בעל המקח, דיין וחיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''האנשים הללו נאמנים להעיד בעניינם - המכר, הדין, וכשרות הוולד''' {{מקור| | '''האנשים הללו נאמנים להעיד בעניינם - המכר, הדין, וכשרות הוולד''' {{מקור|הסוגיא בקידושין עג: עד.}}'''.''' | ||
'''בדיני''' עניינם בלבד: המכר, הדין, וכשרות בקהל. | '''בדיני''' עניינם בלבד: המכר, הדין, וכשרות בקהל. | ||
'''דוגמא''' למקח: שני קונים מתווכחים מי מהם קנה, והמוכר אומר "לזה מכרתי" {{מקור| | '''דוגמא''' למקח: שני קונים מתווכחים מי מהם קנה, והמוכר אומר "לזה מכרתי" {{מקור|בבלי:קידושין עג:}}. | ||
דוגמא לחיה: אשת כהן, לוי, נתין וממזר שילדו ביחד, המיילדת נאמנת לומר איזה בן כהן, לוי, נתין וממזר {{מקור| | דוגמא לחיה: אשת כהן, לוי, נתין וממזר שילדו ביחד, המיילדת נאמנת לומר איזה בן כהן, לוי, נתין וממזר {{מקור|בבלי:קידושין עג:}}. | ||
דוגמא לדיין: שני בעלי הדין מתווכחים מי זכה בדין, והדיין אומר "את זה זיכיתי ואת זה חייבתי" {{מקור| | דוגמא לדיין: שני בעלי הדין מתווכחים מי זכה בדין, והדיין אומר "את זה זיכיתי ואת זה חייבתי" {{מקור|בבלי:קידושין עד.}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | '''במקורו''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | ||
@ הרשב"א {{מקור| | @ הרשב"א {{מקור|בבלי:קידושין עג:}} כתב שזו תקנת חכמים. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו. | ||
@ הפני יהושע {{מקור| | @ הפני יהושע {{מקור|שם ד"ה אמנם}} כתב שנאמנים מדאורייתא. וביאר את הטעם - לשיטתו שכל מה שעד אחד לא נאמן בממונות אינו משום שמשקר אלא רק משום שלא מדייק וטועה - והאנשים הללו מדייקים. | ||
@ השיטה מקובצת {{מקור| | @ השיטה מקובצת {{מקור|בבא מציעא ב: ד"ה ומורנו}} סובר שבעל המקח נאמן מדאורייתא משום שהוא רק גילוי מילתא. | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:46, 19 בפברואר 2009
|
|
הגדרה[עריכה]
האנשים הללו נאמנים להעיד בעניינם - המכר, הדין, וכשרות הוולד הסוגיא בקידושין עג: עד..
בדיני עניינם בלבד: המכר, הדין, וכשרות בקהל.
דוגמא למקח: שני קונים מתווכחים מי מהם קנה, והמוכר אומר "לזה מכרתי" קידושין עג:.
דוגמא לחיה: אשת כהן, לוי, נתין וממזר שילדו ביחד, המיילדת נאמנת לומר איזה בן כהן, לוי, נתין וממזר קידושין עג:.
דוגמא לדיין: שני בעלי הדין מתווכחים מי זכה בדין, והדיין אומר "את זה זיכיתי ואת זה חייבתי" קידושין עד..
מקור וטעם[עריכה]
במקורו נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
- הרשב"א קידושין עג: כתב שזו תקנת חכמים. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו.
- הפני יהושע שם ד"ה אמנם כתב שנאמנים מדאורייתא. וביאר את הטעם - לשיטתו שכל מה שעד אחד לא נאמן בממונות אינו משום שמשקר אלא רק משום שלא מדייק וטועה - והאנשים הללו מדייקים.
- השיטה מקובצת בבא מציעא ב: ד"ה ומורנו סובר שבעל המקח נאמן מדאורייתא משום שהוא רק גילוי מילתא.