אבני האפוד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שתי אבני שוהם קבועות במשבצות זהב, שהיו נתונות על שתי כתפות האפוד {{מקור|ע"ע}}, אחת מימין ואחת משמאל. | שתי אבני שוהם קבועות במשבצות זהב, שהיו נתונות על שתי כתפות האפוד {{מקור|(ע"ע)}}, אחת מימין ואחת משמאל. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
על אבני האפוד נאמר {{מקור|שמות כח, יב}}: "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון", ופירש רש"י {{מקור|שם}}: "משנכנס הכהן הגדול עם אבני האפוד שעליו, אל הקודש, היה הקב"ה רואה את שבטי ישראל כתובים לפניו, וכולם כאחד נזכרו לפניו לטובה ועוררו רחמיו על ישראל". | על אבני האפוד נאמר {{מקור|(שמות כח, יב)}}: "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון", ופירש רש"י {{מקור|(שם)}}: "משנכנס הכהן הגדול עם אבני האפוד שעליו, אל הקודש, היה הקב"ה רואה את שבטי ישראל כתובים לפניו, וכולם כאחד נזכרו לפניו לטובה ועוררו רחמיו על ישראל". | ||
גרסה מ־14:46, 9 במרץ 2009
|
|
שתי אבני שוהם קבועות במשבצות זהב, שהיו נתונות על שתי כתפות האפוד (ע"ע), אחת מימין ואחת משמאל.
אחד משמונת בגדי הכהן הגדול היה האפוד. לאפוד היו שתי כתפות, שבכל אחת מהן שובצה אבן שוהם נתונה במשבצת זהב.
על שתי אבני השוהם שעל הכתפות היו חרוטים שמות י"ב שבטי ישראל, ששה שבטים בכל אחת: "ולקחת את שתי אבני שוהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל, ששה משמותם, על האבן האחת, ואת שמות הששה הנותרים, על האבן השנית, כתולדותם".
לדעת רבים, חריטת שמות י"ב שבטי ישראל על אבני האפוד, לא נעשתה בידי חרשי אבן, אלא על ידי תולעת השמיר שהתוותה באבן את השמות מבלי להחסיר מאומה מגוף האבן, כמו תאנה בשלה הנפתחת ונעשים בה חריצים ואינה נחסרת, וכמו בקעה שנבקעת ואינה חסרה כלום; ויש אומרים, שרק "אבני החושן" נחרטו באופן זה, אולם, אבני האפוד נחרטו באיזמל, כי לא נאמר בהם "במלואתם", אלא "מעשה חרש אבן".
על אבני האפוד נאמר (שמות כח, יב): "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון", ופירש רש"י (שם): "משנכנס הכהן הגדול עם אבני האפוד שעליו, אל הקודש, היה הקב"ה רואה את שבטי ישראל כתובים לפניו, וכולם כאחד נזכרו לפניו לטובה ועוררו רחמיו על ישראל".