למד מעניינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת הקטגוריה לקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מידה בתורה: דבר שאין אנו יודעים כיצד לפרשו, למדים לפרשו מעניין אחר<ref> טעות רבה היא ביד המגדירים מידה זו, שלמדים לפרש את הדבר שאין אנו יודעים לפרשו מהמשך הדברים באותו עניין עצמו (טעותם נובעת מנוסח המידה: "למד מעניינו"), שהרי זה גדרה של מידת "למד מסופו" (ע"ע). וזה לשון ההליכות עולם (תחילת שער ג): "... דבר הלמד מעניינו שמתפרש מעניין אחר הסמוך לו", ועיין רש"י סנהדרין פו, א, ד"ה דבר; רש"י חולין קטו, ב, ד"ה דבר. וכן מפורש במדות אהרון פרק טו.</ref> שבאותה הפרשה.לדוגמא: איסור "לא תגנוב" האמור בעשרת הדברות, אין אנו יודעים האם כוונתו לגניבת נפשות או שמא לגניבת ממון, אך על פי מידת "למד מעניינו" למדים אנו לפרש כי כוונת הכתוב לגניבת נפשות, שהרי האיסורים הסמוכים לו בעשרת הדברות: "לא תרצח", "לא תנאף", הם איסורים שהעובר עליהם מתחייב מיתת בית דין, ומכאן יש ללמוד כי אף איסור "לא תגנוב" האמור שם הוא איסור גניבה שהעונש עליו הוא מיתת בית דין, ומכאן שכוונת הכתוב לגניבת נפשות. | מידה בתורה: דבר שאין אנו יודעים כיצד לפרשו, למדים לפרשו מעניין אחר<ref> טעות רבה היא ביד המגדירים מידה זו, שלמדים לפרש את הדבר שאין אנו יודעים לפרשו מהמשך הדברים באותו עניין עצמו (טעותם נובעת מנוסח המידה: "למד מעניינו"), שהרי זה גדרה של מידת "למד מסופו" (ע"ע). וזה לשון ההליכות עולם (תחילת שער ג): "... דבר הלמד מעניינו שמתפרש מעניין אחר הסמוך לו", ועיין <makor>רש"י סנהדרין פו, א,</makor> ד"ה דבר; רש"י חולין קטו, ב, ד"ה דבר. וכן מפורש במדות אהרון פרק טו.</ref> שבאותה הפרשה.לדוגמא: איסור "לא תגנוב" האמור בעשרת הדברות, אין אנו יודעים האם כוונתו לגניבת נפשות או שמא לגניבת ממון, אך על פי מידת "למד מעניינו" למדים אנו לפרש כי כוונת הכתוב לגניבת נפשות, שהרי האיסורים הסמוכים לו בעשרת הדברות: "לא תרצח", "לא תנאף", הם איסורים שהעובר עליהם מתחייב מיתת בית דין, ומכאן יש ללמוד כי אף איסור "לא תגנוב" האמור שם הוא איסור גניבה שהעונש עליו הוא מיתת בית דין, ומכאן שכוונת הכתוב לגניבת נפשות. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־15:33, 23 במרץ 2009
|
|
מידה בתורה: דבר שאין אנו יודעים כיצד לפרשו, למדים לפרשו מעניין אחר[1] שבאותה הפרשה.לדוגמא: איסור "לא תגנוב" האמור בעשרת הדברות, אין אנו יודעים האם כוונתו לגניבת נפשות או שמא לגניבת ממון, אך על פי מידת "למד מעניינו" למדים אנו לפרש כי כוונת הכתוב לגניבת נפשות, שהרי האיסורים הסמוכים לו בעשרת הדברות: "לא תרצח", "לא תנאף", הם איסורים שהעובר עליהם מתחייב מיתת בית דין, ומכאן יש ללמוד כי אף איסור "לא תגנוב" האמור שם הוא איסור גניבה שהעונש עליו הוא מיתת בית דין, ומכאן שכוונת הכתוב לגניבת נפשות.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ טעות רבה היא ביד המגדירים מידה זו, שלמדים לפרש את הדבר שאין אנו יודעים לפרשו מהמשך הדברים באותו עניין עצמו (טעותם נובעת מנוסח המידה: "למד מעניינו"), שהרי זה גדרה של מידת "למד מסופו" (ע"ע). וזה לשון ההליכות עולם (תחילת שער ג): "... דבר הלמד מעניינו שמתפרש מעניין אחר הסמוך לו", ועיין רש"י סנהדרין פו, א, ד"ה דבר; רש"י חולין קטו, ב, ד"ה דבר. וכן מפורש במדות אהרון פרק טו.