הקפות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
ריקודים מסביב לבימת בית הכנסת עם ספרי התורה ב"שמחת תורה".
'''הקפות''' סביב בימת בית הכנסת, נהוג לעשות בריקודים עם ספרי התורה ב"[[שמחת תורה]]".




שורה 5: שורה 5:
בליל "שמחת תורה" וביומו, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.
בליל "שמחת תורה" וביומו, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.


 
על מעלת השמחה בהקפות מובא במשנה ברורה, שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' {{מקור|(שמואל ב, ו, טז)}}. על האר"י ז"ל העידו שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על הגר"א כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה.
 
במשנה ברורה מובא, שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' {{מקור|(שמואל ב, ו, טז)}}.
 
 
 
העידו על האר"י ז"ל שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על הגר"א כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה.
 
 


בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות". הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.
בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות". הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.
שורה 20: שורה 12:




 
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־15:24, 1 במאי 2009

הקפות סביב בימת בית הכנסת, נהוג לעשות בריקודים עם ספרי התורה ב"שמחת תורה".


בליל "שמחת תורה" וביומו, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.

על מעלת השמחה בהקפות מובא במשנה ברורה, שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' (שמואל ב, ו, טז). על האר"י ז"ל העידו שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על הגר"א כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה.

בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות". הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.