מסתערבים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''מסתערבים (עדה)''' הם ילידי ארץ ישראל שהערבית היא שפתם העיקרית. הם נחשבו לאחת העדות [[יהדות ארצות הא...) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
מחבר [[אוצר ישראל]] כתב כי בעת חידוש הישוב היהודי ב[[ירושלים]] בשנת 1516 היו בעיר:"רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ועל המסתערבים שייך (זקן) יצחק". | מחבר [[אוצר ישראל]] כתב כי בעת חידוש הישוב היהודי ב[[ירושלים]] בשנת 1516 היו בעיר:"רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ועל המסתערבים שייך (זקן) יצחק". | ||
[[אברהם יערי]] במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/pesah/psahim.htm פסחים של עולים ועולי רגלים בא"י] על ר' משה בר' מרדכי באסולה, מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה... (1521-1523) וחגג את חג הפסח של שנת רפ"ב (1522) בצפת ובסביבתה... למחרת היום הגיע לצפת, "ולקחתי בית מעין זייתון ואשב שם". בחול המועד טייל למקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה בכפר ענן, שבה מצא כשלושים משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)" | |||
משה סמילנסקי בסיפוריו על תולדות הישוב בימי המושבות הראשונות, מספר על יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים.בינהם הוא מונה אחד מה[[השומרים הראשונים של פתח תקווה]]. הם סיפרו שהם בדרכם לירושלים. עם זאת, היו שנשארו זמן מה במושבות ושימשו בשמירה. | משה סמילנסקי בסיפוריו על תולדות הישוב בימי המושבות הראשונות, מספר על יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים.בינהם הוא מונה אחד מה[[השומרים הראשונים של פתח תקווה]]. הם סיפרו שהם בדרכם לירושלים. עם זאת, היו שנשארו זמן מה במושבות ושימשו בשמירה. | ||
גרסה מ־13:20, 15 במרץ 2009
|
|
מסתערבים (עדה) הם ילידי ארץ ישראל שהערבית היא שפתם העיקרית. הם נחשבו לאחת העדות יהדות ארצות האסלאם יחד עם : יהדות צפון אפריקה שכונתה ה"מערבים" - אנשי מגרב, כלומר ארצות צפון אפריקה (תוניס, מרוקו, אלג'יר) והיהדות ספרד - מגורשי ספרד ופורטוגל, שהיגרו לארצות מערב אירופה (הולנד, איטליה), תורכיה וארץ ישראל.
מוצאם היה מישובים בגליל כמו : פקיעין וכפר יסיף שלפי המסורת הישוב היהודי לא פסק בהם מימי חורבן בית שני. ל.חזן וי.פלר [1]סבורים כי אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות הערבית וההצלבנית. רק בזמן העות'מאנית עזבו חלק מהיהודים את הכפרים ונאלצו למכור את אדמם לשכניהם הערבים.
מחבר אוצר ישראל כתב כי בעת חידוש הישוב היהודי בירושלים בשנת 1516 היו בעיר:"רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ועל המסתערבים שייך (זקן) יצחק".
אברהם יערי במאמרו פסחים של עולים ועולי רגלים בא"י על ר' משה בר' מרדכי באסולה, מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה... (1521-1523) וחגג את חג הפסח של שנת רפ"ב (1522) בצפת ובסביבתה... למחרת היום הגיע לצפת, "ולקחתי בית מעין זייתון ואשב שם". בחול המועד טייל למקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה בכפר ענן, שבה מצא כשלושים משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"
משה סמילנסקי בסיפוריו על תולדות הישוב בימי המושבות הראשונות, מספר על יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים.בינהם הוא מונה אחד מההשומרים הראשונים של פתח תקווה. הם סיפרו שהם בדרכם לירושלים. עם זאת, היו שנשארו זמן מה במושבות ושימשו בשמירה.
הערות שוליים
- ↑ בספרם דברי ימי הציונות, הוצאת קרית ספר , תשי"א