חבר עיר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ציבור, קהילה, חבורת עיר.@ "רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר" - כלומר: בציבור ולא ביחיד, שהואיל ואין בתפילת המוספין תחנונים כמו בתפילת שמונה עשרה, אלא שבח ה' בלבד, וגם אין מתפללים תפילה זו כנגד התפילות של ימות החול, כמו תפילת שחרית ותפילת מנחה בשבת וביום טוב, משום כך די שהציבור בלבד יתפלל אותה - "וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר" - כלומר: תפילת המוספין נוהגת בין בציבור ובין ביחיד - "רבי יהודה אומר משמו {{מקור|של רבי אלעזר בן עזריה}}: כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין" - כלומר: אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה. | ציבור, קהילה, חבורת עיר.@ "רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר" - כלומר: בציבור ולא ביחיד, שהואיל ואין בתפילת המוספין תחנונים כמו בתפילת שמונה עשרה, אלא שבח ה' בלבד, וגם אין מתפללים תפילה זו כנגד התפילות של ימות החול, כמו תפילת שחרית ותפילת מנחה בשבת וביום טוב, משום כך די שהציבור בלבד יתפלל אותה - "וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר" - כלומר: תפילת המוספין נוהגת בין בציבור ובין ביחיד - "רבי יהודה אומר משמו {{מקור|(של רבי אלעזר בן עזריה)}}: כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין" - כלומר: אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
את השם "חבר עיר" מצינו גם במובן של "תלמיד חכם". לדוגמא: "עולים בחבר עיר על האיש, ואין עולים בחבר עיר על האשה" {{מקור|מסכת שמחות פרק יא}} - כלומר: אין זה כבוד לתלמיד חכם, שמנהיג את העיר, ללוות אשה לקבורה. | את השם "חבר עיר" מצינו גם במובן של "תלמיד חכם". לדוגמא: "עולים בחבר עיר על האיש, ואין עולים בחבר עיר על האשה" {{מקור|(מסכת שמחות פרק יא)}} - כלומר: אין זה כבוד לתלמיד חכם, שמנהיג את העיר, ללוות אשה לקבורה. | ||
גרסה מ־15:15, 12 במרץ 2009
|
|
ציבור, קהילה, חבורת עיר.@ "רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר" - כלומר: בציבור ולא ביחיד, שהואיל ואין בתפילת המוספין תחנונים כמו בתפילת שמונה עשרה, אלא שבח ה' בלבד, וגם אין מתפללים תפילה זו כנגד התפילות של ימות החול, כמו תפילת שחרית ותפילת מנחה בשבת וביום טוב, משום כך די שהציבור בלבד יתפלל אותה - "וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר" - כלומר: תפילת המוספין נוהגת בין בציבור ובין ביחיד - "רבי יהודה אומר משמו (של רבי אלעזר בן עזריה): כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין" - כלומר: אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה.
הלכה כחכמים, שתפילת המוספין חובה על היחיד בין בחבר עיר ובין שלא בחבר עיר.@ תקיעת שופר שצריך לשמוע על סדר הברכות של "מלכויות זכרונות ושופרות" לאחר שכבר שמעו "תקיעות דמיושב", אין זה אלא בחבר עיר - בציבור - אבל שלא בחבר עיר "שומען על הסדר ושלא על הסדר".
את השם "חבר עיר" מצינו גם במובן של "תלמיד חכם". לדוגמא: "עולים בחבר עיר על האיש, ואין עולים בחבר עיר על האשה" (מסכת שמחות פרק יא) - כלומר: אין זה כבוד לתלמיד חכם, שמנהיג את העיר, ללוות אשה לקבורה.