כלי עץ העשוי לנחת: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כלי עץ | כלי עץ שעשוי לנוח במקומו מפני שאי אפשר לטלטלו כאשר הוא מלא, ומשום כך אינו מקבל טומאה. | ||
== מקור הדין == | |||
נאמר בפרשת טומאת ה[[שרצים]] <ref><makor>ויקרא יא לב</makor></ref> "וכל אשר יפול עליו מהם במותם - יטמא, מכל כלי עץ... או שק". הקישה והסמיכה התורה את טומאת כלי העץ לטומאת השק, ללמדנו שכמו ששק יכול להיטלטל כשהוא מלא וכשהוא ריק והוא מקבל טומאה, כך גם כלי עץ שיכולים להיטלטל מלאים וריקניים מקבלים טומאה. אבל כלי עץ גדולים מאוד שאי אפשר לטלטלם כשהם מלאים - אינם מקבלים טומאה. <ref><makor>בבלי חגיגה כו: מנחות כט.</makor> צו:</ref>. | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | == שיעור גודל הכלי == | ||
שיערו חכמים וקבעו שכל כלי שיכול להכיל [[ארבעים סאה]] של חומר נוזלי (כ-320 ליטרים) או שני [[כור]]ים של חומר יבש (כ-480 ליטרים) - אינו יכול להיטלטל מלא. לא רק בגלל משקלו הכבד, אלא מפני שאם יטלטלוהו כשהוא מלא - יישבר ויתבקע הכלי <ref>רש"י בחגיגה כו:</ref>, ולכן מניחים אותו במקומו. | |||
== שלחן לחם הפנים == | |||
[[שלחן לחם הפנים]] מקבל טומאה, ואף על פי שהיה מונח במקומו ולא היה מיטלטל - היו נוהגים בשלוש הרגלים להגביהו ולהראותו לעולי הרגל, ולכן לא נחשב לכלי עץ העשוי לנחת <ref>בתוספות במסכת חגיגה כו: הקשו שהרי כל ארבעים השנים שהלכו בני ישראל בנדבר סיני היה השלחן מיטלטל, ומדוע צריך לתרץ ולומר שהיו מגביהים אותו? ומתרצים שם שהיה השולחן מטולטל יחד עם כל כלי המשכן, ולכן לא חשיב טלטול בפני עצמו</ref>. | |||
== הערות שוליים == | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:01, 23 במרץ 2009
|
|
כלי עץ שעשוי לנוח במקומו מפני שאי אפשר לטלטלו כאשר הוא מלא, ומשום כך אינו מקבל טומאה.
מקור הדין[עריכה]
נאמר בפרשת טומאת השרצים [1] "וכל אשר יפול עליו מהם במותם - יטמא, מכל כלי עץ... או שק". הקישה והסמיכה התורה את טומאת כלי העץ לטומאת השק, ללמדנו שכמו ששק יכול להיטלטל כשהוא מלא וכשהוא ריק והוא מקבל טומאה, כך גם כלי עץ שיכולים להיטלטל מלאים וריקניים מקבלים טומאה. אבל כלי עץ גדולים מאוד שאי אפשר לטלטלם כשהם מלאים - אינם מקבלים טומאה. [2].
שיעור גודל הכלי[עריכה]
שיערו חכמים וקבעו שכל כלי שיכול להכיל ארבעים סאה של חומר נוזלי (כ-320 ליטרים) או שני כורים של חומר יבש (כ-480 ליטרים) - אינו יכול להיטלטל מלא. לא רק בגלל משקלו הכבד, אלא מפני שאם יטלטלוהו כשהוא מלא - יישבר ויתבקע הכלי [3], ולכן מניחים אותו במקומו.
שלחן לחם הפנים[עריכה]
שלחן לחם הפנים מקבל טומאה, ואף על פי שהיה מונח במקומו ולא היה מיטלטל - היו נוהגים בשלוש הרגלים להגביהו ולהראותו לעולי הרגל, ולכן לא נחשב לכלי עץ העשוי לנחת [4].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ויקרא יא לב
- ↑ בבלי חגיגה כו: מנחות כט. צו:
- ↑ רש"י בחגיגה כו:
- ↑ בתוספות במסכת חגיגה כו: הקשו שהרי כל ארבעים השנים שהלכו בני ישראל בנדבר סיני היה השלחן מיטלטל, ומדוע צריך לתרץ ולומר שהיו מגביהים אותו? ומתרצים שם שהיה השולחן מטולטל יחד עם כל כלי המשכן, ולכן לא חשיב טלטול בפני עצמו