חולקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''כאשר אין ראיות אחרות ויש דררא דממונא, מחלקים את הדבר בין שני בעלי הדין.''' | '''כאשר אין ראיות אחרות ויש דררא דממונא, מחלקים את הדבר בין שני בעלי הדין.''' | ||
{{מקור|וסומכוס סובר שבכל ספק ממון שיש דררא דממונא (תוס' בבא קמא לה:) חולקין}}<ref>הארכנו בדבריו בערך מוחזק בסעיף "הגדרה" ד"ה החולק.</ref>{{מקור|, ואפילו כאשר יש מרא קמא (תוס' בבא בתרא ב. ד"ה לפיכך)}}. | {{מקור|(וסומכוס סובר שבכל ספק ממון שיש דררא דממונא (תוס' בבא קמא לה:) חולקין)}}<ref>הארכנו בדבריו בערך מוחזק בסעיף "הגדרה" ד"ה החולק.</ref>{{מקור|(, ואפילו כאשר יש מרא קמא (תוס' בבא בתרא ב. ד"ה לפיכך))}}. | ||
'''לדוגמא''', קנה פרה או שפחה וילדה, זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה אומר משלקחתי ילדה {{מקור|בבלי:בבא בתרא לה.}}. | '''לדוגמא''', קנה פרה או שפחה וילדה, זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה אומר משלקחתי ילדה {{מקור|(בבלי:בבא בתרא לה.)}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מסברא. | '''מקורו''' מסברא. | ||
'''בטעמו''' כתבו התוס' שנחשב ששניהם מוחזקים בחפץ {{מקור|בבא מציעא צז}}. | '''בטעמו''' כתבו התוס' שנחשב ששניהם מוחזקים בחפץ {{מקור|(בבא מציעא צז)}}. | ||
'''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים (דין ספק), ביאר הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא מציעא א-ה}} שעדיין נשאר הספק, אלא שמספק חולקים<ref>עוד בעניין גדרי הפסיקה ע"ע קם דינא בסעיף "פרטי הדין" ד"ה כאשר הספק לא הוכרע בבית דין אות ג.</ref>. | '''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים (דין ספק), ביאר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא א-ה)}} שעדיין נשאר הספק, אלא שמספק חולקים<ref>עוד בעניין גדרי הפסיקה ע"ע קם דינא בסעיף "פרטי הדין" ד"ה כאשר הספק לא הוכרע בבית דין אות ג.</ref>. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''גם בהפקר''' נאמר דין "חולקין", כלומר שבעלים יחלוק עם ההפקר. למשל, כשיש ספק האם הגוזל נמצא בתוך חמישים אמה, ושייך לבעל הקן, או חוץ לחמישים אמה ושייך להפקר - וממילא למוצא אותו - יחלקו {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב סה מדייק מהיד רמ"ה כג:}}. | '''גם בהפקר''' נאמר דין "חולקין", כלומר שבעלים יחלוק עם ההפקר. למשל, כשיש ספק האם הגוזל נמצא בתוך חמישים אמה, ושייך לבעל הקן, או חוץ לחמישים אמה ושייך להפקר - וממילא למוצא אותו - יחלקו {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב סה מדייק מהיד רמ"ה כג:)}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''ברי''' עדיף מחולקין {{מקור|קונטרס הספיקות ח-ז}}. | '''ברי''' עדיף מחולקין {{מקור|(קונטרס הספיקות ח-ז)}}. | ||
'''רוב''' עדיף מחולקין (אם אין מוחזק) {{מקור|קונטרס הספיקות ח-ו}}. | '''רוב''' עדיף מחולקין (אם אין מוחזק) {{מקור|(קונטרס הספיקות ח-ו)}}. | ||
