שניים אוחזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←הגדרה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''שניים מחזיקים בחפץ וכל אחד טוען שהוא שלו, חולקים''' {{מקור|(הסוגיא בבבא מציעא ב.)}}'''.''' | '''שניים מחזיקים בחפץ וכל אחד טוען שהוא שלו, חולקים בשבועה''' {{מקור|(הסוגיא בבבא מציעא ב.)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', שניים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה {{מקור|(בבלי:בבא מציעא ב.)}}. | '''לדוגמא''', שניים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה {{מקור|(בבלי:בבא מציעא ב.)}}. | ||
גרסה מ־16:13, 10 במאי 2009
|
|
הגדרה
שניים מחזיקים בחפץ וכל אחד טוען שהוא שלו, חולקים בשבועה (הסוגיא בבבא מציעא ב.).
לדוגמא, שניים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה (בבלי:בבא מציעא ב.).
מקור וטעם
בטעמו חקר הקונטרסי שיעורים (בבא מציעא א-ב ד"ה ויש):
- ממון המוטל בספק חולקין (שהרי אין מרא קמא, ובזה אפילו חכמים מודים לסומכוס שחולקים (תוס' בבא בתרא ב. ד"ה לפיכך)). ולפי זה צריך שיהיו אוחזין רק בשביל לעשות דין ספק, שיהיה כדררא דממונא (שהרי דין חולקין נאמר רק כאשר יש דררא דממונא[1]).
- המוציא מחבירו עליו הראיה (מוחזק), שנחשב שכל אחד מוחזק בחציה[2], ולכן כל אחד זוכה בחצי שמוחזק בו (וכן משמע מלשון הגמרא שאומרת שיש "אנן סהדי" שחציה למר וחציה למר, ולכן אינה מבינה לאיזה צורך צריך שבועה, ואינה מתקשה בעצם דין החלוקה).
פרטי הדין
ישנם שני חילוקים בדין שניים אוחזין: האם ודאי שיש רמאי או שיתכן שאין רמאי אלא שהם טועים (כשיתכן שאין רמאי יש יותר סברא שיחלוקו), והאם הם אוחזים או לא (כשאוחזים יש יותר סברא שיחלוקו). כך שיש ארבעה מקרים:
- ודאי שיש רמאי ולא אוחזים.
- ודאי שיש רמאי ואוחזים.
- יתכן שאין רמאי ולא אוחזים.
- יתכן שאין רמאי ואוחזים.
ויש בזה שלוש שיטות בראשונים (דן בזה קונטרסי שיעורים בבא מציעא א-ד):
- תמיד חולקים (רמב"ם לפי הגהות מיימוניות).
- כשוודאי שיש רמאי ולא אוחזים - לא יחלוקו, בשלושת המקרים האחרים - יחלוקו (ריב"א).
- כשוודאי שיש רמאי - לא חולקים, כשיתכן שאין רמאי - חולקים (ואין שום חילוק אם אוחזים או לא) (רש"י).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ כמו שהבאנו בערך חולקין#הגדרה.
- ↑ אמנם יש צד לומר שכל אחד מוחזק בכולה, הובא בערך מוחזק#פרטי_הדין ד"ה בשניים שאוחזין בטלית.