העמידו דבריהם במקום עשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גזירות חכמים, יש שהם ניצבים ועומדים במקומם אפילו במקום שעל ידי כן תתבטל מצות עשה. ויש אומרים: אפילו במקום שעל ידי כן תתבטל מצוה שיש בה עשה ולא תעשה. | גזירות חכמים, יש שהם ניצבים ועומדים במקומם אפילו במקום שעל ידי כן תתבטל מצות עשה<ref>. לדוגמא: "שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום (כלומר אין יוצאים בראש השנה חוץ לתחום של אלפיים אמה, כדי להביא את השופר או כדי לשמוע את התקיעות), ואין מפקחין עליו את הגל (אם נפל על השופר גל אבנים אין מפקחין את הגל בראש השנה כדי להוציא את השופר, לפי שאסור לטלטל את האבנים ביום טוב משום מוקצה), לא עולין באילן (אם השופר נמצא בראש האילן, אין עולים בראש השנה על האילן, כדי ליטול משם את השופר, שאסרו חכמים לעלות באילן ביום טוב, גזירה שמא יתלוש מן הענפים), ולא רוכבין על גבי בהמה (גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה), ולא שטין על פני המים" (גזירה שמא יעשה לו כלי שיט). ואף על פי שכל הפעולות הללו אינן אסורות אלא מדברי סופרים, ואילו מצות שופר היא מצות עשה מן התורה, מכל מקום העמידו חכמים דבריהם במקום מצות עשה (ראש השנה לב, ב, וריטב"א שם).</ref>. ויש אומרים: אפילו במקום שעל ידי כן תתבטל מצוה שיש בה עשה ולא תעשה<ref>. לדוגמא: חמץ שלא נתבטל קודם הפסח ומצאוהו ביום טוב של פסח, יש מן הראשונים שסוברים כי אסור לבערו ביום טוב אפילו בביעור שאין בו אלא איסור דרבנן של טלטול מוקצה. ואף על פי שבכגון דא קיימת מצות עשה של "תשביתו" וגם לא תעשה של "בל יראה ובל ימצא", מכל מקום העמידו חכמים דבריהם במקום עשה ולא תעשה (תוספות <makor>בבלי כתובות ז, א</makor> ד"ה מתוך. ועיין מגן אברהם סימן תמו ס"ק ב, ובמחצית השקל שם בשם מהר"ם לובלין, ובשולחן ערוך הרב תמו, ה).</ref>. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:44, 22 במרץ 2009
|
|
גזירות חכמים, יש שהם ניצבים ועומדים במקומם אפילו במקום שעל ידי כן תתבטל מצות עשה[1]. ויש אומרים: אפילו במקום שעל ידי כן תתבטל מצוה שיש בה עשה ולא תעשה[2].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . לדוגמא: "שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום (כלומר אין יוצאים בראש השנה חוץ לתחום של אלפיים אמה, כדי להביא את השופר או כדי לשמוע את התקיעות), ואין מפקחין עליו את הגל (אם נפל על השופר גל אבנים אין מפקחין את הגל בראש השנה כדי להוציא את השופר, לפי שאסור לטלטל את האבנים ביום טוב משום מוקצה), לא עולין באילן (אם השופר נמצא בראש האילן, אין עולים בראש השנה על האילן, כדי ליטול משם את השופר, שאסרו חכמים לעלות באילן ביום טוב, גזירה שמא יתלוש מן הענפים), ולא רוכבין על גבי בהמה (גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה), ולא שטין על פני המים" (גזירה שמא יעשה לו כלי שיט). ואף על פי שכל הפעולות הללו אינן אסורות אלא מדברי סופרים, ואילו מצות שופר היא מצות עשה מן התורה, מכל מקום העמידו חכמים דבריהם במקום מצות עשה (ראש השנה לב, ב, וריטב"א שם).
- ↑ . לדוגמא: חמץ שלא נתבטל קודם הפסח ומצאוהו ביום טוב של פסח, יש מן הראשונים שסוברים כי אסור לבערו ביום טוב אפילו בביעור שאין בו אלא איסור דרבנן של טלטול מוקצה. ואף על פי שבכגון דא קיימת מצות עשה של "תשביתו" וגם לא תעשה של "בל יראה ובל ימצא", מכל מקום העמידו חכמים דבריהם במקום עשה ולא תעשה (תוספות בבלי כתובות ז, א ד"ה מתוך. ועיין מגן אברהם סימן תמו ס"ק ב, ובמחצית השקל שם בשם מהר"ם לובלין, ובשולחן ערוך הרב תמו, ה).