זמני היום: הבדלים בין גרסאות בדף

הזמנים ההלכתיים שקובעים את כל הדינים התלויים בזמן: תפילה, קריאת שמע, הדלקת נרות ועוד. זמנים אלו תלויים במקומה של השמש. הסוגיות העיקריות בגמרא הם בשבת לד – סוגית שקיעה צאת הכוכבים ובין השמשות, ופסחים צד – סוגיית עלות השחר, הנץ, שקיעה, צאת הכוכבים.

ליתר פרטים בחישובי זמני היום, ניתן לעיין בספרים הבאים: זמני ההלכה למעשה, הזמנים בהלכה, ישראל והזמנים, חזון שמיים.

זריחה ושקיעה

שני הזמנים הבסיסיים, שעליהם מתבססים כל שאר הזמנים, הם השקיעה והזריחה (הנץ החמה).

בכל אחד מהם נחלקו המפרשים האם מתייחסים לגובהו של האדם – האם הוא במישור או על הר (כשהאדם גבוה יותר הוא רואה את השקיעה מאוחר יותר), והאם מתייחסים לגובהו של האופק (כשהאופק גבוה יותר רואים את השקיעה מוקדם יותר, כמובן).

מחלוקת נוספת היא לגבי זמן השקיעה והיא בין הגאונים לבין רבינו תם.

שאר הזמנים

על פי הזריחה והשקיעה ניתן לחשב את כל שאר הזמנים ההלכתיים. נביא את הזמנים השימושיים, ע"פ הסדר מתחילת הלילה עד סוף היום (הבאנו כאן את הדעות המקובלות, בלי להיכנס לפרטים ולדעות שונות):

• צאת הכוכבים - כ-20 דקות אחר השקיעה. ולשיטת רבינו תם - 72 דקות אחר השקיעה.
• מוצאי שבת - כ-40 דקות אחר השקיעה.
• חצות הלילה - הממוצע בין השקיעה לנץ.
• עלות השחר - 90 דקות קודם הנץ.
• טלית ותפילין (משיכיר את חברו בריחוק ארבע אמות) - 50 דקות קודם הנץ.
• שעה זמנית - חישוב אורכה של שעה זמנית מועיל לחשב זמנים הלכתיים שונים. על מנת לקבוע מהו אורכה של שעה זמנית מחלקים את אורך היום ל-12. לגר"א ולבעל התניא "יום" הוא מהזריחה עד השקיעה, למג"א מעלות השחר עד צאת הכוכבים (לעניין זה מחשבים את צאת הכוכבים 90 דקות לאחר השקיעה). לדוגמא (לגר"א ובעל התניא), ביום שבו הזריחה ב-4:45 והשקיעה ב-18:45, נחשב את ההפרש ביניהן (18:45-4:45 = 14 שעות, שהן 840 דקות), ואת ההפרש נחלק ל-12 (840/12 = 70). לכן, ביום זה אורכה של שעה זמנית הוא 70 דקות. כמו כן כדי למצוא את אורכה של דקה זמנית נחלק שעה זמנית ל-60.
• סוף זמן קריאת שמע - שלוש שעות זמניות מתחילת היום. ושוב, לגר"א ולבעל התניא מחשבים את היום מהזריחה עד השקיעה, למג"א מעלות השחר עד צאת הכוכבים, כדלעיל.
• סוף זמן תפילה - ארבע שעות זמניות מתחילת היום. גם בזה נחלקו הגר"א ובעל התניא והמג"א.
• חצות היום - הממוצע בין הנץ לשקיעה. זו תמיד אותה השעה שבה חל באותה היממה חצות הלילה.
• תחילת זמן מנחה - חצי שעה אחר חצות היום.
• הדלקת נרות - בירושלים 40 דקות קודם השקיעה, בתל אביב 21 דקות קודם השקיעה, בחיפה 30 דקות קודם השקיעה.

נדגיש שהבאנו כאן את השיטות המקובלות, אמנם יש פוסקים שמחשבים חלק מהזמנים הנ"ל באופן שונה.

מחלוקת שונות

ככלל ניתן לומר שרוב השיטות השונות בחישובים נובעות מארבע מחלוקות יסודיות:

1. מהו כדי הילוך מיל - 18, ½22 או 24 דקות.
2. כמה מיל בין עלות השחר לזריחה - 4 או 5 מיל (ע"פ הסוגיא בפסחים צד).
3. האם השעות הן שעות רגילות, זמניות, או שמחשבים אותן במעלות (כלומר שבודקים ביום הממוצע מהו מיקומה של השמש בשעה זו, ואח"כ מחשבים לכל יום מימות השנה באיזה שעה תימצא השמש בנקודה זו).
4. האם השעות הזמניות נמדדות מעלות השחר לצאת הכוכבים או מהזריחה לשקיעה - מחלוקת בין הגר"א ובעל התניא למג"א.

חוסר הדיוק ברוב הלוחות

ברוב הלוחות ישנו חוסר דיוק של כמה דקות (ואכן, יש לוחות שכתוב בהם להחמיר אפילו עד 5 דקות), ונביא לכך כמה סיבות:

1. ההפרשים בין הערים השונות בארץ הם עד 15 דקות, והרי לא לכל עיר ויישוב בארץ יש לוח. ובוודאי שלערים רבות בחו"ל אין לוח מדויק.
2. ההפרשים בין הלוחות השונים המצויים הם עד 10 דקות. לעיתים יש אפילו שיטות הפוכות, למשל לגבי הזריחה בחיפה - יש לוחות שבהם היא קודמת ב-2 דקות לזריחה בתל אביב, ויש לוחות שבהם היא מאוחרת ממנה עד 5 דקות.
3. יש מחלוקות שלא הוכרעו, כגון האם הזריחה והשקיעה נמדדות במישור או בהר, ויש ביניהם הפרש של עד 5 דקות, ולגבי השיטות השונות בעלות השחר (האם מודדים בשעות זמניות או במעלות של השמש מתחת לאופק) יש הפרש של עד 25 דקות (כאן המקום להעיר שבדינים אלו יש מחלוקות רבות, ומצאנו לוח אחד שמודפסות בו שש שיטות לעלות השחר וחמש שיטות לזמן קריאת שמע, ויש עוד שיטות נוספות).
4. יש אומרים שאפילו באותה העיר זמן הנץ שונה לעומדים בגבהים שונים, ובוודאי שאי אפשר לדייק בזה בלוחות.
5. בכל יום ייתכנו שינויים שאי אפשר לחשב, משום שהן תלויות בתנאי מזג אוויר שונים.
6. יש זמנים שאי אפשר לחשבם במדויק, כגון משיכיר את חברו, ולכן הזמנים המופיעים בלוחות הם לחומרא.
7. יש גם שינויים קלים (עד דקה) בין השנים השונות (שהרי שנת החמה סוטה בכל שנה ברבע יום, וכל ארבע שנים משלימים את היום שהצטרף).
8. בדיעבד, גם אם עבר הזמן, עדיין יש להחמיר בכמה דקות. למשל, גם אם עבר זמן קריאת שמע בכמה דקות - יקרא מייד, הן בגלל אי הדיוק שבחישוב, והן בגלל שיטות הפוסקים השונות.
9. ישנם לוחות שמלכתחילה אינם מסודרים לכל יום בדיוק, אלא לכל שלושה ימים, או אפילו לכל שבוע.
10. על פי רוב גם השעון המצוי ביד האדם אינו מדויק.
11. בדורות הקודמים, קודם הדפסת הלוחות, פשוט שלא היה שייך לדייק בכל הזמנים, כגון בניכוי ההרים, או שלוש שעות זמניות.