משפחת רוטשילד: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:Rotshild simbol.jpg|left|thumb|250px|סמל משפחת רוטשילד בכניסה לרמת הנדיב בזכרון יעקב: המגן נתמך בידי האריה והתחש – חד קרן, שמייחסים לו עוצמה וכוח פיזי ואף מאגי, שמעליו כתר משובץ תפוחים המסמל שלטון. בתחתית הסמל סיסמא בת שלוש מילים Concordia Integritas Industria אחדות יושר חריצות/ על פני המגן חרוטים בארבעת רבעיו נשר ואריה המסמלים את מלכות הארץ והרקיע, ופעמיים יד כפופה האוחזת בחמישה חיצים שמסמלים את בניו של מאיר אמשל. במרכז הסמל והמגן הגדול מגן קטן ובתוכו כובע חרוט עגול. המגן הקטן הזה היה מסמל את העיסוק במסחר שהיה על הסוחרים לתלות על חנותם – ולבוש שהגדיר יהודים, מאחר ומחוץ לביתה של המשפחה הסמל היה צבוע באדום – נוצר שמם רוטשילד המקור - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:ד"ר אבישי טייכר ]

משפחת רוטשילד היא משפחה יהודית מפורסמת בעושר ובנדיבות. שמה משמש סמל להצלחה. פירושו של השמם הוא "מגן אדום" לפי הסמל על בית השולחני של העסק הפרנקורט דמיין. מייסד השושלת היה אנשל משה רוטשילד (1744-1812). בנו, מאיר, הקים את העסק. בארץ ישראל היה מוכר אדמונד די-רוטשילד[ שכונה "הנדיב הידוע" אשר מימן את ראשית ההתיישבות בארץ.

"העין הטובה"

החסידים נוהגים להביא את קורות חייו בימי בחרותו על-מנת להסביר את סוד הצלחתו: מאיר-אנשל רוטשילד בהיותו צעיר היה שמשו של ר' צבי-הירש הורביץ מפיורדא שכונתה "ירושלים דפֿרנקן". כאשר החליט לשאת אישה, בנה את ביתו בעיר מולדתו.

כאשר הגיע ערב-פסח בבית של הרב הורביץ, הוא בדק את החמץ. כאשר הגיע למגירה בה טמון "אוצרו" - 500 זהובים - כל רכושו - מצא כי המגירה ריקה. החשד נפל על מאיר-אנשל, שהרי הוא ידע על החיסכון ועזב זה עתה את הבית. הרב החליט לנסוע לשמשו לשעבר ולברר האם יש אמת בחשד. מאיר-אנשל קבלו בשמחה. הרב סיפר לו על פרשת גניבת כספו וניסה לרמוז כי מי אם לא מאיר-אנשל ידע על מאמצי הרב לחסוך ועל מקום המסתור... ומי יכול היה להגיע אל הכסף בקלות, ולקחתו...

מאיר-אנשל הודה כי בידו הכסף והבטיח להחזירו עד הפרוטה האחרונה. כעבור שעות מספר, הרב היה כבר בדרכו חזרה לביתו, ובידו צרור הסכום: 500 זהובים בשקיק של עור.

כעבור זמן מה, עצרה מרכבת המשטרה ליד בית הרב. קצין המשטרה ביקש לשוחח עם הרב ביחידות. פחד נפל על כל הנוכחים. הקצין שאל :"האם יש לך חסכונות כספיים כלשהם?", שאל הקצין לגוף העניין. "יש", ענה הרב המשתומם, "סכום נכבד". - "התוכל לנקוב בסכום המדויק?!" - "חמש-מאות זהובים". -היכן מונחים הם, אם תואיל לומר לי? האם הם בתוך קופסה?", ממשיך הקצין ושאל :"האם קופסה זו שבידי מוכרת לך? אך... מה זאת?... מה זה אירע לכבודו? מדוע רועדות ידיו? ישב-נא, לא שיערתי כי מציאת האבידה תגרום לו התרגשות עזה כל-כך...". כשהתאושש הרב שמע מפי הקצין, כי הגויה שעבדה כמשרתת בביתו בשנה החולפת גנבה את הכסף. בעלה סיפר זאת בבית-המרזח, כשהיה בגילופין... עדי שמיעה מסרו על כך למשטרה, וזו מיהרה לבדוק ולהחזיר את הגניבה לבעליה, ולהביא את הגנבת על עונשה...

