רבי יוסף אבן מיגאש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== מעלתו וגדולתו == | == מעלתו וגדולתו == | ||
ה[[רי"ף]] כתב על הר"י מיגאש, שאפילו בדורו של [[משה רבינו]] לא היה חכם ונבון כמותו; שאילו בדורו של משה רבינו, ביקש משה רבינו ע"ה - "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם". ואחר זה כתוב - "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים וגו'"; ונבונים לא כתוב - כלומר משה רבינו ביקש אנשים חכמים ונבונים, ולא נמצאו אלא אנשים חכמים; אך הר"י מיגאש - היה חכם ונבון! | ה[[רי"ף]] כתב על הר"י מיגאש, שאפילו בדורו של [[משה רבינו]] לא היה חכם ונבון כמותו; שאילו בדורו של משה רבינו, ביקש משה רבינו ע"ה - "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם". ואחר זה כתוב - "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים וגו'"; ונבונים לא כתוב - כלומר משה רבינו ביקש אנשים חכמים ונבונים, ולא נמצאו אלא אנשים חכמים (נדרים כ:); אך הר"י מיגאש - היה חכם ונבון! | ||
ו[[הרמב"ם]] ע"ה כתב על רבינו [בהקדמה לפירוש המשניות] - וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו. | ו[[הרמב"ם]] ע"ה כתב על רבינו [בהקדמה לפירוש המשניות] - וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו. | ||
גרסה מ־10:24, 17 באפריל 2009
|
|
רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש ז"ל היה מגדולי הראשונים, והיה תלמידו של רבינו הרי"ף ע"ה.
חיבוריו
רבינו כתב חידושים על הש"ס, ובידינו נמצאים חידושיו על מסכת בבא בתרא ומסכת שבועות. וכן הרבה להשיב שו"ת.
מעלתו וגדולתו
הרי"ף כתב על הר"י מיגאש, שאפילו בדורו של משה רבינו לא היה חכם ונבון כמותו; שאילו בדורו של משה רבינו, ביקש משה רבינו ע"ה - "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם". ואחר זה כתוב - "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים וגו'"; ונבונים לא כתוב - כלומר משה רבינו ביקש אנשים חכמים ונבונים, ולא נמצאו אלא אנשים חכמים (נדרים כ:); אך הר"י מיגאש - היה חכם ונבון!
והרמב"ם ע"ה כתב על רבינו [בהקדמה לפירוש המשניות] - וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו. וכן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו [הלכות שאלה ופקדון פ"ה ה"ו]; "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל".
כתוב בספר עומר השכחה [פירוש על ספר משלי, בפירוש על פסוק "עטרת זקנים בני בנים"] כי בשעת פטירת הריא"ף ז"ל נכנס אצלו הרמב"ם ז"ל והוא כבן ה' שנים, ונשק ידו, וברכו הריא"ף, ואמר הרמב"ם שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקו וברכו והאציל עליו מחכמתו. וכתב הרב חיד"א ז"ל כי הדברים ככתבן לא יתכנו, כי הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף. ולכן נראה שהענין אמת רק במקום הרי"ף צ"ל מהר"י ן' מיגאש, והיה הרמב"ם בן שבע שנים, והיה קבוע בלב הרמב"ם ואביו שברכת הרב מהר"י ן' מיגאש עשתה פירות ושכיון מהר"י הלוי להאציל עליו מחכמתו, ולכן קראו רבו למהר"י הלוי [שם הגדולים].