כשם שאונאה להדיוט, כך אונאה לתגר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כשם שיש דין [[אונאה]] לאדם שאינו סוחר, כך יש דין "אונאה" לסוחר, ואין אומרים שהואיל והוא סוחר, ודאי ידע על אונאתו ומחל עליה מתוך חישובים מסחריים שלו, אלא בין הדיוט {{מקור|שאינו בקי במסחר}} ובין תגר {{מקור|הבקי במסחר}} - יש להם דין "אונאה". כן דעת חכמים. | כשם שיש דין [[אונאה]] לאדם שאינו סוחר, כך יש דין "אונאה" לסוחר, ואין אומרים שהואיל והוא סוחר, ודאי ידע על אונאתו ומחל עליה מתוך חישובים מסחריים שלו, אלא בין הדיוט {{מקור|(שאינו בקי במסחר)}} ובין תגר {{מקור|(הבקי במסחר)}} - יש להם דין "אונאה". כן דעת חכמים. | ||
גרסה מ־15:42, 12 במרץ 2009
|
|
כשם שיש דין אונאה לאדם שאינו סוחר, כך יש דין "אונאה" לסוחר, ואין אומרים שהואיל והוא סוחר, ודאי ידע על אונאתו ומחל עליה מתוך חישובים מסחריים שלו, אלא בין הדיוט (שאינו בקי במסחר) ובין תגר (הבקי במסחר) - יש להם דין "אונאה". כן דעת חכמים.
לעומתם, סובר רבי יהודה, ש"אין אונאה לתגר", שמכיון שהוא בקי במחיר הסחורה, מן הסתם הרגיש באונאתו ומחל עליה מתוך חישובים מסחריים שלו.
הלכה כחכמים.