בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

לפי הפסוק מפרשת "האזינו" : "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" ( ספר דברים, ל"ג, ב'), יחד עשרת הדיברות וספר תורני - המקור: הויקיפדיה העברית, סרק:יצק

בני ברק היא עיר בגזרה המזרחית ב"טבעת הפנימית" של "מטרופולין" תל אביב, יחד עם רמת גן וגבעתיים. בסוף שנת 2007 היא מנתה 147.9 אלף תושבים, מזה 145.6 יהודים, דהיינו : 98.6%. שיעור הגידול השנתי שלה היה 2%. מרכיבי הגידול של האוכלוסייה היו : בהגירה פנימית - ירידה של 1,200 , ריבוי טבעי 4,000 ועלייה 300. צפיפות האוכלוסייה ביישובים עירוניים בשנת 2005 היה בבני ברק שיא ארצי: 19,871 נפש לקמ"ר ( תחום השיפוט מעל 7,000 דונם) לעומת 2,048 נפש לק"מ - במטרופולין ו-305.2 - ממוצע ארצי.

אופיה של העיר הוא חרדי. בבחירות לרשויות המקומיות שנערכן בשנת 2003 נבחר לראש העיר ישכר פרקנקנטל ובמועצת העיריה יש רוב של 86% ליהדות החרדית יחד עם היהדות הספרדית.יחד עם זאת קיים ריכוז לא-דתי של תושבים סביב האזור המכונה "פרדס כץ" ולאורך רחוב ז'בוטינסקי.

בני ברק הקדומה

בני ברק מוזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת הערים בנחלת שבט דן: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן, עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ" (י"ט,מ').

המיקום תואם את שמו של הכפר הערבי שהיה במקום, "אבן איברק". מזהים את מיקומה של העיר העתיקה בתל שנמצא בפינה הדרום מזרחית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של "פארק איילון". המחלף שקבל את שמו מהכתוב בהגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִִין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית"

בתקופות מאוחרות הרבה יותר מוזכרת בני ברק כמקום מושבו של רבי עקיבא וכמקום מושב חכמים . היא מוזכרת מספר פעמים בתלמוד גם כמקום יישוב מבוסס: במסכת שבת: "מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו" (מ',א') ובמסכת כתובות כבעלת גידולים משובחים: "רבי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק וראה עזים אוכלות תחת תאנים והיה דבש נוטף ( ק"י,ב').

תולדות העיר

בנק בבני ברק בבית טיפוסי מהימים ההם - בית ונחלה

בני ברק נוסדה בי"א תמוז תרפ"ד בני ברק (1924 בתור "מושבה חקלאית". היא הוקמה על ידי קבוצת "בית ונחלה" מפולניה שבקשה לעסוק בחקלאות. כך הוקמה שכונה חרדית עם משקי עזר על גבי אדמות שנקנו באמצעות חברת 'גאולה בע"מ' מהכפר הערבי הסמוך "אל חירייה" (אז - "אבן איברק"). בראשיתה היתה פרנסתה על גידול פרי הדר. קרבתה לתל אביב נתן לה צביון עירוני.] היא הוקמה בימי "העלייה הרביעית" על ידי עולים מהמעמד הבינוני הזעיר מפולין ומארצות במזרח אירופה. עולים אלה נטו בדרך כלל, להתיישבות עירונית ולפעילות של מסחר ומלאכה, וזרמו בעיקר לתל אביב. יחד עם זאת חלקם פנו גם להקמת מושבה חקלאית ולישובים חקלריים אחרים כמו כפר חסידים ושדה יעקב.

