עבודת המולך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
הנותן מזרעו לעבודת המולך ברצון ובזדון - חייב כרת, ואם היו עדים והייתה התראה - חייב סקילה, שנאמר {{מקור|ויקרא כ, ב}}: "איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך, מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן". | הנותן מזרעו לעבודת המולך ברצון ובזדון - חייב כרת, ואם היו עדים והייתה התראה - חייב סקילה, שנאמר {{מקור|(ויקרא כ, ב)}}: "איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך, מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן". | ||
גרסה מ־19:12, 16 במרץ 2009
|
העברת ילדים באש לשם עבודה זרה הנקראת: "מולך".
דרך עבודת המולך היתה, שהאב לוקח את בנו ומוסרו לכמרים; וכשקבלוהו הכמרים היו מדליקים אש גדולה, ומחזירים את הבן לאביו שיעבירהו באש לפניהם, והאב לוקחו ומעבירו בתוך השלהבת מצד זה לצד זה; ולא שהיה הבן נשרף, אלא מועבר מהר דרך האש; ויש אומרים, שהאב העבירו בין שתי מדורות אש. לדעה אחרת, העברת הבן באש, לא נעשתה על ידי האב, כי אם על ידי הכמרים.
הנותן מזרעו לעבודת המולך ברצון ובזדון - חייב כרת, ואם היו עדים והייתה התראה - חייב סקילה, שנאמר (ויקרא כ, ב): "איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך, מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן".