מסיח לפי תומו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
מ (טיפול בתבנית מקור)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''אדם, ואפילו גוי, נאמן על מה שמספר מעצמו כשלא מתכוון להעיד, ובלי ששאלוהו''' {{מקור|הסוגיא בסוף יבמות, האריך בזה שב שמעתתא ז-ח}}'''.'''
'''אדם, ואפילו גוי, נאמן על מה שמספר מעצמו כשלא מתכוון להעיד, ובלי ששאלוהו''' {{מקור|(הסוגיא בסוף יבמות, האריך בזה שב שמעתתא ז-ח)}}'''.'''


'''לדוגמא''', אדם שמספר על אדם אחר שמת, אשתו מותרת לינשא {{מקור|סוף יבמות}}.
'''לדוגמא''', אדם שמספר על אדם אחר שמת, אשתו מותרת לינשא {{מקור|(סוף יבמות)}}.


==בדינים שונים==
==בדינים שונים==
'''בדיני דרבנן, איסורים ועדות אשה''' (להתיר אשה להינשא) - נאמר דין מסיח לפי תומו {{מקור|ט"ז יו"ד צח-ב}}.
'''בדיני דרבנן, איסורים ועדות אשה''' (להתיר אשה להינשא) - נאמר דין מסיח לפי תומו {{מקור|(ט"ז יו"ד צח-ב)}}.


'''בממונות''' נחלקו האחרונים: הט"ז {{מקור|שם}} כתב שלא מועיל, והשב שמעתתא {{מקור|ז-י}} כתב שמועיל.
'''בממונות''' נחלקו האחרונים: הט"ז {{מקור|(שם)}} כתב שלא מועיל, והשב שמעתתא {{מקור|(ז-י)}} כתב שמועיל.


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''טעמו''' הוא שכאשר אדם מסיח לפי תומו, מסתבר שדיבורו הוא אמת, וזה בירור המציאות האמיתית. וחקרו האחרונים האם הוא בתורת עדות, שחכמים תיקנו לסלק ממנו את הפסול, או דין נפרד {{מקור|צפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה תקנת חכמים אות סד) חקר בזה, חתם סופר אה"ע ח"ב קלא ד"ה ואב"ע: לא בתורת עדות}}.
'''טעמו''' הוא שכאשר אדם מסיח לפי תומו, מסתבר שדיבורו הוא אמת, וזה בירור המציאות האמיתית. וחקרו האחרונים האם הוא בתורת עדות, שחכמים תיקנו לסלק ממנו את הפסול, או דין נפרד {{מקור|(צפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה תקנת חכמים אות סד) חקר בזה, חתם סופר אה"ע ח"ב קלא ד"ה ואב"ע: לא בתורת עדות)}}.


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:סדרי הדיון]]
[[קטגוריה:סדרי הדיון]]

גרסה מ־18:51, 17 במרץ 2009

הגדרה

אדם, ואפילו גוי, נאמן על מה שמספר מעצמו כשלא מתכוון להעיד, ובלי ששאלוהו (הסוגיא בסוף יבמות, האריך בזה שב שמעתתא ז-ח).

לדוגמא, אדם שמספר על אדם אחר שמת, אשתו מותרת לינשא (סוף יבמות).

בדינים שונים

בדיני דרבנן, איסורים ועדות אשה (להתיר אשה להינשא) - נאמר דין מסיח לפי תומו (ט"ז יו"ד צח-ב).

בממונות נחלקו האחרונים: הט"ז (שם) כתב שלא מועיל, והשב שמעתתא (ז-י) כתב שמועיל.

מקור וטעם

טעמו הוא שכאשר אדם מסיח לפי תומו, מסתבר שדיבורו הוא אמת, וזה בירור המציאות האמיתית. וחקרו האחרונים האם הוא בתורת עדות, שחכמים תיקנו לסלק ממנו את הפסול, או דין נפרד (צפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה תקנת חכמים אות סד) חקר בזה, חתם סופר אה"ע ח"ב קלא ד"ה ואב"ע: לא בתורת עדות).