'''התופס''' לאחר שנפסק שחולקין, היא סוגיא בגמרא {{מקור|בבלי:בבא מציעא ו.}}. ולהלכה אין מוציאין מהתופס {{מקור|רמב"ם וראב"ד טוען ונטען ט-יב, טור שו"ע ורמ"א קלח-ז, רמב"ן שהובא בקונטרס הספיקות ב-ז}}, אך תוס' כתבו שמוציאין מידו {{מקור|קונטרס הספיקות ב-ז}}. ואם חזר הראשון ותפסה, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שחולקין {{מקור|רמב"ם ושו"ע שם}}, ויש אומרים שמשאירים ביד התופס הראשון {{מקור|ראב"ד, טור ורמ"א שם}}. | '''התופס''' לאחר שנפסק שחולקין, היא סוגיא בגמרא {{מקור|(בבלי:בבא מציעא ו.)}}. ולהלכה אין מוציאין מהתופס {{מקור|(רמב"ם וראב"ד טוען ונטען ט-יב, טור שו"ע ורמ"א קלח-ז, רמב"ן שהובא בקונטרס הספיקות ב-ז)}}, אך תוס' כתבו שמוציאין מידו {{מקור|(קונטרס הספיקות ב-ז)}}. ואם חזר הראשון ותפסה, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שחולקין {{מקור|(רמב"ם ושו"ע שם)}}, ויש אומרים שמשאירים ביד התופס הראשון {{מקור|(ראב"ד, טור ורמ"א שם)}}. | ||
'''כל שאר ההכרעות''' עדיפות מ"חולקין" ודינו לא נאמר בהן. | '''כל שאר ההכרעות''' עדיפות מ"חולקין" ודינו לא נאמר בהן. | ||
גרסה מ־18:08, 17 במרץ 2009
|
|
הגדרה
כאשר אין ראיות אחרות ויש דררא דממונא, מחלקים את הדבר בין שני בעלי הדין.
(וסומכוס סובר שבכל ספק ממון שיש דררא דממונא (תוס' בבא קמא לה:) חולקין)[1](, ואפילו כאשר יש מרא קמא (תוס' בבא בתרא ב. ד"ה לפיכך)).
לדוגמא, קנה פרה או שפחה וילדה, זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה אומר משלקחתי ילדה (בבלי:בבא בתרא לה.).
מקור וטעם
מקורו מסברא.
בטעמו כתבו התוס' שנחשב ששניהם מוחזקים בחפץ (בבא מציעא צז).
לגבי ודאותו, האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים (דין ספק), ביאר הקונטרסי שיעורים (בבא מציעא א-ה) שעדיין נשאר הספק, אלא שמספק חולקים[2].
פרטי הדין
גם בהפקר נאמר דין "חולקין", כלומר שבעלים יחלוק עם ההפקר. למשל, כשיש ספק האם הגוזל נמצא בתוך חמישים אמה, ושייך לבעל הקן, או חוץ לחמישים אמה ושייך להפקר - וממילא למוצא אותו - יחלקו (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב סה מדייק מהיד רמ"ה כג:).
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[3].
ברי עדיף מחולקין (קונטרס הספיקות ח-ז).
רוב עדיף מחולקין (אם אין מוחזק) (קונטרס הספיקות ח-ו).
התופס לאחר שנפסק שחולקין, היא סוגיא בגמרא (בבלי:בבא מציעא ו.). ולהלכה אין מוציאין מהתופס (רמב"ם וראב"ד טוען ונטען ט-יב, טור שו"ע ורמ"א קלח-ז, רמב"ן שהובא בקונטרס הספיקות ב-ז), אך תוס' כתבו שמוציאין מידו (קונטרס הספיקות ב-ז). ואם חזר הראשון ותפסה, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שחולקין (רמב"ם ושו"ע שם), ויש אומרים שמשאירים ביד התופס הראשון (ראב"ד, טור ורמ"א שם).
כל שאר ההכרעות עדיפות מ"חולקין" ודינו לא נאמר בהן.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ הארכנו בדבריו בערך מוחזק בסעיף "הגדרה" ד"ה החולק.
- ↑ עוד בעניין גדרי הפסיקה ע"ע קם דינא בסעיף "פרטי הדין" ד"ה כאשר הספק לא הוכרע בבית דין אות ג.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.