה בחול המועד; אולם ההיתר נסב רק לגבי מלאכות, שהינן לצורך המועד, או מלאכות שאי עשייתן תגרום נזק כספי.
נציין מספר כללים:
מלאכות שהן לצורך "אוכל נפש", כלומר, לצורך הכנת מאכלים שיאכלום במועד, מותרות.
מותר לעשות גם מלאכת "דבר האבד", כלומר: מלאכה שאם לא יעשוה בחול המועד יגרם הפסד ממון. הכוונה היא להפסד ממשי ולא למניעת רווח בלבד. העושה מלאכת דבר האבד בחול המועד, ישתדל למעט בטרחה, עד כמה שהדבר אפשרי. אין לגרום בכוונה שמלאכת דבר האבד תהיה מצויה בחול המועד. אם מלאכות אלו ידועות מראש, יש לסיימן לפני בוא החג, ואם השהו אותן לחול המועד, אסור לעשותן.
מותרות בעשיה גם מלאכות שאינן מעשה אומן כלומר, שאינן עבודה מקצועית של בעל מלאכה. הן מותרות רק בתנאי שהאדם עושה אותן לצורך שימוש בחג עבור עצמו או עבור אחרים בלא קבלת שכר.
מותר לטפל בצרכי גוף האדם, כרחיצה וכדומה. אך התספורת והגילוח אסורים. בני העדה האשכנזית אינם גוזזים ציפורניים בחול המועד. אולם אם גזזו את הציפורניים בערב החג כלומר,לפני כניסת החג, מותר לגזוז אותן שוב בחול המועד. גם הכיבוס אסור בחול המועד. מכבסים רק בגדי תינוקות שמתלכלכים תדיר.
אין לעסוק במסחר בקניה או במכירה בחול המועד. מותר למכור דברים שאם לא ימכרם בחול המועד הוא יפסיד אפילו את הקרן "דבר האבד", וכן מותר לקנות או לסחור בדברים שהם לצורך המועד.
הכתיבה אסורה בחול המועד. מותר לכתוב דברים שיש חשש שאם לא יכתבום ישכחו אותם, והם בבחינת "דבר האבד". כמו כן, מותר לכתוב דברים לצורך המועד. אם כותבים איגרת שלומים בחול המועד, נוהגים לכותבה בשינוי.