מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל''' {{מקור|הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה}}'''.''' | '''מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל''' {{מקור|(הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', איסור עשיית מלאכה בערב פסח {{מקור|פסחים נ. במשנה}}, הלל בימים שקוראים אותו בדילוג {{מקור|תוס' ברכות יד. ד"ה ימים}}. | '''לדוגמא''', איסור עשיית מלאכה בערב פסח {{מקור|(פסחים נ. במשנה)}}, הלל בימים שקוראים אותו בדילוג {{מקור|(תוס' ברכות יד. ד"ה ימים)}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | '''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | ||
@ "לא יחל דברו" {{מקור|במדבר ל-ג}} {{מקור|בבלי:נדרים פא:}}. | @ "לא יחל דברו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} {{מקור|(בבלי:נדרים פא:)}}. | ||
@ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|משלי א-ח}} {{מקור|בבלי:פסחים נ:, חולין צג:}}. | @ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|(משלי א-ח)}} {{מקור|(בבלי:פסחים נ:, חולין צג:)}}. | ||
@ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|דברים יז-יא}}) {{מקור|קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב}}. | @ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|(דברים יז-יא)}}) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב)}}. | ||
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי}} או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>. | ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|(חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי)}} או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>. | ||
'''במהותו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|כד-יד ד"ה ביארנו}} האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך {{מקור|הביאה שם בד"ה אמנם}}. | '''במהותו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(כד-יד ד"ה ביארנו)}} האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך {{מקור|(הביאה שם בד"ה אמנם)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת''' - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם {{מקור|שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן}}. | '''מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת''' - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם {{מקור|(שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן)}}. | ||
'''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה}}: | '''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}: | ||
@ אין מבטל אפילו איסור דרבנן. | @ אין מבטל אפילו איסור דרבנן. | ||
@ אין מבטל איסור תורה. | @ אין מבטל איסור תורה. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
@ מבטל איסור תורה. | @ מבטל איסור תורה. | ||
'''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה}}. | '''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה)}}. | ||
'''ברכה''' על מנהג, כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא {{מקור|תוס' ברכות יד. ד"ה ימים}}. | '''ברכה''' על מנהג, כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא {{מקור|(תוס' ברכות יד. ד"ה ימים)}}. | ||
==בספק== | ==בספק== | ||
'''בספק האם יש מנהג''' לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א}}. | '''בספק האם יש מנהג''' לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א)}}. | ||
'''בספק מה המנהג''' מחמירים {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם}}. | '''בספק מה המנהג''' מחמירים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם)}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
* [[מצוות]] | * [[מצוות]] | ||
[[סיטומתא]] {{מקור|בקניינים}} | [[סיטומתא]] {{מקור|(בקניינים)}} | ||
גרסה מ־18:51, 17 במרץ 2009
|
|
הגדרה
מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל (הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה).
לדוגמא, איסור עשיית מלאכה בערב פסח (פסחים נ. במשנה), הלל בימים שקוראים אותו בדילוג (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).
מקור וטעם
במקורו של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים:
- "לא יחל דברו" (במדבר ל-ג) (בבלי:נדרים פא:).
- "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" (משלי א-ח) (בבלי:פסחים נ:, חולין צג:).
- לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז-יא)) (קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב).
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר (חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן[1].
במהותו חקר הקונטרסי שיעורים (כד-יד ד"ה ביארנו) האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך (הביאה שם בד"ה אמנם).
פרטי הדין
מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם (שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן).
מנהג נגד הדין - יש בזה חמש שיטות בפוסקים (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה):
- אין מבטל אפילו איסור דרבנן.
- אין מבטל איסור תורה.
- מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה.
- מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר).
- מבטל איסור תורה.
יש חילוק בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג (קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה).
ברכה על מנהג, כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).
בספק
בספק האם יש מנהג לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א).
בספק מה המנהג מחמירים (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם).
ראה גם
סיטומתא (בקניינים)
הערות שוליים
- ↑ הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.