אזני המן: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: עוגה ממולאת עם שלוש קרנות, אשר נהוג לאכלו בפורים. אזן המן היא עוגיה עם שלש קרנות, הממולאת בדרך כלל בפ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עוגה ממולאת עם שלוש קרנות, אשר נהוג | עוגה ממולאת עם שלוש קרנות, אשר נהוג לאכלה ב[[פורים]]. | ||
אזן המן היא עוגיה עם שלש קרנות, הממולאת בדרך כלל בפרג, תמרים או שוקולד. נהוג לאפות אזני המן לחג הפורים, ומקורות יש לדבר. | אזן המן היא עוגיה עם שלש קרנות, הממולאת בדרך כלל בפרג, תמרים או שוקולד. נהוג לאפות אזני המן לחג הפורים, ומקורות יש לדבר. | ||
בספר אוצר דינים ומנהגים כתוב - נהגו ישראל לאכול אזני המן, בתמונת עוגות ממולאות שומשמין בעלות שלש קרנות, וקורין אותן "המן-טאש", והוא כעין כובע של נפוליאון, וחושבין שכובע כזה נשא המן בתור השר הראשון במלכות אחשורוש, והשומשמין לזכר עשרת אלפים ככר כסף שהבטיח לתת לאוצר המלך. ואפשר גם לסימן שלשת אבות שראה המן הרשע ומיד ניתש כחו, כדאיתא במדרש, ודרשו: וכל קרני רשעים אגדע - זה המן, תרוממנה קרנות צדיק - זה מרדכי. ואפשר גם כן כי נשתבש "המן-טאש" מן "מאהן-טאש", שפירוש כיס של שומשמין [ספר אוצר דינים ומנהגים, ערך פורים, עמוד 336]. | בספר אוצר דינים ומנהגים כתוב - נהגו ישראל לאכול אזני המן, בתמונת עוגות ממולאות שומשמין בעלות שלש קרנות, וקורין אותן "המן-טאש", והוא כעין כובע של נפוליאון, וחושבין שכובע כזה נשא המן בתור השר הראשון במלכות אחשורוש, והשומשמין לזכר עשרת אלפים ככר כסף שהבטיח לתת לאוצר המלך. ואפשר גם לסימן שלשת אבות שראה המן הרשע ומיד ניתש כחו, כדאיתא במדרש, ודרשו: וכל קרני רשעים אגדע - זה המן, תרוממנה קרנות צדיק - זה [[מרדכי]]. ואפשר גם כן כי נשתבש "המן-טאש" מן "מאהן-טאש", שפירוש כיס של שומשמין [ספר אוצר דינים ומנהגים, ערך פורים, עמוד 336]. | ||
ויש שכתבו שזה על פי הנאמר שהמן חזר לביתו ו"אזניו מקוטפות". | ויש שכתבו שזה על פי הנאמר שהמן חזר לביתו ו"אזניו מקוטפות". | ||
והגאון רבי יואל סירקי"ש זצ"ל, כותב בחיבורו "בית חדש", בהלכות פת הבאה בכיסנין [סימן קסח] שעל "פורים קרעפליך", שהעיסה נילושה | והגאון רבי יואל סירקי"ש זצ"ל, כותב בחיבורו "[[בית חדש]]", בהלכות [[פת הבאה בכיסנין]] [סימן קסח] שעל "פורים קרעפליך", שהעיסה נילושה ב[[דבש]] או בתבלין או בשומן אווז, וממולאין באגוזים או בהויז"ן בלאז"ן - מברכים "בורא מיני מזונות". וודאי שזהו אוזן המן. | ||
הגאון בעל "טורי זהב" | הגאון בעל "[[טורי זהב]]" זצ"ל כותב בסימן קסח ס"ק ו, כי לדעת האומר שפת הבאה בכיסנין היא פת העשויה כמים כיס, ןממלאין אותה בצוק"ר או בדבש או באגוזים - בכלל זה מה שעושין בפורים - עיסה רחבה וכפולה וממלאין אותה בשומשמין". | ||
כמו כן בסעיף שאחר זה הביא דברי הגאון "בית חדש" ז"ל [אשר היה חמיו, כנודע] על הקרעפלי"ך של פורים. | כמו כן בסעיף שאחר זה הביא דברי הגאון "בית חדש" ז"ל [אשר היה חמיו, כנודע] על הקרעפלי"ך של פורים. | ||
גרסה מ־20:00, 4 במרץ 2009
|
|
עוגה ממולאת עם שלוש קרנות, אשר נהוג לאכלה בפורים.
אזן המן היא עוגיה עם שלש קרנות, הממולאת בדרך כלל בפרג, תמרים או שוקולד. נהוג לאפות אזני המן לחג הפורים, ומקורות יש לדבר.
בספר אוצר דינים ומנהגים כתוב - נהגו ישראל לאכול אזני המן, בתמונת עוגות ממולאות שומשמין בעלות שלש קרנות, וקורין אותן "המן-טאש", והוא כעין כובע של נפוליאון, וחושבין שכובע כזה נשא המן בתור השר הראשון במלכות אחשורוש, והשומשמין לזכר עשרת אלפים ככר כסף שהבטיח לתת לאוצר המלך. ואפשר גם לסימן שלשת אבות שראה המן הרשע ומיד ניתש כחו, כדאיתא במדרש, ודרשו: וכל קרני רשעים אגדע - זה המן, תרוממנה קרנות צדיק - זה מרדכי. ואפשר גם כן כי נשתבש "המן-טאש" מן "מאהן-טאש", שפירוש כיס של שומשמין [ספר אוצר דינים ומנהגים, ערך פורים, עמוד 336].
ויש שכתבו שזה על פי הנאמר שהמן חזר לביתו ו"אזניו מקוטפות".
והגאון רבי יואל סירקי"ש זצ"ל, כותב בחיבורו "בית חדש", בהלכות פת הבאה בכיסנין [סימן קסח] שעל "פורים קרעפליך", שהעיסה נילושה בדבש או בתבלין או בשומן אווז, וממולאין באגוזים או בהויז"ן בלאז"ן - מברכים "בורא מיני מזונות". וודאי שזהו אוזן המן.
הגאון בעל "טורי זהב" זצ"ל כותב בסימן קסח ס"ק ו, כי לדעת האומר שפת הבאה בכיסנין היא פת העשויה כמים כיס, ןממלאין אותה בצוק"ר או בדבש או באגוזים - בכלל זה מה שעושין בפורים - עיסה רחבה וכפולה וממלאין אותה בשומשמין". כמו כן בסעיף שאחר זה הביא דברי הגאון "בית חדש" ז"ל [אשר היה חמיו, כנודע] על הקרעפלי"ך של פורים.