שטר ראיה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''עדות שנכתבה והעדים חתמו עליה.''' | '''עדות שנכתבה והעדים חתמו עליה.''' | ||
'''לדוגמא''', כותבין שטר ללווה {{מקור|בבא בתרא קסז: במשנה}}. וכן שטר ראיה על מכירת קרקע {{מקור|בבא בתרא כט.}}. | '''לדוגמא''', כותבין שטר ללווה {{מקור|(בבלי:בבא בתרא קסז: במשנה)}}. וכן שטר ראיה על מכירת קרקע {{מקור|(בבא בתרא כט.)}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו הראשונים: | '''במקורו''' נחלקו הראשונים: | ||
@ לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים {{מקור|רש"י רמב"ן ר"ת}}. | @ לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים {{מקור|(רש"י רמב"ן ר"ת)}}. | ||
@ לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" {{מקור|הביאם הקצוה"ח כח-ו}}<ref>פירטנו את שיטות הראשונים השונות בפירוש "מפיהם ולא מפי כתבם" בערך [[מפיהם ולא מפי כתבם#פרטי_הדין]] ד"ה בפירוש הדין.</ref>. | @ לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" {{מקור|(הביאם הקצוה"ח כח-ו)}}<ref>פירטנו את שיטות הראשונים השונות בפירוש "מפיהם ולא מפי כתבם" בערך [[מפיהם ולא מפי כתבם#פרטי_הדין]] ד"ה בפירוש הדין.</ref>. | ||
'''במהותו''' כתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס'}} שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים {{מקור|ריב"ם}}, או לא {{מקור|ר"י}}. | '''במהותו''' כתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס')}} שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים {{מקור|(ריב"ם)}}, או לא {{מקור|(ר"י)}}. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''בהלוואה''' שטר ראיה מועיל, וגובה מנכסים משועבדים (שלא כמלווה בעל פה שגובה רק מבני חורין) {{מקור|בבא בתרא קעה.}}. | '''בהלוואה''' שטר ראיה מועיל, וגובה מנכסים משועבדים (שלא כמלווה בעל פה שגובה רק מבני חורין) {{מקור|(בבלי:בבא בתרא קעה.)}}. | ||
'''במכירת קרקע''' שטר מועיל לראיה, וגם במקום שאינו מועיל בתור שטר קניין, כגון במקום שקונים בקניין כסף ולא בקניין שטר {{מקור|קידושין כו.}}. | '''במכירת קרקע''' שטר מועיל לראיה, וגם במקום שאינו מועיל בתור שטר קניין, כגון במקום שקונים בקניין כסף ולא בקניין שטר {{מקור|(בבלי:קידושין כו.)}}. | ||
'''להתיר עגונה''' שטר מועיל, כגון שכתוב בשטר "מת איש פלוני בן פלוני או נהרג" - תינשא אשתו {{מקור|שו"ע אה"ע יז-יא}}. | '''להתיר עגונה''' שטר מועיל, כגון שכתוב בשטר "מת איש פלוני בן פלוני או נהרג" - תינשא אשתו {{מקור|(שו"ע אה"ע יז-יא)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''קיום שטרות''', שצריך להביא לבי"ד את העדים עצמם, את מי שמכיר את חתימתם, או את חתימתם במקום אחר - דין זה הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" {{מקור|גיטין ג.}}. | '''קיום שטרות''', שצריך להביא לבי"ד את העדים עצמם, את מי שמכיר את חתימתם, או את חתימתם במקום אחר - דין זה הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" {{מקור|(בבלי:גיטין ג.)}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''מיגו''' במקום שטר מקוים לא אמרינן {{מקור|תוס' כתובות יח: ד"ה אין נאמנים}}, משום ששטר נחשב למוחזק, ומיגו להוציא לא אמרינן<ref>בערך [[מיגו#חוזק]] (ד"ה מוחזק) הבאנו מי שחולק וסובר שכן אומרים מיגו להוציא.</ref> {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא לה האריך בזה}}. | '''מיגו''' במקום שטר מקוים לא אמרינן {{מקור|(תוס' כתובות יח: ד"ה אין נאמנים)}}, משום ששטר נחשב למוחזק, ומיגו להוציא לא אמרינן<ref>בערך [[מיגו#חוזק]] (ד"ה מוחזק) הבאנו מי שחולק וסובר שכן אומרים מיגו להוציא.</ref> {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא לה האריך בזה)}}. | ||
'''הפה שאסר''' לא מועיל במקום שטר {{מקור|שיטה מקובצת כתובות יט: ד"ה ע"א}}. | '''הפה שאסר''' לא מועיל במקום שטר {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות יט: ד"ה ע"א)}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[חוב]] {{מקור|לגבי שטר חוב}} | [[חוב]] {{מקור|(לגבי שטר חוב)}} | ||
גרסה מ־14:51, 8 במרץ 2009
|
|
הגדרה
עדות שנכתבה והעדים חתמו עליה.
לדוגמא, כותבין שטר ללווה (בבלי:בבא בתרא קסז: במשנה). וכן שטר ראיה על מכירת קרקע (בבא בתרא כט.).
מקור וטעם
במקורו נחלקו הראשונים:
- לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים (רש"י רמב"ן ר"ת).
- לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" (הביאם הקצוה"ח כח-ו)[1].
במהותו כתב הקונטרסי שיעורים (בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס') שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים (ריב"ם), או לא (ר"י).
בדינים שונים
בהלוואה שטר ראיה מועיל, וגובה מנכסים משועבדים (שלא כמלווה בעל פה שגובה רק מבני חורין) (בבלי:בבא בתרא קעה.).
במכירת קרקע שטר מועיל לראיה, וגם במקום שאינו מועיל בתור שטר קניין, כגון במקום שקונים בקניין כסף ולא בקניין שטר (בבלי:קידושין כו.).
להתיר עגונה שטר מועיל, כגון שכתוב בשטר "מת איש פלוני בן פלוני או נהרג" - תינשא אשתו (שו"ע אה"ע יז-יא).
פרטי הדין
קיום שטרות, שצריך להביא לבי"ד את העדים עצמם, את מי שמכיר את חתימתם, או את חתימתם במקום אחר - דין זה הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" (בבלי:גיטין ג.).
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
מיגו במקום שטר מקוים לא אמרינן (תוס' כתובות יח: ד"ה אין נאמנים), משום ששטר נחשב למוחזק, ומיגו להוציא לא אמרינן[3] (קובץ שיעורים בבא בתרא לה האריך בזה).
הפה שאסר לא מועיל במקום שטר (שיטה מקובצת כתובות יט: ד"ה ע"א).
ראה גם
חוב (לגבי שטר חוב)
הערות שוליים
- ↑ פירטנו את שיטות הראשונים השונות בפירוש "מפיהם ולא מפי כתבם" בערך מפיהם ולא מפי כתבם#פרטי_הדין ד"ה בפירוש הדין.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ בערך מיגו#חוזק (ד"ה מוחזק) הבאנו מי שחולק וסובר שכן אומרים מיגו להוציא.