הוא חזר למאיר-אנשל וביקש את סליחתו. הרב היה נרגש עד עמקי נפשו. הוא חיבק את תלמידו באהבה וחזר וביקש סליחה ומחילה על החשד שהועלה נגדו. לבסוף קם הרב ובירכו שתשרה הברכה במעשיו ויזכה לעשירות מופלגה. "כי רק לאנשים שכמותך מגיע עושר, לאנשים אשר יודעים לנצלו כראוי ולהרבות חסד". ברכת הרב התקיימה במלואה. מאותו יום ראה מאיר-אנשל ברכה במסחרו ועסקיו התפתחו והלכו, שגשגו והלכו. עושרו גדל ורב, עד שזכה לתהילה עולמית. מאיר-אנשל זה הוא אבי משפחת רוטשילד הידועה הקישור לסרט העין הטובה - העוסקת במעשה זה

תולדות המשפחה

מאיר אנשל רוטשילד

מאיר אנשל רוטשילד הוא אבי שולשלת משפחת רוטשילד. שמו המקורי היה "מאיר" ושינה את שמו למַ‏אִיֵר. הוא נולד בשכונה היהודית (Judengasse) של פרנקפורט על המיין . היה היה אחד משנות הילדים של משפחת אנשל מוזס רוטשילד. אביו היה צאצא למשפחת "האן" (Hahn) אשר ישבה בעיר זו כבר משנת 1530. יצחק אלחנן בנה בשנת 1567 את הבית שבו הם גרו ועליו היה סמל ה"מגן האדום" שהיה לסמלה של המשפחה. הסמל היה גם של בית עסק שהוקם בשנת 1634. בבית המסחר סחרו במוצרים קטנים אך גם החליפו מטבעות.

מאיר אנשל רוטשילד נתחנך להיות רב ולמד בישיבה בעיר פיורדא _ראו לעיל). כאשר מת אביו, הוא נשלח ללמוד את מקצוע הבנקאות בבית השולחני אופנהיימר בהנובר. בשנת 1760 הוא חזר לעירו, החל לעסוק בחלפנות ויסד את בית השולחני המפורסם שלו. בעקבות המוניטין שלו ויליהלם הראשון (William_I,_Elector_of_Hesse William I) שהיה שר פרובינציית "הסה קאסל" (Landgrave_of_Hesse-Kassel }} והיה לסוכן על ההלוואות שהיה השר מלווה למלכי-אירופה.

בשנת 1785 העסק הבנקאי של מאיר אנשל רוטשילד, אשר הוקם בינתיים, התרחב בעקבות "המהפכה הצרפתית", כאשר הוא קבל לידו את התפקיד לקבל את התשלומים מבריטניה תמורת השכרת החיילים הגרמנים. במרוצת הזמן, עיסקו הבנקאי התפתח לתחום מתן הלוואות בינלאומיות.

רוטשילד זכה למוניטין כאשר בשנת 1806 אחד השרים שברח לדנמרק מחשש מפני הצבא הצרפתי. הוא הפקיד אצלו כסף וחפצים בשווי של 600.000 ליש"ט . המטמון הוחבא בחביות יין במרתפו והצרפתים לא מצאו דבר. אחרי המלחמה, המטמון במלואו הושב למפקיד^[1] .

ההון של המשפחה הוערך בסכום של 400 מיליון ליש"ט. בניו הקימו עסקים בבירות אירופה. לפי מותו מאיר אנשל ציווה את בנין שישתתפו כולם במסחר ויחלקו ברווחים שוה בשוה