דאורייתא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''דינם''' של איסורי דאורייתא הוא שאינם מועילים אפילו בדיעבד, למשל גט שפסול מדאורייתא - פסול אפילו בדיעבד {{מקור|תוס' גיטין ג: ד"ה וכי}}. אמנם הלקח טוב {{מקור|ה}} הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל {{מקור|תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה}}. | '''דינם''' של איסורי דאורייתא הוא שאינם מועילים אפילו בדיעבד, למשל גט שפסול מדאורייתא - פסול אפילו בדיעבד {{מקור|(תוס' גיטין ג: ד"ה וכי)}}. אמנם הלקח טוב {{מקור|(ה)}} הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל {{מקור|(תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה)}}. | ||
'''סייג''' - הלקח טוב {{מקור|ח}} כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות: | '''סייג''' - הלקח טוב {{מקור|(ח)}} כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות: | ||
@ בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ. | @ בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ. | ||
@ איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין. | @ איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מנהג נגד איסור דאורייתא''' - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את האיסור {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה}}<ref>כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע מנהג בסעיף "פרטי הדין" ד"ה מנהג נגד הדין.</ref>. | '''מנהג נגד איסור דאורייתא''' - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את האיסור {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}<ref>כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע מנהג בסעיף "פרטי הדין" ד"ה מנהג נגד הדין.</ref>. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־17:10, 17 במרץ 2009
|
|
הגדרה
דינים שמקורם מהתורה.
בערך זה נדון בעניינים המיוחדים לדיני דאורייתא. בערך דרבנן דנו במושג ההפוך - דיני דרבנן (ובחילוק בינם לבין דיני דאורייתא). במהות הדינים דנו בערך מצוות ובערך איסורים.
לדוגמא, חילול שבת, שחיטה, נטילת לולב.
מקור וטעם
דינם של איסורי דאורייתא הוא שאינם מועילים אפילו בדיעבד, למשל גט שפסול מדאורייתא - פסול אפילו בדיעבד (תוס' גיטין ג: ד"ה וכי). אמנם הלקח טוב (ה) הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל (תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה).
סייג - הלקח טוב (ח) כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות:
- בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ.
- איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין.
- איסור בישול בשר בחלב הוא סייג לאיסור האכילה.
- תוספת שבת היא סייג לאיסור מלאכה בשבת.
- איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם[1].
פרטי הדין
מנהג נגד איסור דאורייתא - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את האיסור (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)[2].
ראה גם