בשנת 1933 התיישב בבני ברק אברהם ישעיה קרליץ הוא "החזון איש". הרב גרודז'ינסקי פרסם את שמו והוא הפך לסמכות בקרב הפלגים החרדים בארץ. עם קום המדינה הסכים שאגודת ישראל תשתתף בבחירות לכנסת. לאחר פגישתו המפורסמת עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, אמר לו כי על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות ישוב הארץ? ועבודת האדמה? והשמירה על החיים ועל הגבולות?". אחר כך אמר בן-גוריון שעדיין אין לו תשובה לשאלתו: כיצד יחיו אדוקים ולא אדוקים יחדיו במדינת ישראל. אך החזון איש התעקש: "זו התשובה". מאז העיר הפכה להיות למרכז חשוב של היהדות החרדית.

לאחר מלחמת העולם השניה הוקמה בעיר ישיבת פוניבז (נקראת בפי כל פונוביץ') בעיר, ישיבות הליטאי . היא סימלה את ראשיתו של מעבר עולם הישיבות צממזרח אירופה לארץ ישראל ואף חרטה את זכרון השואה על מבניה.

העלייה ההמונית הביאה לעיר עולים מהציונות הדתית שהקימו את השכונות :שיכון ג', שיכון ה' , שיכון ו' וקרית הרצוג - בה הוקמה ישיבה תיכונית ומרכז תורני בשם "בית במברגר". אפילו אחד מראשי העיר נמנה על תנועת הפועל המזרחי.

בשכונת פרדס כץ, מערבה מהעיר הוקמה "מעברה" גדולה. בה התרכזו בעיקר עולים יוצאי טורקיה, תימן, פולין ועיראק. בהמשך עזבו רבים ואליה הגיעו רבים מעולי צפון אפריקה. בשכונת הוקמו שיכונים ציבוריים והיום היא מונה 30,000 נפש. קיים בה ריכוז של עובדים זרים.

ההסתדרות הכללית הקימה שכונות לחבריה, בינהם "שיכון ההסתדרות". העיר היתה מוקד חשוב לפעילות "העובד הדתי" - סיעה של פועלים דתיים בהסתדרות.

בעשור האחרון עזבו חלק מאוכלוסיות אלה את העיר והיום היא בעיקר ריכוז על היהדות החרדית והיהדות הספרדית.

עדות לימים עברו היא הקואליציה "מקיר אל קיר" בעירית בני ברק, אשר הפכה למסורת וקיימת עד היום.

גמילות חסדים

בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות גמילות חסדים. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים. מספרם של המוסדות מגיע ל-1,000. הגמ"חים הוקמו במטרה להנציח את זכרם של נספים או בעקבות אירועים שבהם נזקקו היוזמים לעזרה ולא יכלו לקבלה בזמן או בתנאים שעמדו לרשותם. מוסדות הגמ"ח מתחלקות לקבוצות העיקריות הבאות: צרכי בריאות - 190 גמ"חים, שמחות, בעיקר לברית מילה ופדיון הבן -100, דת ותשמישי קדושה - 160, הריון ולידה - 90, חתונות, אירוסין ושידוכים - 90, לבית וליום יום - 400, שבעה וזיכרון, שבת, שמחות ואירועים - 250 ועזרה לתינוקות 180.

תמונות מהעיר

המקור: ויקיפדיה וויקישיתוף

• 

  מראה העיר מאחת הגבעות בה, צילם:יצק

• 

  מרכז העיר, רחוב רבי עקיבא, צילם: דניאל ונטורה

• 

  הגן העירוני, צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  אנדרטה לחללי העיר במלחמות ישראל, צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  החזית המערבית של בניין ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  היכל אוהל קדושים שעל ידי ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007, צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  בית הכנסת המרכזי בשיכון ה, צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  פנים בית הכנסת בשיכון ה', צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  היכל חסידי נדבורנה בדרום העיר, צילם: מיכאל יעקובסון

• 

  גבעה בדרום בני ברק - רחוב צפת . עד כאן הגיעה המחנה הצבאי בו היום השלישות, כאשר היה במקום מחנה צבאי בריטי, מכאן עצי הקליפטוסים בראשו - מראה נדיר . צילם:דניאל ונטורה

• 

  בית ההסתדרות לשעבר, צילם: דניאל ונטורה