זכר למקדש: הבדלים בין גרסאות בדף

תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש.

חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב (ירמיה ל, יז): "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.

"זכר למקדש" מתבטא במספר דברים. לדוגמא: מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים "זכר למקדש".

משום "זכר למקדש" נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח. ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים זכר למקדש. חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות הינה זכר למקדש. מצות אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה היא זכר למקדש. כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, היא זכר למקדש, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים. לדעת רבים גם ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש.