משום סמפון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לפנים בישראל, כשעמד איש לשאת אשה, היה מקדשה תחילה בפני עדים, ועושה אותה ארוסתו, ולאחר פרק זמן היה כונסה לחופה ומביאה כאשתו לביתו {{מקור| | לפנים בישראל, כשעמד איש לשאת אשה, היה מקדשה תחילה בפני עדים, ועושה אותה ארוסתו, ולאחר פרק זמן היה כונסה לחופה ומביאה כאשתו לביתו {{מקור|שלא כבימינו שעושים את הקידושין והנישואין בבת אחת בשעת החופה}}. במשך אותו הזמן שבין האירוסין לנישואין יושבת הארוסה בבית אביה, ואין הארוס חייב במזונותיה. ואם היא בת ישראל שנתארסה לכהן - אינה אוכלת בתרומה; ואף על פי שמן התורה בת ישראל שנתקדשה לכהן מותרת בתרומה, שנאמר {{מקור|ויקרא כב, א}}: "וכהן כי יקנה נפש קניין כספו הוא יאכל בו"; והרי הארוסה קניין כספו היא, שנקנתה לו בכסף הקידושין, מכל מקום הואיל והיא יושבת בבית אביה אסרו עליה חכמים לאכול בתרומה, גזירה "שמא ימזגו לה כוס של תרומה בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה", או "משום סמפון", כמבואר לעיל. | ||
גרסה מ־17:03, 16 בפברואר 2009
|
|
מחלוקת אמוראים בטעמה של גזירת חכמים שאסרו על בת ישראל שנתקדשה לכהן לאכול בתרומה בטרם נישאה לו.
יש אומרים שהטעם הוא: "משום סמפון", כלומר: שמא ימצא בה מום, והרי קידושיה קידושי טעות, ונמצאת זרה אוכלת בתרומה; ויש אומרים שהטעם הוא: משום שיש לחוש "שמא ימזגו לה כוס של תרומה בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה".
לפנים בישראל, כשעמד איש לשאת אשה, היה מקדשה תחילה בפני עדים, ועושה אותה ארוסתו, ולאחר פרק זמן היה כונסה לחופה ומביאה כאשתו לביתו שלא כבימינו שעושים את הקידושין והנישואין בבת אחת בשעת החופה. במשך אותו הזמן שבין האירוסין לנישואין יושבת הארוסה בבית אביה, ואין הארוס חייב במזונותיה. ואם היא בת ישראל שנתארסה לכהן - אינה אוכלת בתרומה; ואף על פי שמן התורה בת ישראל שנתקדשה לכהן מותרת בתרומה, שנאמר ויקרא כב, א: "וכהן כי יקנה נפש קניין כספו הוא יאכל בו"; והרי הארוסה קניין כספו היא, שנקנתה לו בכסף הקידושין, מכל מקום הואיל והיא יושבת בבית אביה אסרו עליה חכמים לאכול בתרומה, גזירה "שמא ימזגו לה כוס של תרומה בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה", או "משום סמפון", כמבואר לעיל.